רומא אקספרס
רומא בהחלט לא נבנתה ביום אחד, אבל יומיים שלושה יספיקו לכם כדי לטעום מ-2,700 שנות ההיסטוריה של בירת איטליה. בין הוותיקן והקולוסיאום מסתתרות אלטרנטיבות פחות מוכרות
בהזדמנות קודמת הצהרנו שרומא היא עיר מסבירת פנים לאורחיה המטיילים. חידושים רבים ברשימת אתרי התיירות של עיר בת 2,700 שנים קשה להביא, אם כי אנו משוכנעים שבסצינת המועדונים והמסעדות שלה יש תמיד חדשות. כך גם בזירת השיכון: באתר booking.com, שבו אנו מסתייעים לא מעט, ניתן לאתר B&B בעיר עצמה. עם זאת, כאשר עסקינן בחידושים, ראוי להזכיר כי לכבוד שנת המילניום (לפני 10 שנים) קרצפו פרנסיה של רומא את מכמניה הידועים, ואף נפתחו אתרים חדשים.
ימי תהילתה של רומא היו תחת קיסרי האימפריה - החל ביוליוס חוצה הרוביקון ועד התמוטטותה בשנת 476 לספירה. גבעת הקפיטול, אחת מ-7 גבעותיה של העיר, היתה הסמל של רומא השלטת על מרחבי האימפריה, שנמתחה מירושלים ועד אנגליה. למרות זאת, הכיכר שבראש הגבעה היא רנסנסית - פרי עמלו של מיכלאנג'לו, ולצידה תמצאו 3 ארמונות. כיום ממוקמים שם שני מוזיאונים המוקדשים לעברה של העיר.
למרגלות הגבעה מונח הפורום רומאנום, שם התנהלו חיי היום־יום של הרומאים - הפוליטיקאים, הסוחרים, הפקידים וגם הזונות. שער טיטוס, כובש ירושלים, הוא חלק ממנו. שתי נקודות ציון חשובות נושקות לפורום: הקולוסיאום ושער קונסטנטין, המתנשא ל-25 מטר. לגבעת פלטין, הצופה על הפורום, מייחסים את מקום מציאתם של מייסדי רומא - רמוס ורומולוס - בידי נקבת הזאב, והגבעה הזאת היתה ברבות השנים מקום משכנם של רבים מקיסריה.
פנינים תיירותיות נוספות מתקופת האימפריה נחשפו לציבור לפני כעשור. אחת מהן - הדומוס אוראה (בית הזהב), שהיה ארמונו של נירון קיסר וממוקם ליד הקולוסיאום - סגורה למרבה הצער מאז שנת 2006 בשל חשש להתמוטטותה. זאת ההזדמנות לציין שבמרחק הליכה קצרה מן הקולוסיאום והדומוס תוכלו לפצות את עצמכם עם פסלו של משה, יצירתו של מיכלאנג'לו. הפסל מקשט את קברו של האפיפיור יוליוס ה־2 בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי. לעומת הדומוס הסגור, מרפסת התצפית שנפתחה לפני עשור במבנה השיש העצום שבכיכר ונציה, הנושא את השם איל ויטוריאנו או האתר הלאומי ויקטור עמנואל ה־2, ממשיכה להיות פתוחה. האתר, המכונה בידי המקומיים "מכונת כתיבה", משמש להנצחת החייל האלמוני ואפשר לראות מגגו את רומא ב־360 מעלות, מהוותיקן ועד גבעת וילה בורגזה.
בביקורינו בעיר אנו משתדלים שלא להחמיץ שיטוט בגן שעל גבעה זאת. הפסלים הניצבים בכל פינה ופינה הופכים אותה למוזיאון פתוח - ובכל זאת, כדאי גם להיכנס לווילה עצמה, המארחת בין כתליה מוזיאון ובו יצירות עדכניות יותר מאלה שבמוזיאונים של הוותיקן.
