 |
/images/archive/gallery/263/203.jpg שי גולדן
ראובן קפוצינסקי  |
|
|
| הרגלי הרביה של זאבים וזרים ברכבת |
|
|
|
| "מסע עולמי", "הדוגמניות", "טלנובלה בע"מ", דני קושמרו. שי גולדן על האירועים הטלוויזיוניים של השבוע |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
1.
|
|
|
 |
|
|
|
ברכבת לכיוון צפון התיישבה לידי אחת, בחורה יפה מאוד, בשנות העשרים לחייה - נראית כמו משתתפת פוטנציאלית בתוכנית ריאליטי דוגמניות. מולנו ישבו שני זכרים צעירים, גברים ישראלים, סטודנטים - ככל הנראה, שופעים איזו בריאות מעוררת קנאה, און מזרח תיכוני שזוף מהול בפלגמטיות לפלפית של "ילדים מבית טוב". סוכר הארץ, אין מה לומר.
מכל מקום, הבחורה לכדה את עינו של הצעיר שישב מולי והוא ניסה בכל כוחו ליצור אתה קשר עין. אפס כי, הבחורה השגיחה-לא השגיחה בו, ובכל מקרה התייצבה על התפר הדק שבין "לא מודעת לקיומו" לבין "יודעת דבר או שניים על משחקי חיזור". חברו של הבחור המעוניין היה שקוע אותה שעה בשיחה עם עצמו - במסווה של דיאלוג עם החבר - בנושא שבו לא התמצאתי כל-כך, משהו טכנולוגי. היה נורא משעמם.
הבחור המעוניין שמולי לא הסיר את עיניו מהבחורה - שהייתה שקועה כל הזמן בלימוד מפורט של אינסרט המכירות של "ניו-פארם" - והנהן לעבר החבר הטכנולוגי בראשו, פה ושם זרק גם איזה "המממ.." משועמם, מדמה את עצמו להיות גם גזעי מספיק כדי לא לטרוף את היפהפייה במבטיו וגם לשמור על יחסי החברות התועלתניים עם מי שלבטח היה חתום על כל העבודות הסמינריוניות המשותפות שלהם, כל אותה העת משוכנע שאיש לא מבחין בעוויתות המצוקה שהחלו מעקצצות בפניו. שלושתנו הסכמנו בשתיקה שיש להוציא להורג - ויפה שעה וכו' - את הטכנולוגי. אנשים מסוגו מעכבים את העולם בדרך לחיברות תקינה. אנשים מסוגו נהיים מיליונרים לפני שהם מגיעים לגיל 30. בכל מקרה, כסף לזונות לא ייחסר לו, אז אין מה לדאוג. בתול הוא לא ימות.
מקץ זמן שארך הרבה מאוד זמן קם לפתע הטכנולוגי על רגליו, הפליט משהו לחברו, ארז את עצמו והסתלק משם בדילוג אקדמי מהיר, ממתין ליד דלת היציאה. זהו, הסיוט נגמר. כמו חנינה מהמושל שהגיעה בדרך נס בפקסימיליה, כך הסתיימה תקופת ההמתנה המייאשת הזאת ללכתו. שתי תחנות הפרידו בין שלושתנו לבין סוף הנסיעה ובמחווה אבירית, מהולה בלא מעט תפילה להצלחתו של הבחור, קמתי משם ועזבתי אותם לנפשם, מתיישב במקום פנוי, משאיר לו שבע דקות משוערות לעשות את המוב שלו.
צחוקו המיזנתרופי של הגורל: עשרים שניות מאוחר יותר קמה גם הבחורה, נעמדה ליד דלת היציאה וגלשה החוצה בתחנה של הטכנולוגי. מבעד לזגוגיות הפיברגלס של הרכבת ראיתי אותו בולש אחריה בצעדיו הירחמיאליים משהו, אך הנמרצים. כשהרכבת התחילה להתקדם הוא הצליח להדביק אותה על הרציף, נגע קלות בכתפה ושאל אותה שאלה. תחילה הביטה בו מופתעת, מזועזעת קמעא, אחר-כך נתרככה, נתחייכה, השיבה לו את שהשיבה והשניים נבלעו בתוך מנהרת הנוסעים התת-קרקעית.
