מעורר אדים: סיפור על קפה ושלושה מתכונים
המשקה שאנחנו כל-כך רגילים להתחכם איתו התגלה במקרה על ידי רועה אתיופי ששם לב לעירנות הבלתי רגילה של כבשיו. יאיר מלכה, איש שאוהב ומוקיר קפה, במדור חדש על המשקה המעורר
אט אט נפוצו ברחבי האזור החדשות אודות הפירו מחוללי המרץ. נזירים ששמעו אודות הפרי המופלא, ייבשו את הפולים כך שניתן יהיה להעבירם למנזרים מרוחקים. הם השרו את הפולים במים, אכלו את הפרי ושתו את הנוזל כדי להתגבר על עייפותם בזמן התפילה.
פולי הקפה הועברו מאתיופיה לחצי האי ערב ועובדו לראשונה בתימן. לאחר מכן נפוצו למדינות הערביות השכנות. המשקה המהביל הפך במהרה לפופולארי ונפוץ בקרב הערבים, היות שמוסלמים ראו בו תחליף נפלא לאלכוהול האסור עליהם. במרוצת הזמן הלך והתבסס מעמד הקפה תוך שהוא מעורר התנגדות רבה בקרב המנהיגים. האימאמים סירבו להתירו בשל האווירה המתירנית שהביא עימו המשקה, בעוד האסלאם דבק באורח חיים סגפני. עיקר ההתנגדות נבעה מהפגיעה במעמד ובמוסדות הדת - נוכחות המתפללים במסגדים הדלדלה בעוד בתי קפה המו אדם.
עד המאה ה-15 עלה בידי השליטים בחצי האי ערב לשמור על הקפה בקנאות, אך הידיעות אודות המשקה נפוצו בעיקר באמצעות הצליינים המוסלמים שנסעו למכה. וכך, על אף הווטו שהוטל על הפצתו, הצליחו הטורקים העותמנים להביא קפה לבירתם, קונסטנטינופול, בשנת 1453.
הטורקים הכינו את הקפה באופן שונה - הם קלו את פולי הקפה, לראשונה באש גלויה. לאחר מכן נכתשו הפולים הקלויים לאבקה שעורבבה עם סוכר ותבלינים נוספים כמו הל, ביוצרם גירסה גסה של הקפה, שממנה אנו נהנים היום. כך התהווה המונח "קפה טורקי".
עם הזמן, כאשר החל להיות נפוץ יותר ויותר וגבר הביקוש למשקה המופלא, נפתחו בתי הקפה הראשונים במכה. בתי קפה אלה שימשו כמרכז לפעילות חברתית-תרבותית, ובהם התנהלו פולמוסים בנושא דת ופוליטיקה. התפתחות זו לא מצאה חן בעיני מנהיגי הדת, ואף היוותה איום למדיניותם
בשנת 1750 הוצא צו שאסר קנייה ומכירה של קפה, מה שהביא לשגשוג שוק שחור. גזירות נוספות שבאו בעקבות זו האחרונה כשלו גם הן בנסיונן לרסן את לוגמי המשקה הנלהבים. כך הלך מנהג שתיית הקפה ותפס חוזקה גם בבתים הפרטיים, שם הפכה הגשתו לטקס של ממש.
מספרים שהערבים לא רצו שהעמים העוינים מסביבם יגדלו את הקפה האהוב עליהם ולכן בחרו להמעיט בייצוא פולי קפה. למרות זאת, קשה היה לעצור את תפוצת הפולים המהוללים, היות שכל מבקר שהגיע לארצות ערב, חזר עם סיפורים אודות "היין המדהים של ארצות ערב". הניסיונות לשמר את הבלעדיות עלו בתוהו והקפה המשיך במסעו. לפי מספר גרסאות, היו אלה הסוחרים הונציאנים שהבריחו את פולי הקפה לאיטליה, משם הוא נפוץ לרחבי אירופה, ואחר כך לאמריקה הצפונית.
רוב הקפה שיוצא לשווקי אירופה הגיע מנמלי אלכסנדריה, הביקוש ההולך וגובר למשקה גרם לשיפור הידע הבוטאני אודות הצמח. המסים הגבוהים שהוטלו בנמלים, הביאו סוחרים ומדענים לנסות לשתול ולגדל את הקפה במדינות אחרות. סיפורים רבים קיימים לגבי הדרך שבה התפשט הקפה ברחבי אירופה. מספרים כי במאה ה-17 הבריחו ספנים הולנדים שתילים קטנים של צמח הקפה מתימן, ושתלו אותו בג'אווה ובציילון. לא רחק היום ואמסטרדם הפכה מרכז מסחרי של קפה, הודות לצמח שהתפתח בקולוניות ההולנדיות.
ההולנדים שנהנו מפרי עמלם, בחרו להעביר שתיל נוסף לגיניאה ההולנדית, בדרום אמריקה. באותה עת, הצרפתים טיפחו את גידול הצמח בגיניאה הצרפתית. לימים, כאשר התגלעה מחלוקת פוליטית בין צרפת להולנד, נשלח לגיניאה קולונל צעיר ברזילאי בניסיון לפשר בין הצדדים. במחווה למעשיו, קיבל במתנה עם שובו לברזיל שתיל קפה. יש הטוענים, שהשתיל הוענק לו על ידי אשת בעל מטעי הקפה לאחר שפיתה אותה, ונרקם בניהם רומן סוער... וכך צמחה בברזיל אימפריית הקפה הגדולה בעולם.
