מרוקו זה כאן: ארוחת שישי עם משפחת אביזמר
בבית משפחת אביזמר בקיסריה הכול אומר מרוקו - האוכל, הכלים, הרהיטים ואפילו בריכת השחייה. זאת הסיבה שהפעם תקבלו מתכון מפורט לאוסובוקו וירקות שורש, גירסת הטאג'ין
סלט סלק מבושל מטבוחה ביתית חצילים מטוגנים פלפלים חריפים קלויים סלט קישואים, חצילים ובצל דג מרוקאי עם עגבניות, פפריקה וכוסברה מרק עוף עם ירקות עוף בתנורטאג'ין של בקר וירקות שורש אורז פירות טריים עוגה תה ונענע

פתח דבר
למשפחת אביזמר יש זיקה עזה למרוקו. מרוקו היא לא רק המוצא, היא גם המהות. ברור שהאוכל מרוקאי, אבל לא רק. למשפחה יש עסק לייבוא ממרוקו ואבי אביזמר גם מדריך טיולים למרוקו וכותב מדריכים ארוכים ובכתב צפוף שמכילים כמויות עתק של חומר על המדינה. בגלל הזיקה הזאת, הבית הגדול
קרמיקה מאוירת בכחול וזהב מעטרת את רחבת הבריכה הגדולה שהסלון פונה אליה, שולחן האוכל עשוי עץ מרוקאי כבד עם מראה מיושן, בכל מקום יש בדים וצבעים וקשתות ונחושת. אפילו עננת התבלינים שבאוויר היא מרוקאית.
כל כמה זמן נפגשים
כשאבי נמצא, הבית מלא אורחים. גם בערבי שישי וגם בשבת. אבל, מודה אתי, ישנם הרבה שבועות שבהם בכלל לא נפגשים או נפגשים בהד רכבים קטנים. אבי נמצא הרבה במרוקו, חלק מהילדים גרים רחוק ולא אחת היא מצאה את עצמה יושבת עם הבת הקטנה לשולחן האוכל שבמטבח.
היא אוהבת גם ימי שישי שקטים ולא מאיימים עם לחץ של אירוח והרד בה נכדים, אבל כמובן שמחה כשכולם באים.
סבתא חנה סוויסה
חדה ומצחיקה ויודעת להעמיד את כולם במקום. שמור לה מקום של כבוד ליד הכיסא של אביזמר והיא נראית בו כל כך קטנה. יש לה בדיחות והערות על הכל וגם כשקולה נבלע היא מצדיד קה את מאמץ ההקשבה.
חנה: "אני בת 80 בערך, אבל בתעודת הזהות כתוב שאני בת 96. כשעלינו לארץ נתנו לי בתעודת הזהות 16 שנים יותר. אף אחד לא שאל אותי בת כמה אני. הם כתבו מה שהם רוצים. וזה היה ממש בסדר מבחינתם שאני קטנה מאבא שלי רק בכמה שנים. לא נורא, היום כשאני הולכת לרופא, מיד כולם אומרים לי כמה טוב אני נראית לגילי".
הכנות
בדרך כלל אתי מכינה את האוכל. אם חנה נמצאת, היא מסייעת.
חנה: "אני פה עזרה ראשונה ועזרה שנייה". אתי למדה לבשל אוכל מרוקאי מחנה, מאחר שהיא בכלל תימנייה במקור.
אתי: "את ההכנות אני מתחילה ביום חמישי בערב. אני לא מבשלת, רק מארגנת את הכל בתוך סירים עם התבלינים וכל מה שנכנס פנימה. ביום שישי בבוקר אני קמה מוקדם ומעמידה את הכל על אש קטנה. אחר כך אני יוצאת להליכה וסוגרת את האש רק אחר כך. בימי שישי יוצא לי להגיע הרבה לחנות שלנו כי אביזמר הרבה לא בארץ וסער לומד. ככה שהכל צריך להיות מוכן עד עשר".
