סוד הפארק הנעלם: שמורות הטבע הפראיות של דרום אפריקה
דרום אפריקה מלאה בשמורות טבע מהממות, ובהן עשרות מיני יונקים, ציפורים ודו חיים שלא תראו בשום מקום אחר, תצפיות אל סוואנות רחבות וגם ציורי קיר עתיקים של הבושמנים
נכון, השטח העצום מכיל בתוכו אזורי אקלים שונים ואינספור בתי גידול ייחודיים: רכסי הרים גבוהים, גאיות וקניונים אדירים, יערות ענק, מישורים וסוואנות, שטחים רחבים המכילים נוף של שיחים, מדבריות ענק, דיונות, בתי גידול לחים, ביצות, בתי גידול הקרובים לחוף וכמובן הים. דרום אפריקה נמצאת על מפגש בין שני אוקיינוסים אדירים, ההודי והאטלנטי. אבל גודלה של דרום אפריקה הוא לא הסיבה היחידה לעושר ולייחודיות. מכיוון שדרום אפריקה כמעט מבודדת משאר חלקי היבשת, אפשר להתייחס אליה גם כאל אי מבודד, שבו התפתחות הצומח ובעלי החיים לא תלויה בגורמים חיצוניים.
בדרום, במזרח ובמערב מוקפת דרום אפריקה בים. בצפון היא מבודדת ברצועה של מדבריות ענק, הקלהארי ונמיב. בנוסף, שני רכסי הרים גדולים שנמתחים מהמערב למזרח יצרו מחסום מפני פלישה של מינים מתוך היבשת, ובכך פתחו את הדלת ליצירת עולם מינים אנדמי, כזה שהתפתח ונמצא רק באזור אחד. יש הטוענים שבאזורים מסוימים של המדינה, כמו ב"ממלכת הכף" בדרום, 70 אחוז מהצומח הוא אנדמי.

כיוון שדרום אפריקה מציעה מגוון רב בנוסף למגוון הביולוגי, אפשר למקד את הטיול בפארקים הלאומיים, אם כי קשה להאמין שאפשר יהיה לבקר בכולן בטיול אחד. דרום אפריקה הייתה בין המדינות הראשונות באפריקה שהבינו שיש לשמור ולהגן על הטבע כמשאב חיוני לדורות הבאים. כבר בשנת 1926 הוקמה רשות הפארקים הלאומיים של דרום אפריקה (South Africa National Parks) או בקיצור SANParks.
הפארקים
כיום פועלים כאן 20 פארקים לאומיים, ששטחם הכללי מכסה שטח של כמעט 40 אלף קמ"ר, והם מחולקים לשש קטגוריות.
פארק קרוגר
הפארק המפורסם משמש מפאת גודלו וחשיבותו כקטגוריה בפני עצמה. שטח הפארק קרוב ל-20 אלף קמ"ר והוא מאופיין בשילוב של סוואנות רחבות, שיחים ובני שיח קוצניים ושל עצים.
"קרוגר" נוסד בשנת 1898, עוד טרם הקמתה של SANParks, עדות לעושר ולחשיבות שראו המתיישבים הלבנים בהגנת השטח הזה ובעלי החיים שבו. "קרוגר" הוא בהחלט ספינת הדגל של רשות הפארקים הלאומיים, וניתן למצוא בו מגוון ומספר עצום של בעלי חיים. רשימה חלקית כוללת 336 מינים של עצים, 49 מינים של דגים השוחים להם בנהרות, אגמים ובמאגרים של הפארק, 34 מיני דו חיים (בישראל כולה, לשם השוואה, רק שישה מינים של דו חיים), 114 מיני זוחלים, 507 מיני עופות ו-147 מיני יונקים. בין היונקים ניתן למצוא את כל בעלי החיים הגדולים, כולל שני מיני קרנפים, השחור והלבן, ואת כל הטורפים הגדולים כדוגמת אריות, נמרים, ברדלסים, צבועים, כלבי בר ועוד רבים אחרים.
בפארק תמצאו עדויות היסטוריות וארכיאולוגיות לקשר שבין האדם למקום: ציורי קיר עתיקי יומין של בושמנים, המתארים אורח חיים וציד, ואתרים היסטוריים נוספים, החל מהאדם הקדמון ועד המאה ה-19.

