זן קוריאני: תרגיל בלשכוח הכל

"את המיינד הריק האמיתי לא תוכל להסביר במילים. אם תפתח את פיך אכה אותך במקל הזן. אם תשיג את הטבע האמיתי שלך, תהיה חופשי מהחיים ומהמוות". בועז פרנקלין על סונג סאן, מגדולי מורי הזן במאה ה-20

בועז פרנקלין | 22/9/2008 7:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
סונג סאן
סונג סאן 

סונג-סאן (דה סואן סה נים), שנחשב בעיני רבים לאחד מגדולי מורי הזן במאה העשרים, היה מורה יוצא דופן בנוף של מסורת הזן הקוריאנית. הוא היה בן למשפחה פרוטסטנטית, שהפך ממורד צעיר נגד צבא הכיבוש היפני לנזיר בודהיסטי. לאחר שיצא לריטריט סגפני בן מאה ימים, חזר ובחן את השגותיו מול גדול מורי הזן באותה תקופה, והוכרז כיורשו בגיל 22 בלבד.

סונג-סאן היה גם הראשון להביא את בשורת הזן הקוריאני למערב. בשנת 1970, לאחר שכבר נחשב למורה גדול בארצו, נחת בקליפורניה. ללא כסף, מכרים או ידע בשפה האנגלית, התארח בחדרון קטן אצל משפחה של חברים והתחיל ללמד מעגל תלמידים קטן  מאוניברסיטה סמוכה. תוך מספר שנים גדל המעגל הזה והתפתח לעשרות מרכזים ברחבי העולם, עם אלפי תלמידים ומספר לא מבוטל של מורים.

לסונג-סאן הייתה יכולת בלתי רגילה להעביר את המסר שלו. בעזרת מילים ספורות באנגלית שבורה, חוש הומור מיוחד ותבונה רבה, הצליח לרתק קהל מערבי שהיה זר למסורת שהביא.

אחד המאפיינים של הלימוד של סונג-סאן היה להחזיר את התלמיד כל הזמן למצב של אי ידיעה. סונג-סאן נהג לקרוא למצב הזה  ”מאה אחוז לא יודע". "במצב זה", הוא היה אומר, "כבר הפסקת את כל החשיבה. אם הפסקת את החשיבה, המיינד שלך ריק, כלומר מיינד במצב שלפני החשיבה. כאשר המיינד נמצא במצב זה, המיינד שלי והמיינד שלך הם אותו המיינד, אתה והיקום אחד. את ה'לא יודע' האמיתי לא תוכל להסביר במילים. אם תפתח את פיך אכה אותך במקל הזן. אם תשיג את ה'לא יודע האמיתי', את הטבע האמיתי שלך, תהיה חופשי מהחיים ומהמוות".
מספיק למדוט שנייה אחת

כדי להסביר מהו המיינד ה"לא יודע" מזוית אחרת, השתמש בדוגמא הבאה:

"המיינד הוא כמו מים. מים טהורים דומים בכל הכוסות, אך אם תשים מלח בכוס אחת בכוס הזאת יהיו מים מלוחים, אם תשים סוכר הם יהיו מתוקים, אם תשים חרא הם יסריחו. המיינד דומה: אם נכנסת עצבות למיינד, המיינד יהיה עצוב, אם נכנס כעס המיינד יהיה כועס. לכן אל תעשה דבר. רק תשמור על לא יודע...

"שכח הכל, כולל את השאלות. אם תשכח הכל המיינד שלך יהיה צלול כמו חלל. זן פירושו תרגול בלשכוח הכל. המיינד המסובך שלך נהיה יותר ויותר פשוט, כאשר אתה נהיה פשוט פעולה נכונה נהיית אפשרית מרגע לרגע, אם מישהו רעב אתה נותן לו אוכל, אם מישהו עצוב, אתה עצוב יחד איתו, אתה פשוט עושה.

"כאשר המיינד צלול אין אובייקט ואין סובייקט, אין פנים ואין חוץ. החוץ והפנים נהיים אחד. אנו קוראים לזה הנקודה

הראשונית (Primary Point). כאשר אתה מביט בשמים אתה רק רואה כחול וכאשר אתה מביט בקיר אתה רק רואה לבן, זה הכל.”

סונג-סאן הסביר שכל סוג של תרגול הוא טוב, לא משנה אם הוא בא ממסורת זן, הינדואיזם או יוגה. מה שחשוב זה הכיוון, כלומר למען מי אתה מתרגל. אם אתה מתרגל להשיג משהו למען עצמך קוראים לזה תשוקה. הכיוון הנכון הוא תרגול למען אחרים.

