מגילת אסתר עכשיו: פרשנות קבלית לסיפור המגילה
סיפור המגילה עוסק במה שקורה כאן ועכשיו, במאה ה-21: חג פורים מסמל את השלב האחרון בהתפתחות הרוחנית של האנושות, ומקומו בהשתלשלות האירועים מייד לאחר האסון הגלובלי שפוקד אותנו כעת
מגילת אסתר היא ללא ספק אחד הטקסטים המרתקים והדרמטיים ביותר במסורת היהודית. למרות שכלפי חוץ היא נראית כמין אגדת-עם סבוכה, עתירת תככים ומזימות, יש בה הרבה יותר מסתם סיפור. מגילת אסתר, על שלל דמויותיה הציוריות, היא בעצם ביטוי אלגורי למערכת הכוחות העליונים השולטים במציאות. המגילה כשמה כן היא: גילוי ההסתר.
המקובלים מאירים את המשמעות הפנימית של המגילה, ומסבירים שאנו נמצאים כעת בעיצומו של תהליך רחב ממדים, שבסופו יתגלו הכוחות האלה במלוא תפארתם, ואור הבריאה יציף את העולם בשמחה אין-סופית. אך לפני כן, צפויה האנושות להגיע למצב הפוך לחלוטין, שבו היא תמצא עצמה נבוכה ושבורה עד היסוד. למעשה, אפשר לומר שזהו בדיוק השלב שבו אנו מצויים כעת. סיפור המגילה, כך מתברר, אינו עוסק כלל במה שהיה בעבר, אלא במה שקורה כאן ועכשיו לפנינו, בשושן המודרנית של המאה 21!
אחשוורוש. ללא ספק הדמות המסקרנת והתמוהה ביותר במגילה. פעמים הוא מצטייר כמלך כנוע, נתון למניפולציות וחסר כל עמוד שדרה, ופעמים כשליט רב עוצמה המטיל את אימתו על תושבי הממלכה. צרפו לכך את העובדה שיש המייחסים לו את דמותו של הבורא, שבאופן מפתיע נעדרת מהמגילה, וקיבלתם דמות חידתית למדי. המקובלים מסבירים שדמותו של הבורא אכן נמצאת בסיפור, והיא אפילו הפעילה ביותר, אלא שכמעט תמיד היא עושה זאת מאחורי הקלעים. בהתאם לצורך ולנסיבות היא עוטה על עצמה את אחד משני הכובעים: "המלך" או "אחשוורוש".
המן האגגי. אולי הדמות השנואה והמושמצת ביותר ברשימת הצוררים הארוכה של העם היהודי. שנים רבות של המולת רעשנים מחרישת אוזניים אמנם הצליחו לטשטש את האמת מאחורי דמותו המרשעת, אך כעת הגיע הזמן לחשוף אותה במלואה. המן, לפי חכמת הקבלה, מייצג את הרצון לקבל האגואיסטי שטבוע בכל אדם ואדם, הרצון ליהנות ולהרוויח על חשבון הזולת. נרצה או לא, "המן" הוא המקור והסיבה האמיתית לכל פעולותינו ומעשינו בעולם הזה.
אסתר המלכה. אסתר מייצגת חלק קטן ונסתר בלבו של האדם, המחפש אחר משהו הנמצא מעבר לגבולות הקיום האגואיסטי המוגבל והצר, מעבר למרדף האינסופי אחר כסף, כבוד ושליטה. אסתר מסמלת את נקודת המפנה, אותה התעוררות פנימית הגורמת לנו להתחיל לחפש אחר משמעות רחבה ועמוקה יותר לחיינו.
מרדכי היהודי. השם "מרדכי" בא מהביטוי הארמי "מרי דכיא", שפירושו זך ונקי. מרדכי מייצג את הרצון הזך והנקי ביותר שקיים באדם, הרצון לגילוי הבורא. "יהודי" מלשון "ייחודי", כלומר, את כל המצבים והאירועים שעובר מרדכי בדרכו הוא מייחד לכוח עליון אחד, המסייע לו להשיג את מטרתו. מרדכי
לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21, מתחילות הדמויות הסימבוליות מסיפור המגילה לקרום עור וגידים לנגד עינינו. כמו בימי פרס העליזים, גם היום המצב מתחיל להסתבך כאשר "המלך" – כוח הטבע העליון שמנהיג את המציאות, מחליט "להגדיל את המן". האגו המתעצם דחף את האדם לפתח קשרי מסחר ענפים, טכנולוגיה משוכללת ורשתות תקשורת חובקות עולם. האנושות הפכה בהשפעתו לממלכה גלובלית אחת, שבה כולם קשורים ותלויים זה בזה ללא הפרדה. אך אז, ממש בעיצומו של "המשתה הגדול" של תרבות השפע המודרנית, התגלה האגו מחדש, במלוא ערמומיותו הדו-פרצופית.
