כאב של אחרים: מחקר מגלה שאפשר לחוש אותו
מטפלים רבים וגם "סתם" טיפוסים רגישים מכירים את זה: מישהו מספר שכואב לו משהו והם חווים את הכאב שלו בגופם. מחקר חדש מוצא שיש לתחושות האלה בסיס פיזיולוגי

כולנו מכירים את זה: מישהו מדבר על כאב בטן או ראש, אולי הגיבור בסרט נפגע או ראינו פצועים בתאונה בטלוויזיה - ומייד גם לנו כואב. גם מטפלים רבים מדווחים על יכולת לחוש את כאבי המטופלים שלהם, לעתים בעוצמה גבוהה כל כך עד שהם מלמדים עצמם להימנע מתחושות הכאב של הזולת, על מנת שיוכלו להמשיך בעבודתם ולסייע לו.
יכול להיות שמדובר באמפתיה, הזדהות או חמלה, או שאולי, בעצם, זוהי תגובה גופנית לכל דבר? האם יש אנשים שיכולים לחוות בגופם כאב שנגרם לאדם אחר? מחקר חדש מלמד שכן: להזדהות הזאת יש בסיס גופני ומוח של אדם אחד יכול לחוות את הכאב של אדם אחר.
מדענים בריטיים השתמשו בהדמיית fMRI כדי לבדוק מה קורה במוחם של אנשים שמדווחים על תחושת כאב עקיפה. נמצא שאצל אנשים כאלה יש פעילות מוגברת באזורי חישת הכאב כאשר הם עדים לפגיעה באדם אחר. המחקר פורסם בכתב העת הרפואי Pain, וייתכן שהוא יעזור בהבנה ובטיפול במקרים לא מוסברים של כאב עקיף.
"חולים עם כאב עקיף חווים כאב בהיעדר מחלה או פציעה ברורות שיסבירו את הכאב שלהם", אמר ד"ר סטיוארט ו.ג. דרבישייר מאוניברסיטת בירמינגהם שערך את המחקר. "כתוצאה מכך מושקע מאמץ ניכר במטרה לגלות דרכים אחרות שבהן נוצר כאב". דרבישייר רוצה לחקור כעת אם מוחותיהם של אנשים שסובלים מכאב עקיף מגיבים לתמונות של פציעות באותה הדרך שבה הגיבו משתתפי המחקר שכבר בוצע.
לצורך המחקר נאספו 108 סטודנטים שצפו בתמונות שתיעדו סיטואציות מכאיבות, דוגמת אתלטים שסובלים מפציעות ספורט או חולים שמקבלים זריקה. כמעט שליש מבין המשתתפים אמרו שלפחות מול תמונה אחת לא רק שחוו תגובה רגשית, אלא שלרגע חשו גם כאב באותו חלק בגופם שבו נראתה הפציעה בתמונה.
החוקרים ביצעו 10 הדמיות fMRI של המשתתפים ה"כואבים" ו-10 הדמיות של אלה שלא הגיבו. ההדמיות מאפשרות לחוקרים לראות אילו
התוצאות הראו שבזמן צפייה בתמונות הכאב, גם אצל המשתתפים "הכואבים" וגם אצל "הלא כואבים" הייתה תגובה באזורי הרגשות במוח. אולם אצל "הכואבים" נראתה תגובה חזקה יותר באזורי הכאב במוח בהשוואה לתגובה אצל "הלא-כואבים", וגם בהשוואה לתגובות שלהם לתמונות הרגשיות שלא מעורב בהן כאב.
"אנחנו חושבים שזה מאשר שלפחות אצל חלק מהאנשים מתעוררת תגובה גופנית ממשית כאשר הם צופים באחרים נפצעים או חווים כאב", אמר דרבישייר. הוא ציין ש"הכואבים" נטו גם לומר שהם נמנעים מסרטי אימה ומתמונות קשות בחדשות "על מנת למנוע את הכאב" – שלפי החוקרים הוא יותר מאשר תגובה אמפתית.