לא במשקפיים מערביות: ההסתגלות לחיים בסין
החיים בסין מאתגרים וקשים לפעמים, אולם הם גם יכולים לגרום לכם להרגיש ממש על גג העולם בפעמים אחרות. גל פרחי לא תכנן להשתקע שם, אך התוכניות שלו השתנו
אחד הדברים שמתאפשרים לך לעשות בשל העובדה שאתה חי כאן ולא מטייל הוא לסגל לעצמך ולו מעט מאורח החיים המקומי. כך מצאתי את עצמי בוקר אחד אוכל קערת מרק אטריות עם בשר בשעה 9:00 בבוקר, והבנתי שכמה מהתופעות המיוחדות של החיים הסינים החלו לחלחל בהדרגה גם אל החיים שלי.
בכלל, השוני בין המקומיים לתיירים הוא כל כך גדול, והרתיעה הראשונית מהמנהגים המקומיים היא אדירה – ועל כן לוקח זמן רב להבין כי אין טעם לנסות ולראות את הדברים במשקפיים המערביות והסטריליות שלנו.
הגורם המשמעותי ביותר בסין הוא הגודל הבלתי נתפס של האוכלוסייה. כך למשל, המתנתי פעם אחת לאוטובוס, שכל פעם שהגיע היה מלא עד אפס מקום – וכך גם זה שאחריו. לוקח זמן עד שמבינים שצריך להתרגל למצב, להצטופף ולקבל זאת בהנאה. כמו גם את הזקנה או הילד בן השמונה שבלי שום בעיה ידחפו אותך בדרך לאוטובוס.
עניין נוסף שקשה להתרגל אליו הוא סוגיית ההמוניות והרעש בסין. אחרי טיול ארוך בהודו קשה להפתיע אותי בדברים כאלה, אולם מסתבר שהיריקות ברחוב ושאיבת האטריות הקולנית תפסו אותי לא מוכן, והן חלק בלתי נפרד מארוחת הבוקר והצהריים.
ברוב
בכלל, בתפיסה שלנו אוכל מהיר זה פלאפל או משהו אחר שמשביע לחצי יום. ואילו כאן ההיצע של האוכל המהיר הוא אדיר – בכל פינת רחוב יש מי שימכור שיפודי ירקות ובשר, תפוחי אדמה או תירס. יש הרבה שמגיעים לכאן ונמנעים מהמזון המהיר, אבל לדעתי מדובר בחלק בלתי נפרד מההוויה הסינית.
"מורשת קרב" נוספת שנושא עמו כל מטייל בסין היא הסיפור על השירותים הציבוריים. נתחיל בסוגיית הכריעה במקום הישיבה – פגשתי כמה וכמה טיילים שהתאפקו ימים כי לא יכלו להתרגל לכך.
אלא שבסופו של דבר מדובר בדרך סטרילית הרבה ביותר מאסלה, ובהתחשב בכך שברוב המקומות בסין אין שירותים משום ששירותים ציבוריים נמצאים בכל פינה, גם מתרגלים לכך מהר.
עניין נוסף המעיק בדרך כלל על המבקרים בסין הוא נושא הפרטיות. בניגוד לשירותים הציבוריים במערב, כאן אין דלתות לתאים אלא רק מחיצות – מה שהופך את החוויה לציבורית במלוא מובן המילה. מרבית הסיפורים הם סיפורי גבורה על ימים שלמים של איפוק או על המלון היוקרתי הראשון שהצליחו המטיילים האמיצים למצוא.
הקושי הגדול ביותר עבורי בסין היה התמודדות עם כמות האנשים ועומס המכוניות, ובכלל הגודל של העיר. בתור מישהו שעפולה בשבילו היא חתיכת כרך, להגיע לעיר של כמעט שבעה מיליון אנשים זה שינוי אדיר.
בשעות הבוקר ואחר הצהריים נתיבי האופניים כל כך צפופים ויש כל כך הרבה אנשים ברחוב, שלפעמים זה בלתי נתפס לדמיין כי זוהי עוד עיר סינית טיפוסית וכי יש כמה עשרות כמוה. אולם למרות זאת, הפארקים והאגם שנמצאים במרכז העיר שקטים בצורה מפתיעה, וגם בשעות הלחוצות ביותר השקט שם הוא מדהים.
אי אפשר להישאר אדיש לחיים בסין. הם יכולים להיות מאתגרים וקשים לפעמים, וגורמים להרגיש על גג העולם בפעמים אחרות. החיים כאן מאד דינמיים ומלאים בריחות, מראות וקולות שלא נמצאים בשום מקום אחר. וזה בדיוק העניין – לחיות במקום שונה, אבל ללמוד לקבל את השוני ומהר מאד גם ללמוד לאהוב אותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