אני מניאק אם הוא לא שגל אותה עוד באותו הלילה.
ב"מסע עולמי - טבע ישראלי" (יום שישי, 19:15, ערוץ 2) תיעד איל פלד בחן פופולארי את התנהלותה של אוכלוסיית הזאבים ברמת הגולן והראה שם קטע בו גוהר זאב רמת-גולני מעל הפגוש האחורי של זאבה מקומית ומבצע בה מעשה. כשהבטתי בעיניו החלולות של הזאב הרוכב, הבנתי משהו רטרואקטיבי על סצינת הרכבת: חיות הטרף האמיתיות לעולם אינן מישירות את מבטן אל טרפן. קומופלאז' - זה שם הסיפור, בייבי. ברוכים הבאים לגיהינום של טבע האדם.
ויהודה עמיחי שורר פעם: "לאהוב זה את זו התחיל כך: להשחיל בדידות בבדידות".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
איל פלד. צילום: יהונתן שאול
|
|
|
|
|
|
|
2.
|
|
|
|
|
|
|
כשאמר הקריין בפתיח לתוכנית "הדוגמניות" (יום ראשון, 21:00, ערוץ 10) "גם גלית גוטמן לא נולדה על שער של מגזין", ציינתי לעצמי שעובדה זו בוודאי נכונה, אבל גם נזכרתי בקושיה הלוגית/קומית ששטח מישהו פעם באוזניי: אם כל התינוקות נולדו יפים וחמודים איך זה שיש כל-כך הרבה אנשים מכוערים בעולם?
מכל מקום, את התשובה לכך לא ניתן היה למצוא תוך כדי צפייה ב"הדוגמניות", אבל אפשר היה להתבשם מניחוחה של העברית הנפלאה באווילותה של חבר השופטים בתחרות. את אחת המתמודדות כינו "עגלגלתית" - מילה שבתחילה לא הבנתי את משמעותה, אך ברבות הזמן צללה כמו אסימון למעמקי בית הבליעה הישראלי שלי ושבה ועלתה משם כשבידה פתרון: "עגלגלתית" היא שילוב מבריק של עגלה, עגלה ועגלגלה. בהביטי בשלושה מחמישה השופטים - מיקי בוגנים, בטי רוקאוויי ואלימור זילברמן - ידעתי כי אמנם יודע צדיק נפש בהמתו, וליתר דיוק: כשהם מחלקים ציונים למתמודדות, הם מדברים בעצם על עצמם.
ועוד נתתי ליבי בתוכנית לאחת, נערה בשם אנג'ל, שדמיונה לרונית אלקבץ גדול כמו דמיונו של מיקי בוגנים לטינקי-וינקי, שפנתה למצלמה ואמרה, "אני יודעת שכל הבנות לא אוהבות אותי כאן, כי אני שונה ומיוחדת. הן יכולות למצוץ לי". וכשהאזנתי לתרועת הקרב הלבנטינית הבוטה הזאת חיבבתי מאוד לרגע את אנג'ל זו, שכן נזכרתי איך לפני נישואיי בכל פעם שהייתי נתקל בדוגמנית מפורסמת ברחוב והופך בדעתי אם לגשת אליה, מיד הייתי מסלק את האפשרות מדרכי ביודעי שהאישה היפה תשיב לבטח את פניי ב"אתה יכול למצוץ לי" ותעכיר מאוד את מצב הרוח שלי בהמשכו של הערב. ולמה לו לאדם להתבאס בגלל ילדות לא כל-כך יפות ולא כל-כך טיפשות שמתפרנסות מלשאת חן לבטי רוקוואיי, כשאפשר כל הזמן הזה להיבעל על ידי זאבים ברמת הגולן?