בתחילת המאה ה-17 החלו לשגשג ברחבי אירופה בתי קפה, שהיוו מרכזי פעילות תרבותית וחברתית, כחיקוי למנהגם של תושבי המזרח. תוך זמן קצר זכה המשקה לכבוד רב בקרב תושבי האזור, שנהגו להכין ממנו את הקאהווה, הדומה מאוד לקפה הערבי של היום.
הידעת?
• בית הקפה הראשון נפתח בקונסטנטינופול שבטורקיה במאה ה-16, והוגש בו קפה טורקי.
• כיוון שדת האסלאם אסרה של קיומם של תיאטראות, העניקו בתי הקפה במה לא רק לתרבות הדיבור אלא גם למשחק.
• בטורקיה הפך הקפה למרכיב מכריע בברית הנישואין בין גבר לאשתו. הגבר מתחייב לספק לאישה לא רק את כסותה ועונתה... אלא גם את הקפה. לפי החוק הטורקי, אישה שבעלה החסיר ממנה את מנת הקפה היומית, זכאית לדרוש גירושין.
• בתי הקפה הראשונים באירופה נודעו בכינויים "אוניברסיטת פני", בגלל תשלום של פני שנגבה תמורת כניסה וספל קפה. האורחים השתתפו בדיונים אינטלקטואליים, כשכוס הקפה מעוררת אותם.
• במהלך 300 השנים שחלפו, יותר מ90% מתושבי ארצות המערב, עברו משתיית תה לקפה.
חומרים ל-2 מנות:
700 מ"ל חלב קר (3 כוסות)
3 כפיות סוכר וניל (45 גר')
2 מנות אספרסו או קפה חזק אחר
100 גר' שוקולד מריר
6 מנות חלב רתוח
מקל וניל ומקל קינמון
סוכר במידת הצורך
קצפת לעיטור
ההכנה:
1. מיזגו את החלב הקר לקנקן. הוסיפו מקל וניל והניחו את הקנקן על אש נמוכה. הניחו לחלב להתחמם במשך כ 10 דקות, והוציאו את מקל הוניל.
2. העבירו כ-500 מ"ל מהחלב לקנקן עמיד בחום והוסיפו לו את הקפה החזק. הוסיפו סוכר לפי הטעם, וערבבו היטב.
3. החזירו את הקנקן עם שארית החלב אל האש והוסיפו לו 3 כפות סוכר וניל. הביאו לרתיחה והנמיכו את האש. הוסיפו את השוקולד, וחממו עד שיימס כליל. הורידו מהאש. מיזגו את חלב השוקולד לקנקן חסין החום וערבבו היטב. הגישו בכוסות גבוהות. עטרו בקצפת ומקל קינמון.
רוב המתכונים המכילים את השם "נורמנדי" מתייחסים לניחוח התפוחים המלווה אותם, כתוצאה משימוש במיץ תפוחים כמרכיב דומיננטי. המתכון שלהלן ממזג את טעם הפרי עם תבלינים נוספים, לקבלת קפה בעל ארומה מיוחדת במינה.
חומרים:
2 ספלי אספרסו או קפה חזק אחר
2 מקלות קינמון קטנים
2 כוסות מיץ תפוחים
קומץ פלפל אנגלי טחון
2 כפות סוכר חום
קומץ ציפורן טחונה
3 תפוזים פרוסים דק
מקל קינמון להגשה
ההכנה:
1. הביאו את כל החומרים לרתיחה בסיר על אש בינונית, הנמיכו את החום ובשלו עוד 10 דקות.
2. סננו את הנוזלים לקנקן הגשה בחומם מראש. מיזגו לספלים והוסיפו מקל קינמון לכל ספל, לעיטור. אפשר להפוך מתכון זה לאלכוהולי אם רבע מכמות המיץ התפוחים תוחלף בקלוודוס. את הקלוודוס יש להוסיף בדקות האחרונות של הבישול ואין לתת לו לרתוח, כדי לא לאבד את האלכוהול עם האדים.
האצטקים היו המכורים הראשונים לשוקולד, והוא נוטל חלק חשוב במתכונים מקסיקניים רבים. בשילוב עם קפה, יוצר השוקולד משקה עשיר וקטיפתי.
החומרים ל-4 מנות:
2 כפות סירופ שוקולד
קומץ אגוז מוסקט
1/2 כוס שמנת מתוקה
2 ספלי קפה שחור חזק
1/4 כפית קינמון טחון
קצפת וקינמון מגוררים לקישוט[
2 כפות סוכר חום
ההכנה:
1. ערבבו בעדינות את השמנת המתוקה, סירופ השוקולד, הקינמון הטחון, הסוכר ואגוז המוסקט, באמצעות מקצפת ידנית.
2. הוסיפו לתערובת את הקפה החם וערבבו היטב, לפני מזיגת המשקה ל-4 ספלים. כסו כל ספל בכמות נדיבה של קצפת וקשטו את קינמון מגורר.
.....
הכתבה מתוך הספר "עולם הקפה", אותו ניתן להשיג בסניפי רשת קפה גרג.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם