קפיצה למרטיניק: הקאריביים הצרפתיים
מצד אחד בתי קפה שיקיים, בגטים מעולים ושופינג יוקרתי. מצד שני חופים לבנים, ים בצבע טורקיז, אגוזי קוקוס טריים ושקיעות מהממות. ברוכים הבאים למרטיניק וגוואדאלופ, האיים הקאריביים הצרפתיים
מרטיניק וגוואדאלופ הם שניים משרשרת האיים האנטילים הקטנים, הנמצאים באזור שבין פורטו ריקו לוונצואלה. במהלך כל השנה זורמים אליהם עשרות אלפי תיירים, שרובם מגיעים בין דצמבר למרס. מרבית התיירים הם צרפתים, אך חלקם הם תושבי מדינות צפון אירופיות אחרות, שמעוניינים להימלט מהחורף האירופי, לעלות על בגד ים ולרבוץ על החופים הקסומים. משפחות, זוגות, צעירים ומבוגרים - כולם, מתברר, מחפשים להתמזג עם השלווה שהמקום הזה יודע להעניק. רק דבר אחד מעיב על החופשה החלומית: העלויות הגבוהות. חופשה באיים האלו היא לא עניין זול, והמחירים כאן גבוהים ומכבידים על כיסי המבקרים. כנראה שעל פנטזיה צריך לשלם.
נחיתה במרטיניק (MARTINIQUE) מגלה למבקר מציאות מוזרה: במרחק של שמונה שעות טיסה מפריז מתקיים אי שהתושבים בו דוברים צרפתית, בעלי אזרחות צרפתית, הנשיא שלהם הוא ניקולא סרקוזי והמטבע - יורו. הסיבה לחיבור הבין-אטלנטי הזה נעוצה במאה ה,17- אז השתלטו על האי מתיישבים צרפתים. ב,1946- לאחר אפיזודה קצרה של כיבוש בריטי, האי הוכרז כמחוז צרפתי מעבר לים.
כ90%- מתושבי האי הם שחורים, צאצאיהם של העבדים שהובאו לכאן מאפריקה. אף על פי שהעבדות במרטיניק וגוואדאלופ חוסלה כבר בסוף המאה ה,19- ניתן להבחין כי עדיין המיעוט הלבן שולט כאן ומנהל עסקים ומפעלים רבים באיים. בשיחות עם תושבים שחורים מקומיים, היו לא מעט שהביעו את מורת רוחם מהמצב הנוכחי, ואפילו הכריזו בפני כי היו שמחים להתנתק ממדינת האם שלהם - צרפת.
מרטיניק הוא ערבובייה תרבותית מעניינת וצבעונית. אפשר להיתקל בו בצעירים של תנועת הראסטאפרי הג‘מייקנית, וכן במוזיקת ה“זוק“ (ZOUK) הקצבית, המושרת בשפה הצרפתית, ובה ניואנסים לטיניים, קאריביים ואפריקאיים. היבט נוסף של המיקס התרבותי בא לידי ביטוי בצרפתית בעלת הניב הקריאולי המדוברת באי. גם לצרפתים המבקרים כאן קשה לפעמים להבין חלק מהמילים, ובייחוד את הסלנג המקומי.
גודל האי מרטיניק הוא כ5%- מגודלה של ישראל, וניתן להקיפו בנסיעה תוך מספר שעות. הדרכים מסודרות וממוספרות היטב, אך כמעט שלא תמצאו כאן כביש ישר. סיבובים חדים ומפתיעים מאפיינים את הדרכים, והנוף התכול של הים מתגלה כמעט מכל נקודה. בלילה זה סיפור מפחיד מעט יותר, כשהחושך מוחלט ואין תאורה בכבישים העקלקלים.
בירת האי היא פורט דה פראנס ,(FORT DE FRANCE) עיר מודרנית, סואנת ועמוסה, בעלת סמטאות ורחובות צרים, פארק ושווקים צבעוניים. על קו החוף של העיר רצועת ים ובה מרינה, שממנה
אם אתם מעוניינים בשופינג למרות המחירים הגבוהים, סורו לאזור המרינה שבפוינט דו-בוט ,(POINTE DU-BOUT) שם מצויות חנויות אופנה יוקרתיות רבות. גם במרבית בתי המלון פועלים בוטיקים יוקרתיים (ודי יקרים,( המוכרים בנוסף גם מוצרי אמנות מקומית. מרכז קניות ובו חנויות מגוונות מצוי בקרבה ללמנטין .(LAMENTIN) שימו לב שבשעות הצהריים רוב בעלי החנויות יוצאים להפסקה.
