עצים בסיכון גבוה: טיול הצלה ביער קולה

יער קולה שבשולי מישור החוף מלא בפריחת הרקפות, הכלניות ודם המכבים, אך הישוב החרדי אלעד רוצה לנגוס בו לצורכי נדל"ן. דובי זכאי עם מסלול לטיול ביער המאויים

דובי זכאי | 6/3/2010 9:20

בליל ירח חיוור, בקרחת יער אורנים אפלולית נשמע בליל קולות, אחד העצים הקשישים הניד צמרתו בזעף וזעק לשמים: "למה? ", העצים הקשישים סביבו ניצלו את הרוח הקלה כדי להניד את צמרתם לאות הסכמה. קשיש העצים היה נרגש, זעקתו התגלגלה על פני היער: "חומדים את פאת היער שלנו לצורך בניית בתים". אחד העצים מיד צעק: "נצא להפגנה", העץ לצדו גיחך. "אם לא שמת לב", לעג, "אתה עץ, תקוע ולא יכול לזוז מהמקום".

נכון , עצי היער אינם יכולים להתלונן ולזוז, אך אנו, בני האדם, יכולים גם יכולים. ובכן, ליד היישוב החרדי אלעד, בשולי מישור החוף ומורדות הרי שומרון נח בשלווה שנים רבות יער קולה, מוצל בקיץ ובחורף מתפקע מרוב פריחות, רקפות, כלניות, צבעונים, עכנאי יהודה, דם המכבים ובימים אלה מתחילה פריחת הפרגים.

היער, לאסונו, ממוקם בצמוד לאלעד. פרנסי העיר החרדית גילו שצר המקום וחייבים להתרחב. לטעמם, אפשר לנגוס ביער הצמוד להרחיב את היישוב. מולם התייצבו תושבי היישובים הסמוכים, הרימו קול זעקה וכדרך הדמוקרטיה פרסמו עצומה הקוראת לא לפגוע ביער ובריאה הירוקה. מדורנו (המצלמה ואני) יצא אל שבילי יער קולה ואל אנדרטת כ"ח להכיר את המקום.

חלקו הצפוני של היער הוא היפה ביותר. יער קולה צילום: דובי זכאי

במלחמת השחרור תושבי הכפר קולה פעלו ככנופיות מרצחים ושודדים נגד תושבי פתח תקווה, בן שמן, פועלי המחצבות והיישובים העבריים, סביב הכפר התחפרו מוצבי הלגיון הירדני. ביולי 1948 כבשו חיילי חטיבת אלכסנדרוני את הכפר, אך הוא נכבש בחזרה על ידי הירדנים ושוב נכבש על ידי כוחותינו. לזכרם של ההרוגים הוקמה אנדרטה על הגבעה החולשת על האזור. בספר "בעקבות לוחמים" (מחבר אריק יצחקי, הוצאת מודן תמוז), מציין הכותב: גבעת כ"ח היא על שם 28 החללים שמונצחים באנדרטה. למעשה נפלו במקום 32 לוחמים, ארבעה מהם היו שייכים לגדוד אחר.

הדרך לגבעה שבראשה האנדרטה מעוטרת מצדדיה במטע זיתים. מהגבעה יש

נקודת תצפית נפלאה על היער ועל בתי הישוב אלעד. חלקו הצפוני של היער הוא היפה ביותר שם אחד היובלים של נחל שילה ועדין יש שם גבי מים קטנים מצפון מתנשאים בתי הישוב אלעד, מצוקים כבדים סלעים ומערות, גם הפריחה שם נפלאה והמון נוריות מקשטות באדום. העשב הירוק, כתמים ורודים של פרחי הפשתה וגם הצהרון מתייפיף בצבעו הכחול ונקודות הצהוב.

חורש אורנים צפוף יורד במורד התלול אל ערוץ הנחל, השביל מגיע כמעט עד ערוץ הנחל מכאן ממלכת הטיול שלכם. רצוי להשאיר את הרכב ביער ולטייל ברגל מצויידים במגדיר צמחים. לאן שתפנו פריחה המרהיבה. קרוב לכביש שרידים של מבני הכפר עם קשתות אבן.

איך מגיעים: נוסעים על כביש 444 צפונה מצומת נבלט, (ליד שוהם, כביש 443), בצומת גבעת כ"ח פונים מזרחה לכביש 465 (חוצה בנימין), שילוט : מצבת אלכסנדרוני ויער קולה, אחרי ק"מ וחצי פנייה שמאלה ליער והאנדרטה. משני צדי כביש 444 פריחה נפלאה.

בסביבה 1: המאוזוליאום הרומי. מבנה קבורה מהתקופה הרומית שנשתמר במלוא יופיו. איך מגיעים: חוזרים לכביש 444, ממשיכים צפונה, כשני ק"מ כניסה לדרך עפר לפי השילוט למבנה המפואר.

בסביבה 2: ג' יפים יכולים להגיע הבריכה מלאה עד שפתה, מיני בעלי חיים חדתאים, ראשוני צפרדעים, סרטנים קטנים וחלזונות מסביב. על כביש 444 צפונה משוהם פונים מזרחה לפי שילוט מטמנת ברקת. נוסעים עד שער מפעל התפזורת ומצד שמאל כביש קטן, המעבר מתאים לרכבי שטח.