אין כניסה לילדים: למה באמת אסור לילדים לשתות אלכוהול
מאיזה גיל מותר לשתות יין? איך זה שיין תירוש לא מזיק? ואיך כל זה קשור לווינסטון צ‘רצ‘יל? התשובות המלומדות לפניכם

פנימאי בכיר הסביר לי פעם את האבסורדים שילדה חוכמתה של סבתא. שתיית כוס מים אחרי אכילת אשכול ענבים שקולה לאכילת פלח אבטיח; אין דבר בריא יותר מאוויר צח בעת שאנחנו חולים בשפעת; את אגדת כאבי הבטן שתגרום אכילת מאפה בעודו חם המציאו אמהות חסרות אונים.
הריח המגרה שעלה מהחלות ומהעוגות שנאפו בבית לקראת שבת היה מעביר את הילדים על דעתם. הם היו מתגנבים למטבח ונוגסים במאפים החמים. בערב שבת היתה מתגלה החרפה בדמות חלות ועוגות אכולות.
בני דורי סבלו בילדותם מטראומת שמן הדגים. הורינו, שרובם הגיעו לישראל מארצות רחוקות, שאפו לגדל כאן דור לתפארת. הרופאים יעצו להם להשקותנו בכף שמן דגים אחת ליום, כדי שגופנו יספוג את הוויטמינים הנכונים.
המנהג המגונה הזה הופסק לאחר שכולם הבינו שבארץ שופעת שמש אין טעם להכביר על הגוף הרך שמן רווי ויטמינים. הרפואה המתפתחת משנה את נוהלי החיים שלנו. פתאום בריא זה דווקא רזה, ואנשים לא נוסעים יותר לבית הבראה כדי לעלות קצת במשקל.

בשנים האחרונות גם ניצבנו נבוכים מול תופעת הפרדוקס הצרפתי, שבה שתיית יין מתונה מפחיתה את הסיכוי להתקפי הלב ולמחלות כלי הדם ועשויה להאריך את ימי חיינו הבריאים. האם נגיע למצב שנשקה את ילדינו כף יין מדי יום?
ברור לכולנו שאלכוהול הוא מחוץ לתחום הילדים. בחברה המודרנית זו גזרה קשה. המעגל החברתי הולך ומתרחב, ופער הגילים הולך ומצטמצם. להוריי ולי לא היו הרבה נקודות חיכוך חברתי ותרבותי, אך היום המצב שונה: ההורים ובני הנוער רואים אותן תוכניות טלוויזיה, לובשים אותם בגדים, קוראים אותם עיתונים ואוהדים אותה קבוצת ספורט.
בארוחות המשפחתיות כולם משתתפים בשיחות שמהללות את המכונית הנהדרת ואת היין הטוב. בזו אסור לבני הנוער לנהוג ואת זה אסור להם לשתות. בעניין הנהיגה - המצב לכאורה ברור, יש חוק שקובע מאיזה גיל מותר לנהוג. החוק אמנם אוסר מכירת אלכוהול לצעירים מתחת לגיל 18, אך את עניין השתייה השאיר המחוקק לשיקול דעתם של ההורים.
אין "קצת“ נהיגה חוקית למי שאין רישיון, אבל האם טועה הורה שנותן לילדו לטעום קצת מהיין הטוב שמלווה את הארוחה? יין זה בריא, זה תרבותי וזה גם קשור למצוות של חגינו כמו הנרות, הסופגניות והמצות.

