מכתבים מאפריקה: המסע אל המפלים
מפלי סיפי שבמזרח אוגנדה הם אחת מאטרקציות הטבע העיקריות של המדינה. דורית סגל במסע אל מערות קדומות, כפרי נופש קטנים, והרבה הרבה מים שנופלים מלמעלה
מפלי סיפי צילום: דורית סגל
המפלים נמצאים בגבול המזרחי של אוגנדה וקניה, על פסגת הר אלגון, כ-65 ק"מ ממבלה. זהו הר וולקאני קדום המתנשא לגובה של 4,321 מטרים, הפסגה הרביעית בגובהה במזרח אפריקה. מלבד המפלים יש כאן מערות קדומות, נחלים ומעיינות חמים. ניתן לצאת לטרק לפסגת ההר במסע הנמשך בין שלושה לחמישה ימים, שאינו קשה במיוחד. בחרנו לבקר במפלים שהגישה אליהם אפשרית ברכב.
הדרך היתה יפיפיה. חציה עבר למרגלות ההר העצום הזה, בין כפרים קטנים ופשוטים למראה, כשההר מתנשא לגובה רב לצידנו. את חציה השני של הדרך עברנו בנסיעה איטית, בכביש המתפתל אל מעלה ההר. נופים עוצרי נשימה של מרחבים עצומים שנדמה שאין להם סוף נפרשו מתחתנו. המישור הירוק-ירוק ורחב הידיים הלך והתרחק ככל שהגבהנו אל מעלה ההר, אל עבר מפלי סיפי.
כשהגענו ראינו סדרה של מפלים המובילים מי גשמים והפשרת שלגים מפסגתו של ההר אל עבר המישור. המרחק בין המפלים הוא קטן, וניתן לצעוד או לנסוע ברכב ביניהם. גם הילדים שהשתתפו בטיול עשו זאת ללא בעיה.
המפל הראשון מתחבא בין בקתות נופש אקזוטיות. ניתן להתארח כאן על קצה המצוק, אל מול הנוף יוצא הדופן. ירידה במערכת מדרגות תלולה הביאה אותנו לנקודת תצפית על המפל. גובהו כמעט מאה מטרים, והמים נשפכים בעוצמה הגורמת לנשימה להיעצר. למרות שביקרנו כאן בעונה היבשה, כמות המים לא היתה קטנה, ובעונה הגשומה היא גדולה פי שלושה.
מפלי סיפי צילום: דורית סגל
לצד המפל שוכנת מערה קדומה. המדריך הכניס אותנו אל תוך המערה רחבת הידיים, ותיאר איך חיו בה המקומיים עד לפני מאתיים שנה. זוהי מערכת של שלושה חדרים או מערות פנימיות. המלך התגורר בחדר האמצעי שבו נמצאנו, אשתו האחת התגוררה מימין, ואשתו השניה בחדר השמאלי. בחלק אחר של המערה היתה התקרה שחורה מפחם, והמדריך הסביר שבאיזור זה היה המטבח. הקרקעית במדור אחר של המערה היתה
מכוסה במים - כאן החזיקו את הבקר, היות ויש בסלע מלחים שהבקר אוהב ללקק.
מהמערה עברנו אל המפל השלישי והאחרון. גם המפל הזה חבוי אתר נופש קטנטן וציורי. הליכה של כעשרים דקות לאורך נתיב המים הזורמים וטיפוס במעלה ההר הביאו אותנו אל המפל. המים נופלים כאן מגובה של מעל לשישים מטר, אבל ייחודו של המפל הוא דווקא ברוחבו - מעל לעשרה מטרים, שוב, בעונה היבשה.
המדריך סיפר על קיר המים העצום במהלך העונה הגשומה. נכנסו מתחת ומאחורי המפל, אל מערה טבעית שנוצרה ובהמשכה מערה שנחצבה בידי אדם. הנוף, האויר הרווי ברסיסי מים, הכל היה פשוט מדהים. קשה לתאר במילים את החוויה שטיול הותיר בי, ואפריקה שוב התגלתה כפראית ובראשיתית, בדיוק כמו שאוהבים לדמיין אותה.
הבלוג של דורית סגל
נא להמתין לטעינת התגובות
