ראשי » סגנון » תיירות » מדריכי יעדים » ארגנטינה

מדינת ענק ופנים לה רבות: מבט עומק לארגנטינה

מסע לאורך ולרוחב ארגנטינה מגלה תרבות היונקת את מקורותיה מאירופה, ושואפת להיות מערבית, לצד נופים בראשיתיים וערבות רחבות ידיים וריקות מאדם. שבוע ארגנטינה - מבט מקרוב

ארגנטינה היא שילוב מופלא של ניגודים: בואנוס איירס, העיר הקוסמופוליטית ורווית ההיסטוריה התרבותית, המרחבים האדירים של ערבות הפמפאס השטוחות והצחיחות, הפסגות הגבוהות ביותר ביבשת אמריקה, אינספור אגמים ונהרות, קרחונים ויערות למרגלות רכס האנדים המשתרעים לאורכה ולרוחבה של פטגוניה ומגיעים עד קצה העולם, מפלי האיגוואסו הגועשים, טבע פראי עם שלל צמחים, חיות וגוונים, חוות הגאוצ'וס עם הבשר המפורסם.

ארגנטינה מספקת מגוון של ריגושים וחוויות, במוזיקה, כדורגל, נופים, אוכל, חיי לילה, אדריכלות ואנשים עם המון שמחת חיים. במחזמר "אוויטה" שרה הגיבורה את "אל תבכי בשבילי ארגנטינה" על מרפסת הבית הוורוד, המהפכן ארנסטו "צ'ה" גווארה התחיל בה את מסעו באופנוע, ואפילו הילד מרקו רוסי מהספר "הלב" חיפש את אימו לאורכה ולרוחבה.

יש הטוענים שהמדינה לא באמת שייכת לדרום אמריקה, ורואים בה שלוחה אירופאית ביבשת הלטינית. יש בכך משהו עצוב: ארגנטינה כל כך רוצה לגעת באירופה או בצפון אמריקה, אבל שוכחת שהיא בעצם נמצאת אי שם, קרוב לסוף העולם.

היא באמת שונה משאר המדינות הסובבות אותה. מרבית האוכלוסיה חיה בערים גדולות או בפרבריהן. חזותם של מרבית תושבי המדינה היא אירופאית: רובם לבנים, והמעטים ממוצא דרום אמריקאי ילידי חיים בפרובינציות. אפילו הספרדית הדוברת במדינה המכונה "קאסטז'אנו" (Castellano), שונה מעט מאשר הספרדית המדוברת בשכנותיה של ארגנטינה. מדברים אותה במבטא מתגלגל, כמעט שירה, המזכיר מעט איטלקית ובעל הגיה מסויימת, המיוחדת למדינה הזו.


בירה רב לאומית

הסלנג הססגוני המיוחד לתושבי בירת ארגנטינה מכונה Lunfardo. בואנוס איירס, בירת ארגנטינה, על פרבריה, מונה כ-13 מליון תושבים, המכונים "פורטניוס" (Porteños), "תושבי עיר הנמל". רחובותיה המרכזיים של העיר מעוטרים בבניינים עתיקים ומפוארים, לצד גורדי שחקים מודרניים.

הרחוב הראשי שחוצה את העיר הוא Av. 9 de Julio, הנחשב לרחוב הרחב ביותר בעולם. במרכזו ניצב האובליסק המפורסם של העיר. במיקרו-סנטרו, מרכז העיר נמצאים רוב מוקדי התיירות העיקריים שלה כגון מדרחוב פלורידה, כיכר סן מרטין, אזורי הקניות והבידור של אבנידה סנטה פה ואבנידה קוריינטס, שכונת רקולטה על שוק האומנים הססגוני שלה, ובית הקברות הגרנדיוזי, בו  קבורים גדולי האומה. הידועה שבהם היא אווה דוארטה פרון (אוויטה), אשתו של הנשיא חואן פרון, שקברה הוא ממש אתר עליה לרגל למקומיים ולתיירים סקרנים.

איזור הנמל, פוארטו מאדרו, הוא טיילת נעימה ושקטה לאורך הנהר, ולאורכה מסעדות בשר (parilladas) בהן ניתן למצוא את האסאדו הארגנטינאי המפורסם לסוגיו, בארים ומועדונים. כאן מרוכזים רוב חיי הלילה הפעילים לאורך כל ימות השבוע בעיר. לאורך הפארקים רחבי הידיים של שכונת פאלרמו ניתן למצוא אנשים נרגעים מהמולת העיר, השותים את חליטת עלי הז'רבה המוכרת, "מאטה" (mate), בעזרת קשית-מסננת המכונה בומביז'ה (bombilla) מתוך כלי העשוי מדלעת מיובשת (calabasa).
 
כמעט בכל דוכן אפשר למצוא אמפנאדס, צ'ורוס ובעיקר את האלפחורס, אותן עוגיות עם ריבת חלב ועטופות שוקולד המוכרות מאוד. אפילו בתחנות ה-Subte, הרכבת התחתית בה נדחסים אלפי פורטניוס ניתן יהיה למצוא דוכנים כאלו.