הפארקים היבשים
בקבוצת פארקים זו, שנמצאים באזור הכף הצפוני (Northern Cape), שולט אקלים יבש ומדברי. הצמחייה דלילה והאדמה לרוב חולית. גם כאן ניתן למצוא יונקים גדולים ועוד מינים רבים אחרים שחיים בסביבה הרגישה.
פארקי הכף
פארקים אלה ממוקמים באזור הכף המערבי (Western Cape) וברובם ניתן למצוא צמחייה אנדמית לדרום אפריקה ולאזור ספציפי זה. שש ממלכות צמחים קיימות על פני כדור הארץ, כולן ענקיות: חצי הכדור הצפוני, אמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית, אפריקה, אוסטרליה ואנטרקטיקה. ממלכת הצמחים השישית, לעומתן, היא הקטנה והעשירה ביותר במיני צמחים ליחידת שטח. זוהי ממלכת הכף, שכל שטחה פחות מ-80 אלף קמ"ר.
הפארקים האלה עשירים בתצורות נוף מגוונות הכוללות הרים, חופים, נהרות וגדות נהרות, ביצות ועוד. אחד הפארקים הלאומיים המפורסמים ביותר שנמצאים תחת צבר פארקים זה הוא הפארק הלאומי הר השולחן, TMNP) Mountain National Park Table), אולי סימן ההיכר הבולט והמוכר ביותר של דרום אפריקה בכלל ושל העיר קייפ טאון בכלל.

צבר פארקי הספר (Frontier)
פארקים הממוקמים על הגבול של הכף המזרחי (Cape Eastern). פארקים אלה מאופיינים בבתי גידול מגוונים הכוללים מישורי עשב, רכסי הרים, עמקים וגאיות, שיחים ירוקי עד וחופי ים הכוללים ערב רב של מיני צמחים ובעלי חיים. גם כאן ניתן למצוא יונקים גדולים, כאלה שבדרך כלל מקווים לראות בטיול ספארי, בהם אוכלוסיות גדולות של פילי בר.
מבין השמורות הגדולות והמפורסמות ביותר בדרום אפריקה בכלל ובצבר זה בפרט, שמורת פילי אדו (Addo Elephant National Park) תופסת מקום של כבוד. זוהי שמורה גדולה, 1,640 קמ "ר שטחה, שייחודה בא לה מהשילוב בין המרחב היבשתי והימי. בפארק, שהוקם בשנת 1931, חיים כיום 450 פילים. אולם כמו בכל פארק גדול ומכובד אחר, תמצאו כאן יונקים אחרים כגון תאואים, קרנפים ואפילו טורפים כגון אריות ונמרים.
החלק הימי של הפארק כולל מושבה גדולה של פינגווינים אפריקניים ומושבה אחרת של סולות, כנראה המושבה הגדולה בעולם, עם 120 אלף ציפורים. את חוויית הצפייה, והריח שבא איתה, אי אפשר להעביר בכתבת אינטרנט. בים עצמו, קרוב לקו החוף, ניתן להבחין במיני לווייתנים ואפילו בכריש הלבן, הקרחה הלבנה, אולי הכריש המסוכן ביותר בעולם.
הפארקים שלאורך דרך הגנים
דרך הגנים מלווה את קו החוף הדרום מזרחי. תחילתה במוזל ביי (Mossel Bay), שנמצאת בתחומי הכף המערבי והמשכה מזרחה לאורך כביש החוף הדרום אפריקאי בואכה פורט אליזבת. הפארקים הזרועים לאורכה של הדרך מאופיינים בקו חוף סלעי ומרשים, יערות ממוזגים, תצורות נוף של שיחים ובני שיח ירוקי עד, אגמים, נהרות לרוב ולשונות ים.

הצבר הצפוני
צבר של פארקים לאומיים בהם שולטים מישורי העשב והסוואנה, על אף שחלקם הרריים, שממוקמים בחלק הצפוני של דרום אפריקה. בין הפארקים בקבוצה זאת ניתן למנות את הפארק הלאומי שער הזהב (Golden Gate National Park). שמורה זו, ששטחה 116 קמ"ר, ממוקמת באזור גבוה, ובהתאם בעלי החיים והאקלים שבה.
פארק מהווה בית ליונקים רבים, כולל הגנו השחור, אילנדים (האנטילופה הגדולה ביותר), דלגנים, זברת ערבות דרום אפריקנית ואוכלי עשב נוספים. בשמורה מינים רבים של עופות דורסים, ביניהם מינים נדירים מאוד, כמו הנשר המזוקן. כמו כן ניתן למצוא שם עופות מים רבים, ביניהם האיביס הקרח.
התצפית לקראת ערב מריבוקופ (Ribbokkop) הנקודה הגבוהה ביותר בפארק, מרהיבה ביופיה בצבעים ובגוונים של אדום וסגול, תודות להתמזגות האוויר החם שהצטבר במהלך היום עם האוויר הקריר שיוצרים ההרים עם שקיעת השמש.
הכותב הוא אקולוג, איש שטח ומדריך טיולים בכיר בחברת "עולם אחר"