חיי הלילה בפורט דה פראנס מגוונים. בסופי השבוע ניתן לאתר כאן הופעות חיות, מועדונים ומסיבות. ביתר ימי השבוע ניתן להסתער על המסעדות והפאבים המקומיים. לאורכה של הטיילת יש פעילות בלתי פוסקת גם בשעות הלילה. רוכלים רבים מציבים במקום שולחנות קטנים, ומוכרים משקאות, מזון, ממתקים ועוד.
במרחק קילומטרים בודדים מפורט דה פראנס נמצאת העיר סנט פייר ,(SAINT PIERRE) הבירה ההיסטורית של האי. ב1902- נספו כאן למעלה מ30- אלף איש בהתפרצות של הר הגעש פלה .(MONT PELEE') רק תושב אחד, אסיר בבית הכלא המקומי, שרד את ההתפרצות. גם היום הר הגעש פעיל, אך קשה להבחין בכך בגלל מיקומו, גובהו 1,400) מטר) והערפל הסמיך שעוטף את פסגתו. בעיר הוקם מוזיאון המתעד את ההתפרצות, ובו מוצגים ומאובנים מהחורבן. אם אתם יותר טיפוסים של אקשן, סנט פייר היא בהחלט המקום בשבילכם: ניתן לצאת לסיורים רגליים בני מספר קילומטרים בהרים המוריקים שמסביב לעיר, שפסגותיהם מוקפות בעננים.
במרטיניק, הממוקם בין הים הקריבי לאוקיינוס האטלנטי, מצויים אתרי צלילה רבים, והצוללים יכולים לצפות באוכלוסיות של דגים, שוניות ומערות תת מימיות. אחד מאתרי הצלילה האטרקטיביים הוא זה שבירכתי סנט פייר. בעת ההתפרצות הגעשית שקעו למצולות ספינות רבות, ובמועדוני הצלילה המקומיים מוציאים צלילות מאורגנות לצפייה בפלא ההיסטורי. לא חייבים להיות צוללים מקצוענים כדי ליהנות - גם אם אתם מצוידים רק בשנורקל צפויה לכם הנאה.
אחד המאפיינים הבולטים של מרטיניק הוא מטעי קני הסוכר, המשתרעים על פני מאות דונמים. הקנים האלו מייצרים את משקה הרום, שמרטיניק הוא היצרן מספר אחת שלו בעולם. מספר מפעלים לייצור רום מצויים על האי, וחלקם פתוחים לתיירים. אני ביקרתי במפעל בשם סיינט ג‘יימס ,(SAINT JAMES) הממוקם ביישוב סיינט מרי .(SAINT MARIE) במקום ניתן לראות את שלבי הייצור של המשקה האלכוהולי, לסייר בין כותשי קני הסוכר, דודי הקיטור, המבשלות והחביות, ולבקר במוזיאון המתעד את ההיסטוריה של ייצור הרום. ריח חריף של אלכוהול מוביל בסופו של המסלול אל חדר טעימות. זהו בהחלט המקום לחובבי אלכוהול, שחלקם יוצאים מהמקום כשהם קצת מתנדנדים. תוכלו גם לרכוש בקבוקי רום, שלא יחסר בבית.
בצמוד למוזיאון הרום תמצאו מסעדה בלתי נשכחת - "רסטורנט לה סיינט ג‘יימס“ .(RESTAURANT LE SAINT JAMES) במקום מוגשות ארוחות מעולות של דגים ופירות ים טריים, בעיקר על הגריל. מומלץ ללוות את הארוחה במשקאות מקומיים, ולקנח (כמובן) במשקה רום חזק ובפירות טרופיים רעננים. כתובת: ,ROUTE DE L’USINE, STE. MARIE טלפון מקומי: .596-690-733
ביקור במרטיניק צריך לכלול לפחות מספר שעות של ביקור בעיירה הקטנה והיפהפייה לה טרואז איל ,(LES TROIS ILETS) מולדתה של הקיסרית ג‘וזפין, אשתו של נפוליאון בונפרטה (שבית ילדותה הפך למוזיאון.( יש כאן מדרחוב, מסעדות טובות ואווירה של עיר קיט, ובעיקר חופי ים נעימים ורגועים במיוחד. בעיירה בתי מלון רבים בדרגות שונות, שלחלקם חופים פרטיים. במקום בית אמנות ותרבות ובו יוצרים מספר אמנים עבודות קרמיקה, פיסול, ציור וגילוף בעץ.
אל האי השכן, גוואדאלופ ,(GUADALUPE) ניתן להגיע בשיט בן מספר שעות, או בטיסה ישירה בת 45 דקות (שבמהלכה תיהנו מנוף מרהיב של איים קטנים, לגונות וגלי ים תכולים.( גוואדאלופ יותר שליו ממרטיניק, ומרחבי הטבע הפראיים שבו רבים יותר מאלו שבאי השכן. על הכביש ניתן לצפות בקבוצות של אצנים ורוכבי אופניים, ומספר חופי נודיסטים מיועדים לטובת חובבי החופש המוחלט.