אי אפשר להתעלם משכונת לה-בוקה הצבעונית. רחובותיה, המכונים "קמיניטוס" מעוטרים בבתים צבעוניים, שבמקור היו הפחונים בהם גרו המהגרים האיטלקים שאיכלסו את השכונה. בסמטאות אלו ניתן למצוא גלריות שונות, ולאורך הרחובות רואים רקדני טנגו. הריקוד המפורסם שנולד ברחובות ארגנטינה מיוצג בגאווה בכל מקום על ידי דמותו של הזמר הנערץ קרלוס גארדל. הרקדן חלוץ הטנגו מוזכר באותה נשימה כמעט עם אליל אחר שדיוקנו מתנוסס כמעט מכל מקום בשכונה זו: דייגו ארמנדו מראדונה.

מראדונה, הכדורגלן הטוב בהיסטוריה לדעת רבים, הוא מאמנה הנוכחי של נבחרת ארגנטינה, ומזוהה יותר מכל עם קבוצת בוקה ג'וניורס, שאצטדיונה הביתי, לה-בומבונרה, נמצא בלב השכונה. מחוץ לאצטדיון פזורים דוכני צ'וריסו ופאבים המאכלסים את אוהדי הכדורגל (Peñas).

בימי משחק בית מקיימים אוהדיה הקולניים של הקבוצה המעוטרת ביותר בכדורגל הדרום אמריקאי קרנבל, השכונה והמדרחוב מתעוררים לחיים, וביקור במשחק הוא חוויה גם לכל מי שלא אוהד כדורגל.

בארגנטינה נולד אחד ממשחקי הדרבי הסוערים ביותר בעולם, הסופר קלאסיקו בין בוקה ג'וניורס לבין ריבר פלייט. זוהי יריבות מרה שגולשת לעתים הרבה מעבר לכדורגל, אך המפגשים תמיד מספקים אווירה צבעונית ומתוחה, ונראה כי כל המדינה עומדת מלכת בשעת ההתמודדות.

 

לא רק בואנוס איירס

בצפון המדינה, בגבול המשותף עם ברזיל ופרגוואי, על הדלתא של נהר פאראנה, שוצפים ונשפכים מפלי האיגוואסו ב-1,600 מ"ק מים לשניה, ומגובה של כ-70 מטרים. המפלים מתפצלים ליובלים רבים שיוצרים כמה קטראטאס (מפלים קטנים יותר) נפרדים. המפלים נמצאים בין יערות גשם סוב-טרופיים מרתקים, בהם ניתן לראות שפע של ציפורים ופרפרים.

אתר מפורסם נוסף נמצא באיזור מנדוזה. הפרובינציה הגובלת בצ'ילה ידועה לא רק בזכות היינות המשובחים המיוצרים בתחומה, אלא גם בזכותו של הר אקונקאגווה, בעל הפסגה הגבוהה ביותר באמריקה, המתנשא לגובה של 6,790 מטרים.

בפטגוניה אפשר לראות מרחבים עצומים של נוף שטוח וקודר מחד, ונופים הרריים מרהיבים עם שלגי עד, שלמרגלותיהם פרושים אגמים רחבי ידיים מאידך, כדוגמת אזור האגמים של ברילוצ'ה ופארק נאוול וואפי.

 
בחצי האי ואלדז שלחוף האוקינוס האטלנטי יש שמורה ובה מושבות של אריות ים, פילי ים, גואנאקו, ארמדילים, ומושבות של פינגווינים מגלן, ואפילו לוויתני בלנית ולוויתני קטלן העולים לחוף וטורפים אריות ים. המקם סיפק השראה לציור "נחש בריח הבולע פיל", בסיפור "הנסיך הקטן", בעת שהמחבר אנטואן דה סנט אקזופרי טס מעליו ב-1930.

מקום מפורסם נוסף הוא הקרחון פריטו מורנו, הנמצא בקרבת העיר אל קאלפאטה. פסגות קרח משוננות בגובה של כ-60 מטרים מתנתקות ונוחתות למים הקפואים בקולות נפץ אדירים. בארץ האש (Tierra del Fuego) נמצאת העיר אושוואיה, העיר הגדולה הדרומית ביותר בעולם. ממפרץ לאפטאיה ניתן להגיע לאנטארקטיקה.
 
פטגוניה הנרחבת כמעט ואינה מאוכלסת, ולאורכה פזורות חוות לגידול בקר (Estancias). בתחילתו של כל חודש נובמבר מתקיים Dia de la tradicion, החג הלאומי של הגאוצ'וס, מגדלי הבקר. בחוות מתקיימים משחקים וטקסים מסורתיים, תהלוכות צבעוניות במיטב התלבושות המסורתיות, תחרויות סוסים וכמובן, איך לא – בשר. והרבה.

גרילי אסאדו ופראז'ות עמוסות בכל חלק, מכל סוג, ובכל משקל נפרסים, וזוהי אכן חגיגה בה משתתפים כולם. הפסטיבל כולל בשר, בירה, מאטה, מוזיקת עם כטנגו וצ'קאררה, והמון מצב רוח טוב. המלחין הארגנטינאי אריאל ראמירז תר את פטגוניה לאורכה ולרוחבה כאשר כתב את המיסה קריאוז'ה, המבוצעת בין השאר על ידי זמרת העם המפורסמת מרסדס סוסה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...