בקצה המרוחק והצפוני של הגבעה מצויה וילה נוספת, וילה ג'וליה. היא שימשה כבית הקיץ של אחד האפיפיורים, וכאן שיכנו האיטלקים את המוזיאון האטרוסקי. כי זאת יש לדעת: לפני פריחת הרפובליקה ואחריה, ישבו האטרוסקים בארץ המגף. בשיא פריחתם, במאות ה־6 וה־7 לפני הספירה, הם שלטו בצפונה ובמרכזה של איטליה ותרבותם התחרתה בזאת של היוונים והמצרים, ששגשגו לחופי הים התיכון. אלא שהאטרוסקים לא היו מאוחדים מספיק כדי להילחם ביריביהם. הם ניגפו בקרבות ימיים נגד הפיניקים, יושבי קרתגו, ובמאה ה־5 לפני הספירה נעשו הרומאים לגורם הדומיננטי באיטליה. בתוך 200 שנה נטמעו האטרוסקים בקרבם. במוזיאון מוצגים אוצרות האטרוסקים, שרבים מהם נאספו ממערות קבורה, ובהם פסלי חרס ושאר כלי בית, צלמיות, תכשיטים וסרקופג. עוד באותו אזור, כמו כדי לסגור מעגל, ממוקמת הגלריה הלאומית לאמנות מודרנית (בוויאלה דלה בל ארטי).
הניסיון מלמד שמי שאינו מגיע לרומא מטעמים של עלייה לרגל, מסתפק בביקור חד־פעמי בוותיקן, הכולל את כנסיית פטרוס הקדוש, את המוזיאונים ואת הקפלה הסיסטינית. למי שטרם עשה זאת, מומלץ שיעשה כן ויקדיש לכך לפחות חצי יום (וגם יביא ראי כדי לחסוך כאבי צוואר). לאחר שחציתם את הטיבר כדי לבקר במדינת האפיפיור, כדאי לכם להישאר מעבר לנהר ולהקדיש את הזמן הנותר לרובע טרסטוורה, שמדרום לוותיקן. לדעת טיילים מנוסים, זהו רובע שאסור לפספס - ולאו דווקא בגלל עברו אלא בשל ההווה שלו. במאה ה־19 החל הרובע לשמש משכן לפועלים קשי יום. כיום חלק מבתיו הישנים, הבלתי נוחים ואף מתפוררים, ניצודו בידי קבלנים שהצליחו לשווקם לדיירים אמידים יותר. כמתבקש, הגיעו לרובע יזמים שפתחו ברים ומסעדות במבוך סמטאותיו הצרות.
בדרככם מן הוותיקן נסו לעבור בוויה דה לה סקאלה, המצטלמת היטב ביום. בערב שימו פעמיכם אל בתי האוכל והיין. במרכז הרובע ניצבת פיאצה סנטה מריה אין טרסטוורה, כשמה של הבזיליקה המקומית. הנה כי כן, למרות ההווה
מול הרובע באמצע הנהר תבחינו באי, איזולה טיברינה. מעבר לו, בגדה האחרת, שכן הגטו היהודי של רומא ברובע סנט אנג'לו. שמו של הרובע ניתן לו בזכות כנסיית סנט אנג'לו אין פסקריה - אשר אליה הובאו היהודים כדי לשמוע דרשות שהבהירו להם מדוע עליהם להמיר את דתם. על הכנסייה מופיעה עד היום כתובת בגנות היהודים והיהדות. הגטו עצמו הוקם במאה ה־16, ובהוראת האפיפיור פאולוס ה־4 הוא הוקף בחומה. רק ב־1848 הוסרה החומה, ועם הכרזת עצמאותה של איטליה ב־1870, בוטלו החוקים שהפלו לרעה את היהודים.
בית הכנסת הגדול של רומא, הניצב לגדת הטיבר, נחנך ב־1904. בית כנסת זה נועד לבוא במקומם של 5 בתי כנסת ששכנו במבנה אחד ושימשו את העדות השונות. נוסף לאולם התפילה, ממוקמים במקום המוזיאון היהודי ומשרדי הקהילה.
רומא לא נבנתה ביום, וכמובן שיממה אחת אינה מספיקה כדי לכסות אותה. ובכל זאת נציע כאן בקצרה מרשם ל"רומא ב־24 שעות" - וברגל. תחילתו בפיאצה דל פופולו, בקצה האחד של ויה קורסו, הרחוב הראשי של העיר הנמתח עד כיכר ונציה. כיכר דל פופולו חודשה והיא עשירה בבתי קפה. משם קצרה הדרך למרגלות גני פינצ'ו ווילה בורגוזה, לאחת הנקודות הפופולריות: המדרגות הספרדיות, שבראשן כנסייה צרפתית מן המאה ה־16, על שני צריחיה. לאחר שתפלסו דרככם דרומה בין המוני התיירים דרך הרחובות הצרים משופעי הבוטיקים (ויה קונדיטי הוא המפורסם שבהם), תנחתו באתר צפוף נוסף - מזרקת טרווי. הפונטנה הזאת נבנתה במאה ה־18 והיא מרהיבה ביום ובערב (את המטבע שתטילו יאספו פועלי העירייה למחרת השכם בבוקר).
המשכו של הטיול הרגלי הוא בכיוון ויה דל קורסו. חצו את הרחוב הסואן ושימו פעמיכם לפנתיאון. זהו המבנה השמור ביותר מימיה של רומא העתיקה. במאה ה־7 הפך הפנתיאון לכנסייה. אל תחמיצו את האתר והיכנסו פנימה. כיפתו, שקוטרה יותר מ־40 מטר ואינה נתמכת בעמודים, היא נס הנדסי. פיאצה נבונה השכנה היא המרשימה, לטעמנו, בין כיכרותיה של רומא. תחילתה כאיצטדיון אתלטיקה, וצורתה נשמרה עד היום. במקום יציעים היא מוקפת מבנים מרשימים. במרכזה ממוקמת פונטנה די קואטרו פיומי (4 הנהרות), שאותה תכנן ברניני. ציירים ושאר אומנים ורוכלים מנסים את כוחם בין התיירים. אנחנו ממליצים להתיישב באחד מבתי הקפה לסיומו של טיול בן יום.
כל מי ששב מרומא נהנה לספר על חוויית השיטוט ברחובותיה. כך מגלים עוד שכיות חמדה, שאינן נחלתם של כולם. העפילו לפיאצה דל קווירינלה, הממוקמת לצד הארמון הנושא שם זה ומשמש כמקום מושבו של נשיא איטליה. הארמון אמנם סגור לקהל, אך הפיאצה - על מזרקתה, הגינה שמעבר לרחוב והמוזיאון שנפתח לפני שנים אחדות במבנה ששימש כאורוות המלך - שווה את המאמץ.
אזכורן של האורוות מצדיק להקדיש פסקה לסוגיית המגורים. כבר הזכרנו שאפשר למצוא בעיר לינה בשיטת B&B, אולם מרבית המבקרים יזדקקו לבית מלון. מי שתקציב משרד הביטחון אינו עומד לרשותו, לא יוכל להרשות לעצמו את אחד ממלונות היוקרה - גם כך התעריפים בבתי המלון אינם נמוכים. אלא שברומא, בניגוד לערים אחרות, שהייה בבית מלון זול (עד 90 יורו) ואפילו בינוני (עד 170 יורו) יכולה להתברר כחוויה לא נעימה: החדרים צרים, הריהוט חורק ובימי הקיץ מגלים שמיזוג האוויר הוא בגדר המלצה. בתי מלון כאלה מצויים לרוב בקרבת טרמיני סטציונה, תחנת הרכבת המרכזית. כל שאנו יכולים להציע הוא לעשות שימוש בטרם הזמנה בניסיונם של אחרים - בין אם מפה לאוזן ובין אם בעזרת אתרי אינטרנט המבוססים על המלצות של תיירים. במקרים כאלה אנו מנסים להזמין חדר בבית מלון של רשת בינלאומית, שחדריה בכל עיר ברחבי תבל קרובים לסטנדרט מינימלי.
נא להמתין לטעינת התגובות