קלאודיוס גלנוס, הרופא היווני שחי במאה ה-2 ושתורתו היתה מקובלת ברפואה עד כמעט העת החדשה, קבע שאלכוהול מותר לשתייה רק מגיל 21. ההנחה שבעת המודרנית גיל 18 נראה נכון יותר מקורה בהשתפרות תנאי חיינו ובקצב גידולנו. הכבד הוא האיבר שמפרק את האלכוהול בגופנו. הכבד של הילד או הנער מפרק אותו באטיות ולא באופן מושלם כמו הכבד של המבוגר.
כמות האלכוהול החופשית שנשארת זמן ממושך בגופו של הילד גורמת באופן ברור נזקים לפעולות הלב והמוח. כל מעלות הפרדוקס הצרפתי מותנות בשתייה מתונה של יין. הכבד של המבוגר יכול לפרק את האלכוהול של מחצית הכוס, כך שנזקי האלכוהול לא באים לידי ביטוי והחומרים נוגדי החמצון שיש ביין מביאים את תועלתם.
כמות מוגזמת מזו עלולה לגרום נזק
בחנות הוותיקה של האחים ברי בלונדון מוצג יומן הלקוחות מהדורות הקודמים. הוא פתוח בעמוד שבו רשומים תאריכי הביקור של וינסטון צ‘רצ‘יל הילד. אמו היתה משקה אותו פעמיים בשבוע כף יין קונסטנצה דרום אפריקאי לפי הוראת הרופא. ליד כל תאריך רשום גם משקלו של הילד, שלימים הנהיג את אנגליה בשעותיה הקשות ביותר. "המנהג הזה נעלם מהעולם,“ צוחק פרופ‘ גרטי, "בדיוק כמו כף שמן הדגים.
אנחנו מכירים את גוף האדם טוב יותר היום. היין אינו חומר מזיק - להפך, יש אפילו כבוד מדעי למעלותיו. אבל ברור מעל כל ספק שגופנו לא יכול להפיק אותן לפני שהגיע לגיל המבוגר. אגב, עם כל הכבוד למחקרים שילדו את הפרדוקס הצרפתי, יש לזכור שהם בדקו הרגלי שתייה של מבוגרים. אף אחד לא בדק עד היום את הרגלי שתיית האלכוהול של ילדים.“

כך נולדה תהילתו של התירוש. מיץ הענבים תירוש כרמל הוא אחד המשקאות הנמכרים ביותר בארץ לפני החגים, בעיקר לפני ליל הסדר.
עמוס רביד, המדריך הראשי של יקבי כרמל, מסביר: "את התירוש אנחנו מכינים מענבי יין. הלבן מופק מזני מוסקט, מאמרלד ריזלינג ומפרנץ‘ קולומבר, והאדום מופק מקריניאן, מפטיט סירה ומארגמן, שהוא פיתוח ישראלי של זן הקריניאן. לכאורה, אין פשוט יותר מסחיטת ענבים להפקת מיץ טבעי נטול אלכוהול, אך לאמתו של דבר התהליך מורכב יותר.
לתירוש יש נטייה טבעית לתסוס ולהפוך את סוכר הענבים הטבעי שבו לאלכוהול. השמרים שמעודדים תהליך כזה נמצאים באוויר. הם גדלים על זגי הענבים ונבגיהם מתפזרים לכל עבר. הלוא כך בראשיתו של דבר הכיר האדם הקדמון את היין לפני שתירבת את תהליך ייצורו.
מיץ ענבים טבעי שניגר מערמת אשכולות שבצר מגפן בר החל לתסוס. האדם טעם וירא כי טוב. אנחנו נאלצים למנוע את התהליך הטבעי של התסיסה באמצעים מלאכותיים: הקפדה על היגיינה, צינון המיץ לטמפרטורה שעוצרת את התסיסה ואמצעים כימיים נוספים השומרים על איזונו הראשוני של מיץ הענבים.
התירוש עצמו אינו מכיל תוספות של סוכר, מים או חומרי צבע וטעם. 100 אחוז מיץ ענבים טבעי עתיר אנרגיה. היום הוא נחשב כתוסף אנרגיה לספורטאים ולילדים, פעם אפילו התייחסו אליו כאל תרופה לעיכול ולגדילה. אפשר לראות זאת במודעות הישנות שנשמרו בארכיון יקבי כרמל: "בחגים הקרובים אנחנו נשתה יין לחיים וילדינו תירוש לבריאות.“