הרפתקת סתיו בקנדה
העונה היפה ביותר לטיול בקנדה היא הסתיו, הצובע את העלים בכתום ובאדום עזים. מסע בין הערים הגדולות והמודרניות, הטבע הפראי, והמרחבים אינסופיים של המדינה הקסומה שבצפון

קנדה היא מדינה השנייה בגודלה בעולם בשטחה. למרות ששיעור הריבוי הוא גדול יחסית לארץ מתועשת, מספר תושביה הוא כ-31 מיליון, ויותר מ-85 אחוזים מהם חיים ברצועה שרוחבה 200 ק"מ, הצמודה לגבולה עם ארצות הברית. מרבית שטחי קנדה מיושבים אפוא בדלילות, ובכל נסיעה מורגשים המרחבים האינסופיים. עם צפיפות אוכלוסין כזאת, נדמה לפעמים כי בקנדה הסיכוי לפגוש בעלי חיים, גדול מהסיכוי לפגוש בני אדם.
בדמותה של קנדה טבוע החותם של מיקומה הצפוני. דבר זה קובע את האקלים הקר, והריחוק מן הים רק מקצין אותו. האקלים הקשה מסביר גם את אכלוסה הדליל. בנופה של קנדה יש אמנם התרוממויות של הרים גבוהים, חלקם מרהיבים ביופיים, אך רוב רובו של השטח הוא מישורי ענק, מעובדים בחלקם הדרומי.

למטייל נדמה לעתים כי קנדה היא המשכה של ארצות הברית, דבר המכעיס מאד את הקנדים האוהבים להדגיש את ייחודם. הדמיון בולט לעין: השפה האנגלית, הדולר, שמורות הטבע, רשתות המזון והחנויות ועוד.
במבט בוחן יותר נראים הבדלים שחלקם משמעותיים, כמו השיטה הסוציאלית, מערכת הבריאות ועוד. אוכלוסיית קנדה היא לבנה ברובה המכריע. חיים כאן מעט מאד שחורים, ושיעור קטן של ילידים אינדיאנים ואינואיטים. האוכלוסייה הלבנה איננה הומוגנית: בנוסף לרוב האנגלוסקסי, חי במזרח מיעוט צרפתי משמעותי, חדור הכרה לאומית.

בראשית יישובה של קנדה, היה מוצאם העיקרי של המהגרים מצרפת. אך כיום מגיע חלקם של הקנדים הצרפתים ל-30 אחוזים בלבד. במחוז קוויבק, חבל ההתיישבות הראשי, של מה שנקרא פעם "צרפת החדשה", הם מהווים חלק נכבד מהאוכלוסייה, ומעלים מפעם לפעם דרישות תקיפות של בדלנות.
יתר האוכלוסייה הלבנה מורכב מגרמנים, איטלקים ובני אירופה המזרחית. הגיוון התרבותי הזה מוצא את ביטויו גם בעובדה שעיתוני קנדה יוצאים לאור בארבעים לשונות בקירוב. האוכלוסייה הילידית מונה כמיליון נפש. ככל שעולים צפונה משתנה הרכב האוכלוסייה מאירופאים לילידים, וקבוצות אלו עדיין שולטות בלמעלה ממחצית שטחה של המדינה.
כשמטיילים בקנדה, כדאי לצאת, בנוסף לערים המעניינות טורונטו ומונטריאול, ובעיקר קוויבק ואוטאווה, גם בנתיב הטבע, אל מזרח פרובינציית קוויבק, נובה סקושה, ניו פאונלנד וניו ברנסוויק, וגם אל המערב הרחוק, מקלגרי, לאורך הרי הרוקי ועד לגבול אלסקה שבצפון מערב.
המערב פופולרי במיוחד בשנים האחרונות. עשרות אלפי מטיילים נוהרים מדי שנה אל הרי הרוקי המרשימים ואל האגמים הכחלחלים ירקרקים המנקדים אותם. אך הפעם נתמקד דווקא במזרח, שאינו מוכר כל כך באזור שמעבר לערים הגדולות.
הפרובינציות הקנדיות קוויבק נובה סקושה ("סקוטלנד החדשה"), ניו ברנזוויק וניו פאונלנד הן מקומות שלווים, פתוחים להפליא, שם ניתן להשאיר את האוהל בשמורה מופקר כמעט, וגם את הבית הכפרי לא נהוג לנעול. מצד שני, הפרטיות כאן היא מעל לכל, מקודשת כמעט, קרירה למדי.
