רק שלא תצאו רכיכות
רוצים להרשים את הדייטים בוולטיינ'ז דיי? כדאי שתקחו אותם לשלוק אויסטרים, מעוררי התאווה של הטבע. הנה מדריך לצדפה הנחשקת הזו
נהוג להתייחס לאויסטרים כאפרודיזיאק משום שיש להם תכולה גבוהה מאוד של יוד, אבץ וברזל הגורמים להאצה במחזור הדם, מה שמביא לתחושת חיוניות מינית גבוהה. האגדה מספרת שלואי ה - 16 נהג לאכול 36 אויסטרים בין פילגש לפילגש.
לידיעתכם, לואי השובב גם הוציא צו מלכותי לפיו אסור לאכול אותם במשך שישה חודשים בשנה. ההחלטה התמוהה הזו הולידה בדיחה לפיה מותר לאכול אויסטרים רק בחודשים ששמם נגמר באות R, קרי, מספטמבר ועד סוף פברואר.
למרות שהצרפתים מנסים להפקיד על המנהג, כיום, טוענים מומחים, אפשר לאכול אותם כל השנה. קחו בחשבון שבחודשים החמים האויסטרים מייצרים בגופם סוג של חלב (לקראת ההשרצה) שהופך אותם לקטנים יותר ופחות טעימים. כך או כך, עדיין נהוג לחגוג את פסטיבל האויסטרים בכל העולם, עם תחילתו של החורף.
יש שני סוגי אויסטרים בעולם: הראשון הוא הקרוז וצורתו אובלית ומוארכת. השני הוא הפלאט, שצורתו עגולה - שטוחה מלמעלה וקמורה מלמטה. אגב, האזור הטוב ביותר לגידולם הוא שפך הנהר בלון שבצרפת.
אחרי צרפת, מדורגת הולנד כמקום השני הטוב ביותר לגידול אויסטרים. אחריה נמצאת ארצות הברית, בה תוכלו למצוא גם סוגים שונים. המרכזיים שבהם, למקרה שתמהתם, הם הפלאק והבלו פוינט.
צילום: אלירן חיאט. עריכה: שי גורי
שלום מחרובסקי ממסעדת "מול ים" מסביר כי בתוך עולם האויסטרים, מדרגים אותם לא רק לפי אזור הגידול שלהם, אלא גם לפי גודלם. יש שיגדירו אותם בסדר עולה - מהקטן ועד לגדול, ויש שיגדירו את הגודל שלהם באפסים (אפס אחד, שניים וכן הלאה).
האויסטרים האיכותיים ביותר גדלים תמיד בצד המערבי של פתחי נהרות, שם נמצא ערבוב של מים מלוחים ומתוקים, בעומק שבין חמישה לתשעה מטרים. בטבע הפראי הם מפתחים ונסגרים ללא הרף כדי לסנן את המים.
גידול האויסטרים נחשב לאחד המקצועות העתיקים בעולם. תוכלו למצוא ספרי הדרכה בני 500 שנה בנושא. הכנת האויסטר לאכילה היא מהלך מורכב. יש להכניסו לבריכה מלאכותית, ממנה מוציאים ומכניסים מים כדי לשמור על האויסטר סגור. מכאן נולד המושג האנגלי To fool the Oyster (לשקר לאויסטר, בלעז). שני סוגי אויסטרים הנחשבים למעולים הם ה"פין דה קליר" וה"ספסיאל", שניהם, כמובן, מצרפת.
חוץ מיוד, אבץ וברזל, הוויאגרה הטבעית הזו עשירה מאוד בקלציום ובוויטמינים שונים. בנוסף, הם מומלצים מאוד לדיאטה דלת כולסטרול. יתרה מזאת, ארגוני הלב והריאות האמריקניים ממליצים על צריכה יומית של ארבעה או חמישה אויסטרים בינוניים, המספקים את המנה היומית המומלצת של ברזל, יוד, מגנזיום, קלציום, אבץ ופוספור.
מומלץ, כמובן, לצרוך אותם טריים ככל האפשר. דויד גולדווסר, שף מסעדת "פסטיס", מציין כי המדד הטוב ביותר לטריותם הוא ריח הים שלהם. ככל שהוא חזק יותר – כך גם רמת הטריות שלהם גבוהה יותר.
כמו לא מעט פירות ים, גם האויסטרים הם חיה טרנסג'נדרית. במהלך מחזור חייהם הם מסוגלים לשנות את מינם פעם או פעמיים. לרוב, האויסטר מתחיל את חייו כיצור זכרי ומסיים אותם כיצור נקבי.
את האויסטרים גומעים בשליקה, לאחר שמפרידים את שריר הרכיכה מהצדפה עצמה. עוד לפני כן, ישנן דרכים רבות לתבל אויסטרים. אם ברצונכם ללכת על אסכולת המהדרין הצרפתית, תיאלצו לאכול אותם כמות שהם, ללא תוספות או כלי עזר.
דרך מעודנת יותר היא לשים חומץ יין ולאכול אותם בצירוף בצלי שאלוט. אפשר גם להחליף את החומץ בשתי טיפות לימון טרי. וכן, יש את הדרך האוסטרלית שכוללת הרבה גבינה צהובה ורוטב סמיך על האויסטר, אבל תשתדלו להימנע מלהזכיר זאת ליד מומחים אמיתיים לדבר. אלה סבורים שהשיטה האוסטרלית וולגארית משהו ומוציאה את כל הטעם.
כך או כך, לא מעט מסעדות ברחבי הארץ מציעות בערב הוולנטיינ'ז תפריטים הכוללים גם אויסטרים. בשביל האפיל הרומנטי, מומלץ לבדוק את העניין מקרוב. בווידאו המצורף, תוכלו לבדוק את כל העניין מקרוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