בשונה מאנשים, אגב, זאבים משחילים את הבדידות זה לזו ללא שמץ של סרקזם.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
גלית גוטמן ב"הדוגמניות"
|
|
|
|
|
|
|
3.
|
|
|
|
|
|
|
"טלנובלה בע"מ" (א'-ה', 20:00, ערוץ 3 HOT), מסתבר, היא בדיחה על חשבון הז'אנר שבתוכו היא מתקיימת - מהתלה על עולם ההבלים של הסלבריטיז הישראלי של עופר שכטר ויעל בר-זוהר, בהשתתפות, אותו עופר שכטר ואותה יעל בר-זוהר, שמגלמים את דמויות עצמם, כולל כל המניירות וההיבריס והג'יבריש והטראש והקלאש בין המציאות לבין הטקסטים הפרודיים שנכתבים עליה - נקודת המפגש בה מתקיים "העולם האמיתי".
רצוי להבהיר לאלה שאינם מבינים את מהות המושג "העולם האמיתי", או לחלופין לא צפו מעולם בטלנובלה, כי "העולם האמיתי" הוא מקום בו אדם לאדם זאב וכי טלנובלה היא המקום בו קריאות "זאב, זאב!" מעידות על כך שיעל בר-זוהר ועופר שכטר אר אין דה בילדינג, על כל אפס המשמעות הנלווית לכך.
מצד שני, מעט חמלה, בבקשה: יש דרכים גרועות יותר להעביר את הזמן עד למוות בעולם הריקני ונעדר המהות הזה. למשל, צפייה במשחקי החיזור הנלעגים של זרים ברכבת.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
משתתפי "טלנובלה בע"מ"
|
|
|
|
|
|
|
4.
|
|
|
|
|
|
|
כשצפיתי ב"חדר חדשות" עם דני קושמרו (יום רביעי, 19:00, ערוץ 2) לא יכולתי שלא לרפרר ל"חדר מלחמה" ולפרסונת מגיש ההיי-טק לכל עת שגילם שם קושמרו בנאמנות עניינית. והטריד אותי האם קושמרו של "חדר מלחמה" גילם את דמותו של מגיש חדשות וירטואלי, מדומיין, או שמא שיחק את עצמו משחק את עצמו באותו התפקיד.
ואותה טרדה, אלא שמכיוון אחר לגמרי, עיקצצה לי בצדי התודעה כשצפיתי בקושמרו של "חדר חדשות": האם קושמרו מגלם שם דמות מומצאת של מגיש תוכנית אקטואליה מרוככת, או שמא הוא מביא את עצמו האמיתי אל המסך. ובכלל, האם קיים "דני קושמרו" אמיתי שכזה? או שאולי דני קושמרו האמיתי הוא תפאורה אנושית מדובבת לחדשות בדיוניות שרקחו במוחם תסריטאי "חדר מלחמה" ועורכי "חדר חדשות" כדי לקלוע לתבניות ולציפיות של צופי החדשות המדומיינים של שתי התוכניות?
ועל אותו משקל - אם אמנם מגיש החדשות הוא מדומיין, החדשות בדיוניות והקהל מומצא, מדוע לבטל מראש את הקביעה כי כל המישמש הזה המכונה "משדרי חדשות" נועד לדבר אחד בלבד: להסיר מעל ראשו של צופה הטלוויזיה הישראלי את האיום הקיומי הנורא מכל - עובדת היותה של המציאות עצמה, מדומיינת גם כן - או לכל הפחות, מצויה בספק תמידי?
בכל אופן, אין מקום לדאגה. ישראל אינה מצויה בסכנה של ממש. ע"ע: "הן יכולות למצוץ לי".
|
|
|
|
|
|
|  | | קושמרו
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | עורך "פרומו", מוסף התרבות של "מעריב" | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