בפרובינציות הללו יש יערות עבותים, שמורות טבע עשירות בבעלי חיים וכפרים ציוריים הגולשים מההרים ועד לאוקיינוס. במזרח קנדה, באגנו של נהר סנט לורנס, החלה ההתיישבות הצרפתית, על חבל ארץ זו התכתשו עם הבריטים ומכאן דחקו את אוכלוסיית הילידים אל מותם או אל ניוונם. זוהי אזור המציע, בנוסף לנוף ולארכיטקטורה, גם
התקופה הרומנטית ביותר, המסעירה והפוטוגנית ביותר בקנדה היא הסתיו. החל מחודש ספטמבר נצבעים העלים בצהוב, ההופך אט אט לכתום, ולאחר כמה ימי גשם עז של ראשית החורף, זורחת השמש שוב לתקופה של שבועיים בערך, המכונה "קיץ אינדיאני", בזכות גווני האדום והסגול, המזכירים את צבעי המלחמה של אדומי העור.
שני אזורים הם מהיפים בפרובינציית קוויבק: Charlevoix ו-Fjord du Saguenay, ומומלצים למסע מופלא דרך בקעת נהר Malbaie, שמשני עבריה מתנשאים צוקים גרניט לגובה של 700 מ' מעל סביבתם, דרך פיורדים קסומים, ולשונות ים כחולות בדרך כלל, שבחורף לובשות לבן. אפשר גם לסייר בכפרי דייגים ציוריים, שמורת ילידי אמריקה ואתרים היסטוריים בראשית ההתיישבות הצרפתית באזור.
הנסיעה מומלצת ביערות אשוחים, שבחורף מעטה השלג מכסה את צמרותיהם, צפייה בשקיעות קסומות בהן נצבע מעטה הלובן בשלל צבעים חמים וחצייה ברכבי השלג וברגל נהרות ואגמים קפואים. מומלצת התנסות בנהיגה חווייתית במזחלות הרתומות לכלבי האסקי סיבירי. כשאוחזים בחוזקה במושכות, מרגישים את הבל פיהם של הכלבים בתוך הכפור, והעצים מסתחררים מול העיניים, זוהי הרפתקה מיוחדת.
ארכיטקטורה מודרנית בערים הגדולות
אפשר לשלב בטיול גם ביקור באוטאווה (Ottawa), בירת קנדה, ואחת היפות בעריה. העיר יושבת על הגדה הדרומית של נהר אוטאווה, בגבול קוויבק ואונטריו. זוהי עיר הדורה, בנויה סביב בניין הפרלמנט. העיר מתוכננת להפליא - שדרות רחבות, פארקים גדולים, מבנים מונומנטליים ומספר מוזיאונים מרשימים. העיר מתהדרת גם בכמה מבנים מרשימים שתכנן האדריכל הישראלי משה ספדיה, כמו הגלריה לאומנות, המוזיאון האנתרופולוגי ועוד.
עיר נוספת המומלצת לביקור היא מונטריאול, העיר השנייה בגודלה בקנדה. העיר מזכירה את צרפת, ויש משווים אותה אף לפריז. כמו בקוויבק, גם כאן, בתי הקפה, הבתים שבעיר העתיקה והשפה, יוצרים בעיר אווירה צרפתית.

אחרי פריז, מונטריאול היא העיר השנייה בגודלה בעולם במספר דוברי הצרפתית. זוהי עיר יפה ומעניינת, השוכנת על אי לא גדול. כדי להתרשם ממבנה המיוחד של העיר, יש לצפות עליה מן הפארק הלאומי במונט רויאל (Mount Royal) שבמרכז העיר.
ידועה במיוחד העיר העתיקה (Le Vieux Montreal), שם שוכנים משרדי הממשלה השונים בבתים יפהפיים. כנסיית נוטר דם המקומית היא מהגדולות באמריקה הצפונית, ואולי המרשימה שבהן. שוטטות בעיר העתיקה, ברגל או בכרכרה היא טיול נפלא. בית העירייה שבלב הרובע, הוא מבנה מרשים, וכיכר קרטייה (Place Jacques Cartier) שממולו, היא מרכז שוקק חיים.
העיר הנעלמה היא מרכז עסקים מודרני, הבנוי גורדי שחקים ומבנים מרשימים, כמו הקתדרלה שהיא העתק של כנסיית סנט פיטר שבוותיקן, ומרכז הקניות והבילויים המפואר שלבו בכיכר וויל מרי (Place Ville Marie). בשל תנאי הקור הקשים השוררים בימי החורף, הוקמו בעיר מרכזי קניות ועסקים ענקיים מתחת לאדמה, מהנדסי העיר בנו עיר תת קרקעית עצומה לרווחת התושבים, שם נוסעים בתחבורה תת קרקעית, אוכלים, קונים, ממש עיר בתוך עיר. מבין המוזיאונים מתייחד המוזיאון לאמנויות יפות שהוא מוזיאון האמנות העתיק בקנדה.