שולחן ערוך
השולחן הכבד הגיע לבית אביזמר - ממרוקו - רק לאחרונה, והם עוד לא ממש יודעים איך לאכול אותו ואיתו. יש לו כיסאות תואמים יפים וכבדים לא פחות. הקהל מכיל הרבה ילדים שלא ממש מצליחים להזיז את הכיסאות ואת השולחן עצמו אי אפשר להרחיב. המשמעות בפועל היא שאין מספיק כיסאות. אבל מחסור בכיסאות לא מבהיל את בני אביזמר ואת אבי בראשם. הם מוצאים פתרון יצירתי: מחברים את כל הכיסאות לכדי ספסל וככה אפשר לדחוס יותר אנשים. ומי שרוצה לצאת באמצע, יש לו בעיה.
רגע לפני הארוחה
המשפחה מפוזרת בסלון הסמוך ובמטבח. ליאת, שעובדת ברשות למניעת סמים ואלכוהול, מחלקת לכל הילדים צמידים עם מסרים חינוכיים מקדמים ("תופסים ראש בלי לדפוק את הראש", למשל). הילדים, שרובם לא יודעים מה זה סמים ואיך לקרוא מסרים חינוכיים, עונדים את הצמידים מיד ובגאווה. הם כנראה חושבים שמדובר בבומבמלה או בצמיד הכניסה לגמר "כוכב נולד".
כשאבי רוצה לסמן למשפחה שהגיע הרגע לשבת לאכול הוא מתחיל לשיר את "שלום עליכם". כל בני הבית באים ותופסים מקומות.
הארוחה
אבי מקדש ומברך והמשתה המרוקאי מתחיל. פנכות קטנות עם סלטים צבעוניים מתיישבות על מגש נחושת ענק מסתובב אשר ממוקם במרכז השולחן. המנות העיקריות מגיעות בתוך טאג'ינים צבעוניים מחרס. למעט המרק התימני, הכל מרוקאי אותנטי לחלוטין.
על מה משיחין
ימית: "בגלל התפקיד שלי (עוסקת בחינוך מיוחד) אני נחשפת להרבה דילמות חינוכיות ואוהבת להעלות חלק מהן מול פאנל השולחן".
ליאת: "חוץ מזה מדברים גם על פוליטיקה".
יש הסכמה?
אתי: "ממש לא. במיוחד לא בין המארחים. אני די אמצע ובעלי הוא ליכודניק בדם. לא אכפת לו מי עומד בראש המפלגה. לפני הבחירות האחרונות עוד היינו על אותו גל, אבל אחריהן התפצלנו בין קדימה לליכוד".
הילדים של אבי ואתי נמצאים ברובם בצד של אבי. גם חנה. חנה: "אישה לא יכולה להיות ראש ממשלה. ביבי הוא חתיך וטוב והוא מדבר יפה ולא מגמגם".
דודה ציפורה: "והוא גם גר פה לא רחוק".
דינה
כלבה לבנה מעורבת עם חיוך תמידי על הפנים ומבט נבון.
אבי: "היא הגיעה אלינו בשבועות לפני עשר שנים. יצאנו מבית הכנסת והיא עקבה אחריי כל הדרך הביתה ובסוף גם נכנסה בשער".
ימית: "תראי באיזה חיוך הוא מדבר עליה. היא מיתוס בקיסריה כי היא צועדת עם אמא כל בוקר. היא מדהימה עם ילדים. היה פה פעם צהרון וקייטנות שהיו באים במיוחד כדי לשחק עם דינה".
בתחילת הארוחה דינה תופסת עמדה ליד אתי ובסוף מתמקמת לצד חנה. החוק אומר שלא נותנים לה לאכול ליד השולחן. אבל חנה היא מעל החוק.
אחרי האוכל
הארוחה נגמרת מהר. הילדים מתעייפים, מתעצבנים, לא נוח להם והם בכלל רוצים לראות טלוויזיה. את העוגות והפירות כבר יאכלו כולם בסלון.
לטאג'ין האוסובוקו וירקות שורש של אתי אביזמר