מכתבים מאפריקה: השבט היהודי האבוד
דורית סגל נסעה לביקור בבית הכנסת של קהילת אבאיודאייה, קהילה יהודית בלב הג'ונגל של אוגנדה. היה מרגש
קהילת אבאיודאייה צילום: דורית סגל
קהילת אבאיודאייה היא שבט שגוייר על ידי מיסיונרים יהודים בסוף המאה ה-19. מאז מעל מאה שנה חי השבט על פי ההלכה היהודית. הגיור והמנהגים הרפורמים שעברו יצר מצב שבו מדינת ישראל אינה מכירה בהם כיהודים, אולם להם זה לא משנה, כיוון שאין להם שאיפות לעלות לישראל. טוב להם לחיות את חייהם הפשוטים בג'ונגל שלהם. רובם דוברי עברית ברמה כזאת או אחרת, הם מכבדים את הלכות היהדות קלה כחמורה. הם מסבירי פנים ואוהבים לקבל ולארח אורחים, במיוחד אורחים מישראל.
ביום שישי של חנוכה יצאתי עם קבוצה קטנה מקמפלה הבירה למסע של שלושה ימים במזרח אוגנדה. הנסיעה קצרה יחסית, ועובדת דרך יער מבירה (Mbira) והעיר ג'ינג'ה (Jinja) היושבת על מקורות הנילוס. הכבישים טובים יחסית והדרך מקמפלה עד למבאלה לקחה כשלוש שעות. לאחר שהגענו לעיר והתמקמנו באחד הלודג'ים, יצאנו לתור אחר אחינו היהודים. תכננו להגיע לבית הכנסת כשעה לפני כניסת השבת, על מנת להדליק נר חנוכה עם הקהילה.
בית הכנסת הקטן והצנוע חבוי באחד הכפרים. התקשנו למצוא את המיקום המדוייק שלו, ונסענו בשבילים לא שבילים, בין בננות וג'ונגלים, כשהר אלגון מתנוסס מעלינו. כשעברנו ליד אותו עדר פרות ועיזים בפעם השלישית, הבנו שאבדנו. חזרנו לעיר ורב הקהילה שלח רכב שיביא אותנו לכפר.
השעה היתה כבר שש וחצי, השבת באוגנדה עמדה להיכנס. המדריך שלנו נסע אל הכפר במהירות גבוהה, וכמעט איבדנו אותו כשנסענו בשיירה אחריו. הצלחנו להגיע לכפר דקות בודדות לפני כניסת השבת, והמדריך חש הקלה גדולה כשהבין
שלא חילל את קדושת השבת בנסיעה. סמוך לבית הכנסת שמענו שירי חנוכה בעברית, מה שבישר על כך שאיחרנו להדלקת הנרות. התיישבנו בקהל עם יהודים נוספים מכל העולם, ארה"ב, אירופה ומישראל.
הרב פתח את תפילת השבת בברכת ברוכים הבאים לאורחים, והתפילה התקיימה בנוסח המוכר מהבית. הניגון היה מעט שונה, התפילות הושרו בניגון אפריקאי בליווי תופים וגיטרה. הקהל כולו שר את הניגונים, בתפילה אחרת אף רקדנו כולנו לכבוד השבת. הנשים הדליקו את הנרות, והאווירה היתה מיוחדת. למרות החום והלחות, היתה תחושה של קדושה. הישיבה יחד בבית כנסת באמצע ג'ונגל באפריקה היתה מרגשת.
היין הכשר שבהאנו מישראל החלה שאפינו בבית התקבלו בשמחה גדולה, ואנחנו הרגשנו שהכרנו חברים חדשים. בשבוע הבא אספר על הר אלגון, מפלי סיפי האדירים, ומקורות הנילוס בהם ביקרנו במהלך המסע.
הבלוג של דורית סגל
נא להמתין לטעינת התגובות