אי אפשר להגיע לקנדה בלי לבקר בטורונטו,, העיר הגדולה במדינה, בירת דוברי האנגלית ומרכז תעשייה ותרבות. בעיר מרכזי קניות מודרניים, שהידוע שבהם הוא מרכז איטון (Eaton Center), גורד שחקים מרשים, בעל מעליות זכוכית, הגולשות לתוך מרכז קניות ובו בתי קפה, מזרקות וגינות נוי.
מגדל הסי.אן (CN Tower) הוא מהבניינים הגבוהים בעולם. הוא מתנשא לגובה של 550 מטרים, ומראשו נשקפת תצפית מרהיבה. בעיר כמה מוזיאונים חשובים לאומנות. החשוב בהם הוא המוזיאון המלכותי של אונטריו, שהוא הגדול שבקנדה, ומיוחד באוצרות האומנות הסיניים המוצגים בו.
מוזיאון מפורסם אחר הוא מוזיאון גארדינר (Gardiner), המכיל אוסף אומנות רב רושם, במיוחד מאמריקה הדרומית. המוזיאון החדשני מכלם, הוא מרכז המדע של אונטריו (Ontario Science Center) הוא מרכז המכיל תצוגות מרשימות, כמעט מכל שטח, ומעודד להפעיל את המוצגים, ליהנות מאמצעי ההמחשה ואפילו לערוך ניסויים, בהנחיית מדריכים.
טבע מתפרץ
מפלי הניאגרה המפורסמים הם המקום שבו הטבע נראה במלוא עוצמתו. שני הנהרות הם הגבול הטבעי בין מדינת ניו יורק בארה"ב לבין אונטריו אשר בקנדה. המפלים הקנדים נקראים "מפלי הפרסה", גובהם 52 מטרים ורוחבם כ-750 מטרים.
כמות המים שזורמים במפלי הפרסה מעניקים למפלים צבע ירוק מהפנט. נקודת התצפית מהצד הקנדי של המפלים מרשימה יותר מאשר בצד האמריקאי, וניתן לראות את המפלים מכל מקום שרק תבחרו, החל ממגדלי תצפית הגובה, מערות המפלים בתחתית וכלה ברכבל ובסירות. מקום נהדר ומומלץ לצפייה במפלי הניאגרה הוא המגדל המפורסם סקאילון (Skylon Tower).
מהמגדל נשקף נוף עוצר נשימה של המפלים. מחזה מרהיב ביופיו ניתן לראות בימים שטופי שמש, קשת ענקית וצבעונית נראית דרך נתזי מי המפלים. מפלי הניאגרה הם בין המקומות הפופולריים בעולם בו מבלים זוגות טריים את ירח הדבש שלהם. מנהג זה התחזק לאחר צילומי הסרט "ניאגרה" (1953), בכיכובה של מרלין מונרו.
קוויבק (Quebec City) היא העתיקה בערי קנדה, בירתו של מחוז בשם זה, והיא בירתה של קנדה הצרפתית. קוויבק שוכנת לגדתו הצפונית של נהר סנט לורנס הזורם מן האגמים הגדולים באונטריו לאורך 4,000 ק"מ עד לאוקיינוס האטלנטי, במקום התרחבותו של הנהר לשפך רחב, על כף הגבוה כ- 110 מ' מעל פני הנהר.
מעבר להיותה מרכז מסחרי ותעשייתי, עיקר חשיבותה כמרכז תרבותי, רוחני ופוליטי לקנדים הצרפתים. זוהי עיר קסומה, מוקפת חומה (היחידה באמריקה הצפונית), השוכנת בלב סביבה יפהפייה עתירת מים ויערות. בסמטאותיה המרוצפות ובבנייני האבן שלה, המכוסים רעפי חרס, אפשר לחוש את טעמה של אירופה הישנה והטובה.
זוהי הזדמנות מצוינת לטעום גם מטעמה של אמריקה אחרת, לטינית ורומנטית יותר. לטעום ממראותיה, מאווירתה, מיינה המשובח וכמובן מיצירות המטבח המקומי, קנדי צרפתי המתמחה במאכלי ים ואפילו ברגלי צפרדעים. העיר מפורסמת כיצרנית הגדולה בעולם של סירופ המייפל, המיוצר מעצי האדר.
המידע באדיבות האתר www.ypaymore.co.il