גוואדאלופ מוגדר כ“אי הפרפר“ היות והוא מזכיר בצורתו המיוחדת פרפר פרוש כנפיים. גם כאן, בנסיעה סביב לאי, מתגלים עשרות קילומטרים של מטעי קני סוכר. פרות בטלות, צמחייה עבותה ומוריקה וכפרי דייגים משלימים את התפאורה המקומית. הדיג מהווה את פרנסתם המרכזית של התושבים, ובכניסה לכפרים רבים מצויה סככה שבה נמכר חלק מהשלל כשהוא טרי. במסעדות הרבות על האי ניתן להזמין מנות טעימות להפליא של פירות ים ודגים. תוספת פופולרית לארוחה דשנה היא מחית שורשים מתקתקה משורש היוקה המקומי, שצורתו כשל קרניים ארוכות בצבע חום.
השווקים המרהיבים הם כמובן אתרי חובה למטיילים. אחד הבולטים שבהם מצוי באזור המרינה של העיר פואנטה א פיטרה (POINTE A PITRE) שבגוואדאלופ. תמצאו כאן פירות וירקות טרופיים, דגים ופירות ים, בגדים ועוד חפצים שונים ומשונים. אל תחמיצו את שוק התבלינים, ובו עשרות סוגי תבלינים המפיצים ברחבת השוק ניחוחות נפלאים. מדובר בחוויה מערפלת חושים. הנשים שמוכרות את מרכולתן לבושות, כמיטב המסורת המקומית, בשמלות עם משבצות בצבעי אדום וצהוב, וכיסוי צבעוני עוטף את ראשיהן. ברחובותיו הצדדיים של השוק תמצאו עוד מאות חנויות עמוסות סחורה, ואם יתמזל מזלכם תיתקלו בלהקות של נגני רחוב וכלי הקשה שמקפיצים את השוק. העיקר לא לשכוח להגיע מוקדם בבוקר.
אטרקציה אחרת בגוואדאלופ, שגם היא נמצאת בפואנטה א פיטרה (לא רחוק מאזור השווקים,( היא ה“אקווריום.“ מדובר במבנה ובו עשרות אקווריומים, שבהם תצוגה חיה של דגים וחיות ים מהאוקיינוס השקט והים הקריבי. סרטנים, לובסטרים, צבים, מיני דגים, אצות, אלמוגים וכן אקווריום ענקי ובו כרישים ערניים, הסבים במעגלים וכאילו משחרים לטרף.
במספר ערים בגוואדאלופ עדיין מתקיימת מסורת קרבות התרנגולים .(PITT A' COQS) בשבתות התושבים מתכנסים על גבי טריבונות עגולות, מביאים עמם תרנגולים זכרים ונותנים להם להיאבק בצווחות, כשמסביב רוחשת כמובן תעשיית הימורים והתערבויות. לאחר דקה מופסק הקרב על מנת שלא להסב נזק לחיות. בעיר מורנה א לאו (MORNE A L’EAU) הקימו תושבים מקומיים בחצר ביתם מוזיאון המספר את תולדות הקרבות. בסיום הביקור מתקיימת הדגמה חיה של קרבות תרנגולים בזירה.
במרחק קילומטר ממוזיאון קרבות התרנגולים מצוי בית קברות אופייני לאיים, המדמה מעין משחק שחמט גדול, ובו כל הקברים מרוצפים אריחי קרמיקה בצבעי שחור-לבן. רוב הקברים במקום הם מעין חדר ובו דלת שמאחוריה נטמנים המתים. חדרים רבים מקושטים בפרחי פלסטיק, בנרות ובתמונות הנפטרים. המקומיים מעידים כי ככל שהקבר מושקע, משופר ומטופח יותר, כך מעמדה הכלכלי של המשפחה גבוה יותר.
לקראת העזיבה שלי את האיים החלטתי שעלי לעמוד על מצוק כשפני לכיוון מזרח, ולהבין מהי אותה שקיעה קאריבית שכל העת שמעתי אנשים סביבי מדברים עליה ומהללים את יופיה. עצרתי את רכבי לקראת השעה 18:15 בערב ליד מצוק גבוה, שממנו נשקפו מימיו התכולים של הים הקאריבי, והשמש ניצבת מולי. לאחר כחמש דקות, במהירות שיא, היא כאילו נבלעה בתוך הים. העיניים נשטפו מהקסם, מהצבע הכתום של השמש ומהעננים שקיבלו גוון סגול ורך. זה היה אקורד סיום נפלא לטיול בקאריביים, שהשאיר לי טעם רק לדבר אחד - ביקור נוסף.
הכותב הוא עיתונאי, טייל, מרצה ובמאי בבית ההפקות TV Media
נא להמתין לטעינת התגובות