פעם נשאל, "מדוע קוראים בספרות על מורים גדולים שישבו במדיטציה שנים על גבי שנים ופה במערב אתה ממליץ לשבת רק 10 דקות בכל ישיבה?”

הוא ענה: "אם אתה מאמין בעצמך במאה אחוז, מספיק למדוט שנייה אחת אין צורך בעשרות שנים. מדוע הם ישבו כל כך הרבה שנים? משום שהם פשוט לא האמינו בעצמם. ישנה גם האפשרות שהם לא רצו להתעורר. ישנם אנשים שתמיד דוחים את ההתעוררות למחר, הם לא חושבים שיש איזה צורך להזדרז.”

הזן הקוריאני מגיע לארץ

בדרכו לארץ עשה הזן הקוריאני, במתכונתו הנוכחית, סיבוב לא קטן. ליתר דיוק לקח לו 2500 שנה. אם הבודהא הדליק את הלפיד בשנת 500 לפנה"ס, 1200 שנה אח"כ הביא בודהידהרמה את הזן לסין. בשנת 1450 הביא סואן סה, הפטריארך ה-57 בשושלת המורים, את הזן לקוריאה, ואז ולקח לו עוד 550 שנה להגיע אלינו.

וכך, מי שהמתין בסבלנות מספיק זמן, זכה לראות את הרגע המיוחל בשנת 1997. באותה שנה הוזמן זן מאסטר סונג-סאן להרצות במכללת רידמן.

"מאותו הרגע זה היה כבר בלתי נמנע." אומר יובל גיל מורה בכיר בביה”ס ולימים אחד מהמייסדים של השלוחה בארץ, "אומרים שאיפה שסונג-סאן ביקר היה נפתח שם מרכז. זה קרה גם כאן בישראל". לאחר הביקור של סונג סאן בארץ נסע גיל לקוריאה לתרגל בהדרכתו. כשחזר, ייסד את המרכז ישראלי הראשון של ביה"ס קוואן אום.

המאסטר סונג-סאן מת בשנת 2004 בסיאול שבקוריאה, מוקף בתלמידיו, רבים מהם מערביים, כשהוא בן 77.

מי רוצה לשבת מול הקיר?

כיום יש בארץ שלושה מרכזים, אחד בפלורנטין, אחד ברמת-גן ואחד בהוד השרון. הספיקו לעבור בהם מאות תלמידים, שמקצתם יוצאים מדי שנה לתרגל תקופות ארוכות במרכזי בית הספר בקוריאה, בפולין ובארה"ב. חלקם הפכו להיות נזירים וחלקם מורי דאהרמה בישראל.

את המרכזים בארץ מנחה מפריז מאסטר וו-בונג, שאחראי על מרכזי הזן באירופה. וו-בונג היה גם התלמיד האמריקאי הראשון של סונג-סאן, ומי שעזר לו להפיץ את הזן בארה"ב. בשקט בשקט, מדי שנה, הוא גם מגיע לארץ להעביר ריטריטים, שמתנהלים בדיוק כפי שהתנהלו מאות בשנים, ובמהלכם אף זוכים התלמידים לבחון את עצמם מול המורה בשיטת הקואנים המסורתית. בתחילת אוקטובר - יגיע שוב.

בינינו, תרגול זן יכול להיות  דבר די משעמם. מי רוצה לשבת שעות על גבי שעות מול הקיר או מול הרצפה  כשבמקום אפשר לשכב על הספה ולזפזפ מול הטלוויזיה. זאת אולי הסיבה שמעט מאד אנשים מתמסרים לתרגול אינטנסיבי זה.

פעם היה נדרש תלמיד חדש לחכות מספר ימים מחוץ למנזר על מנת להוכיח את רצינות כוונותיו. היום, לטוב או לרע, התרגול זמין לכל אחד, לא צריך לשבת בשלג מחוץ לחומות, הכי הרבה צריך לחכות לאוטובוס בתחנה כמה דקות.

מי שמחפש תהילה לא ימצא אותה בזן, בזן אין כוכבים נולדים. במקרה הטוב הם נופלים. אך
מי שבכל זאת ראה כבר את כל הפרקים החוזרים של הסדרה של עצמו ואין לו משהו יותר טוב לעשות, יכול לנצל את ההזדמנות הנדירה ולתרגל תחת זן מאסטר וו-בונג בריטריט הקרוב.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''מדיטציה ובודהיזם''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים