הבטן עושה גורו גורו
"רטטוי" מצטרף לשורה ארוכה של סרטים שעוסקים באובססיה לאוכל. בתפריט: ביקורת על שפים היסטריים שהפכו לתאגידי פאסט פוד, מיתוסים קולינריים ושאר ירקות. היה די טעים
אחת ולתמיד: רטטוי לא היה ולא יהיה מרק מבשר עכברושים. למיטב ידיעתו של גוגל, כמו גם אלפי מילוני אוכל מקוונים, באף אחת מתרבויות העולם לא נהוגה אכילת עכברושים בשל החיידקים והמחלות הרבות שהם נושאים עמם במסעותיהם האקזוטיים בביוב. עתה, כשדנו בכל מה שמעורר תיאבון, ניתן להתפנות לאמת. רטטוי הוא תבשיל ירקות ים-תיכונישמקורו בפרובנס. הוא יכול לשמש כמנה בפני עצמו, למלא ירקות, או לתפקד כמשעשע חיך לצד גבינות עיזים וקישים למיניהם. רטטוי קטן ועדין יתאים למיטיבי האוחזים בסכין ומקפיצי המחבתות.
"רטטוי" הוא גם שמו של סרט האנימציה החדש, שיצר לא מעט באזז והוקרן אצלנו לראשונה בסוף השבוע. הוא מגיע לקיבתו של הצופה הישראלי הרעב לאחר רצף מכובד של סרטי מזון וקולינריה, העוסקים בנושא מפרספקטיבות שונות, המאופיינות כולן ברמה כלשהיא של פטיש סביב אוכל (בין אם מדובר ב"סופר סייז מי", "הטעם של עדן" או "המטבח של מרתה") .
וקשה להגדיר בשלב זה חוקי ז'אנר ברורים אך נראה שייחודו של רטטוי – כמו גם תת הז'אנר כולו - מסתמן בשל העיסוק בדינמיקה ובפוליטיקה של האוכל באופן מסיבי, כזה שגורע מהעיסוק במרכיבים, בצבעים ובריחות עצמם, אבל לזה עוד נגיע.
"רטטוי" מספר את סיפורו של רמי, עכברוש צרפתי נטול-מבטא שגדל יחד עם מושבת עכברושים בביתה של קשישה פסיכית שמקיימת מערכת יחסים צמודה עם רובה ציד. יום אחד, בעודו מנסה לגנוב מעט זעפרן יוקרתי על מנת לתבל פטריית פורטבלו שאיתר בשדה, תופסת אותו הגברת בעודה חושפת את המושבה והורסת את ביתה בדרך. כך, כמו הרבה מיתוסים קולינריים - מהתפוח בגן העדן ועד להמבורגר של מורגן ספרלוק - אדם נענש בגלל רצונו לנשנש.
רמי ומשפחתו נמלטים לעבר הביוב הקרוב בסצנה א-לה טיטניק ואוניות המילוט, עד שהוא מחליט שלא יוכל לעזוב את הבית בטרם יציל את ספר הבישול של "גוסטו", השף הפריזאי אותו הוא מעריץ. כך, הוא מאבד את משפחתו ונותר בודד בתעלה המצחינה, כשברשותו רק ספר מתכונים. מפה-לשם-משם-לפה הוא מתגלגל למסעדתו של "גוסטו" המנוח בפריז, לומד את רזי המטבח, ולוקח תחת חסותו "נער זבל" מתחיל, במה שהופך לסיפור סינדרלה של ממש.
להבדיל מלא מעט סרטי אנימציה, נראה כי רטטוי נאמן למקור ועשה סטאז' מהגיהנום במטבח של יונתן רושפלד. כבר בראשית הסרט מסביר רמי לחבר הדמיוני שלו מהי ההיררכיה במטבח. "יש את השף ואת מנהל העמדה, יש את הסו-שף ואת השוליה הראשונה, זהו דרג המטבח ומתחתיו מתרוצץ דרג הפועלים השחורים, שוטפי הכלים ומנקי הזבל", נתן לחברו הצעיר מבט על רזי הבישול.
רמי מביט בנעשה במטבח הרושף מלמעלה וכשהוא מביט בסקינר, יורשו של השף גוסטו, מתקבעת לנגד עיניו הקונספציה המיתית של מעמד השף והיררכיית הכפופים לו במטבח. מחד, נראה השף ככל יכול, שליט עליון הנוטה להתפרצות, לקפריזות ולעריצות, כשפים צרפתיים מיתולוגיים. זוהי פרסונה שעולם הכפופים לה מקיים את המשפט "החיים והמוות ביד רוטב הבורדולז".
הוא מתוסכל משום שאינו מצליח לשחזר את יכולותיו של מורו ורבו שהקים את המסעדה ומתפתה למנף ליין פאסט פוד ולכסף קל. בקיצור, אותה בעייתיות שעומדת כיום מול כל סלבריטי שף, מליין הסירים המעאפן של ג'יימי אוליבר, ועד לאוסף המחבתות של ישראל אהרוני (אגב, גם הן לא משהו. אימא שלי ממש התאכזבה).
מנגד, קם ליורש מתחרה צעיר (בין אם הנער לינגוויני ובין אם העכברוש) שמונע "בכוח הלוע והחך" מתאהב בכל עלה בזיליקום או פיסת בשר מתובלנת ונוקט בגישת החומוס הישראלי "אם לא עושים באהבה – לא עושים בכלל". את המנות הבודדות שהוא מכין
הסרט בוחן היטב את מעמד השף הנרגן, את האגו בוסט בו הוא עשוי ללקות, את התסכול מול מבקרי המסעדות (המיוצגים בסרט על ידי דמותו של אנטון אגו, בקולו של פיטר או'טול) ואת חוסר האונים כאשר לקוח ותיק מבקש מנה מיוחדת או חדשנית, וכל מה שמאפשר ספר המתכונים השכוח הוא מנת שקדי עגל ברוטב יוגורט ועירית הידועה גם כמקדם בחילה פירסט קלאס (הערת העורכת: הגברת אור לא מבינה באוכל).
אגב, את הבעיה הקשה מכל שעמדה בפני יוצרי הסרט "רטטוי" – לגרום לאוכל להראות מגרה באנימציה – פתרו קודקודיו בהליכה. קולות ה"גורוּ גורוּ" שהשמיעה כל בטן נוכחת ברדיוס של עשרה קילומטרים מבריכת הסולטן הוכיחו שהמזון מבעבע היטב, מתערבב נפלא ומדגדג את בלוטות הריח והטעם למרות שהוא מוקרן ומרוח על מסך דו-מימדי.
בסופו של יום, רטטוי הוא סרט אמין וחביב, מעורר אמפתיה ובעיקר מפתיע, שתחושת האהבה שתוקפת את הצופה כאשר עכברוש שעיר מחבק גבינת קממבר עסיסית – היא רגע מדהים שלא ניתן לשחזר.
רטטוי. תסריט ובימוי: בראד בירד; קולות: פאטון אוסוואלט, לו רומאנו, איאן הולם, בראד גארט, ג'נין גרופאלו, פיטר או'טול, בריאן דנהי, פיטר זון, 2007
נא להמתין לטעינת התגובות