בפעם הראשונה ראינו כיצד פעולה אנוכית של יחידים מביאה למפולת אדירת ממדים בכל העולם, כפי שקרה במהלך המשבר הכלכלי הנוכחי. אותו המן שסגר את כולנו בתוך מכונה גלובלית סגורה, הוא שהכניס בסופו של דבר את המקל לתוך הגלגלים. כעת, כולם מתחילים להבין שחוקי המציאות הגלובלית אינם מתירים לנו להמשיך ולנהוג לפי שיטת השגשוג "האגגית" הישנה, של תפוס כפי יכולתך. כולם מבינים, אבל לא יודעים מה לעשות. לא יודעים כיצד לעצור את "צו ההשמדה" שמגיע אלינו הפעם מתוך הטבע הפנימי שלנו, ומאיים לדרדר אותנו הישר אל פי התהום.
בעל הסולם, מקובל גדול שחי בתחילת המאה ה-20, חזה בכתביו את המבוכה הכללית שעתידה להתפשט בשושן החדשה, אך טען שדווקא בה טמון המפתח להצלחה. במכתב מיוחד שכתב לתלמידיו, הוא הביע שמחה מפתיעה על אותו רצון מקולקל שעומד להתגלות: "אמנם כמה אני מתאונן ומצטער, על הקלקולים שעדיין לא נתגלו, ועתידים להתגלות, כי קלקול הטמון הוא באפס תקווה, ותשועה גדולה מהשמים - היא ההתגלות שלו..." (בעל הסולם, אגרות קודש, אגרת 5)
בעל הסולם הבין שכוחות הטבע העליונים דוחפים כעת את האנושות להיפרד מצורת החיים הנוכחית, ולהתקדם לעבר דרגת קיום עליונה יותר. אולם, דווקא האגו הגדול והאכזרי שהם מגלים בפנינו גורם לנו לחפש אחר אותה נקודה פנימית שתעזור לנו לתקשר זה עם זה ולהתחבר על פני השנאה המתגברת. מגילת אסתר, הסביר בעל הסולם, מראה לנו שרק השילוב הנכון בין הכוחות השונים של המן ומרדכי יאפשר לנו לעשות זאת. לכן, במקום לבטל ולמחוק את האגו, עלינו להשתמש בו כמנוף ההתקדמות שלנו. עלינו להפוך את כוונת השימוש בו, מכוונה לניצול הזולת, לכוונה הפוכה – להיטיב עמו. זוהי בעצם האסטרטגיה הרוחנית של מרדכי: כיצד "לתלות" את המן, כלומר להפוך את האגו על ראשו, ולכוון אותו לאהבה ונתינה.
המשבר שאנו חווים כעת מחייב את האנושות "לשבת על ספסל הלימודים" ולהתחיל ללמוד את הגישה הזו. ללמוד כיצד להתקדם עקב בעקב עם האגו הגדל ולהפכו מגורם מזיק לקרש קפיצה לעולם טוב ויפה יותר. או במילים אחרות, כולנו מוזמנים ל"משתה" החדש של אחשוורוש, אך מעתה והלאה נוכל להיכנס רק בעזרת חיבור בין אדם לאדם.
"המן אמר שדעתו הוא, שנוכל להצליח לאבד היהודים, מטעם שהם בפירוד בין אדם לחבירו... לכן הלך מרדכי לתקן את הפגם הזה, כמו שמבואר בהכתוב 'נקהלו היהודים, להקהל ולעמוד על נפשם'. היינו - על ידי ההתאחדות הצילו את נפשם..." (בעל הסולם, שמעתי קמ"ד)
חג פורים, הבא עלינו לטובה, מסמל בחכמת הקבלה את השלב האחרון בהתפתחות הרוחנית של האנושות, המכונה "גמר התיקון". אך כדי להגיע לשם, נצטרך יותר מרעשנים ואוזני המן. "העידן האגגי", עידן האגו הגלובלי, מעמיד בפנינו אתגר עצום: עלינו להפוך את הפור בכוחות עצמנו, כלומר לשנות את הגישה השלטת בעולם כיום, מתוך בחירה חופשית, מודעות והבנה.
אין זה אתגר פרטי של עם כזה או אחר. עקרון הקיום היהודי הוא עיקרון אוניברסלי, כלל עולמי. רק אנחנו נוכל לפזר את המבוכה בכך שנלמד את עצמנו ואת ילדינו כיצד להתנהל במציאות החדשה. כיצד לחיות בעולם האינטגרלי, בקשר הדדי תומך ואוהב, ממש לפי המודל הרוחני שהציע בשעתו מרדכי היהודי. בדרך זו, לא רק שנאחד את האנושות לכדי גוף אוניברסלי אחד, אלא שגם נעלה לממד חדש של קיום רוחני, נצחי ומושלם. רק אז תוכל העיר שושן סוף-סוף לשמוח ולצהול באמת. חג שמח!
אביהו סופר, מנחה התוכנית "אפקט הפרפר" בערוץ הקבלה - אפיק 66 ב-YES.
נא להמתין לטעינת התגובות
