אדוני השף: שאלנו את מאיר אדוני 15 שאלות על אוכל
מאיר אדוני, 36, השף והבעלים של מסעדת היוקרה כתית, אוכל על הבוקר קוטג' ומלפפון, לוקח ללב מבקרי מסעדות, ועושה כל יום את מה שחלם עליו מגיל 6
"קוטג', מלפפון וטיפת טבסקו בתוך הקוטג'".
האם זה נכון שאין כמו אוכל של אמא?
"ברור, ובמיוחד במטבח של אמא שלי".
ומה המאכל שאתה הכי זוכר מבית אמא?
"יש כל כך הרבה. למשל, עוף בלימון, מוסקה, ממולאים, מג'דרה והסופריטו שהיא עושה לערב יום כיפור".
מה היה הרגע שבו החלטת שאתה רוצה לעסוק באוכל כל חייך?
"זו תובנה שהיתה קיימת אצלי מאז שיש לי דעה על העולם ועל עצמי. כבר מגיל 6, בזכות העוצמות המאוד חזקות לגבי מטבח, בישול ואפייה שאמא שלי העבירה לי ושסובבו אותי, התחברתי לתחום הזה".
איזה שף בישראל אתה הכי מעריך?
"את יונתן רושפלד, מבחינתי הוא הכי מוכשר במדינה".
באיזו מסעדה בעולם הכי נהנית?
"הזיכרון הכי חזק שלי הוא ממסעדת 'פייר גרנייר' במלון בלזאק בפריז. זו מסעדת שף מאוד מודרנית".
ובישראל?
"היו כמה 'הרברט סמואל', 'פנגאיה' של רועי סופר שהיתה בהרצליה, ו'שילה' ברחוב בן יהודה בתל אביב. זה בר-מסעדה מאוד מקסים, ואני מאוד אוהב שם את האוכל של שרון כהן".
"מרק צבים, בסינגפור. מבחינת הסינים מרק כזה מאוד חשוב לאון הגברי".
מה לעולם לא תאכל?
"חיות מחמד כמו חתולים וכלבים. אבל סוסים כן אוכל".
אתה שומר על דיאטה?
"אני משתדל. אני ממעיט בצורה הכי אפשרית בפחמימות, שותה רק יין אדום, שנים לא נוגע ביין לבן ובבמתוקים. אני גם משתדל לעשות ספורט".
האם אתה נעזר לפעמים בספרי בישול?
"כן, תמיד, כדי לקבל השראה. אבל אני לא קורא מתכונים - אני מחפש תמונות, מחפש לראות חיבורים ויזואלים מיוחדים, מחפש קומפוזיציות מעניינות של אוכל. מבחינת טעמים אני לא צריך מתכונים, כי אני יודע מה אני
מה אתה יכול לאכול כמעט ללא הפסקה?
"פתיתים, נשבע לך. פתיתים הכי פשוטים בעולם עם בצל מטוגן וטיפת אבקת עוף. את הפתיתים שאשתי עושה אני יכול לאכול סירים בלי הפסקה".
איזה סרט שיש בו אוכל הכי גירה לך את החושים?
"היו כמה: 'אוכל, שתייה, גבר, אשה'; 'אמריקן שף'; וכמובן 'רטטוי' - סרט האנימציה על העכבר שמתגנב למסעדת גורמה בצרפת. אני מאוד אוהב סרטים שמראים את החוויה מאחורי המטבח".
האם כעסת מתישהו על מבקרי מסעדות?
"כן. אני חושב שכמדינה קטנה ומאוד צפופה, יש פה סוג של קליקות ויש מבקרי מסעדות שמחוברים לקליקות האלה. לצערי, לא תמיד הביקורת שלהם על המסעדה היא באמת אובייקטיבית ונטולת כל שיקולים זרים. יש שני מבקרים שרודפים אותי באופן אובססיבי במשך שנים. לא משנה מה אבשל ומה הם יקבלו - זה תמיד יהיה מבחינתם נחות וירוד ולא שווה את הכסף. אני לא מעריך אותם ברמה המינימאלית כמי שמסוגלים להעריך את האוכל, אבל עדיין זה פוגע. אני משתדל מאוד לא לקחת זאת ללב, אבל אני עדיין כן לוקח. אני גם חושב שביום שלא אקח ללב, אצטרך לפרוש".
אפשר לומר על אוכל שהוא סקסי?
"ועוד איך. אוכל הוא הכי סקסי, הכי מטורף והכי פרוע בעולם. בעיניי אוכל זה סוג של אורגיה מטורפת. אוכל מבחינתי מגיע למידה הרבה יותר גבוהה מסקס. סקס ליד אוכל זה בנאלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
