ראשי » סגנון » תיירות » מדריכי יעדים » גרמניה

בוואריה טובה לאוהבים: הדרך הרומנטית הקסומה בגרמניה

הדרך הרומנטית בגרמניה עוברת בין עיירות ציוריות, נופי אגמים ואפילו ליד הטירה של היפהפייה הנרדמת. דובי זכאי יצא לטיול ברכב שכור וגילה נסיכה בווארית ובירה מעושנת במיוחד

דובי זכאי | 13/4/2010 15:07

דלת העץ הכבדה של הגסטהאוס בקושי נפתחה, מחביאה מאחוריה אח מבוערת, חום נעים וריחות תבשיל שמילאו את המסדרון. מוזיקה בווארית עליזה התנגנה בשקט, רקע נעים לנוף שחודר מהחלונות הגדולים: נחל קטן מפכה, מעליו גשר אבן עתיק. ליד שולחן עץ ישבה חבורת נשים וגברים, כשמולם פזורים כוסות בירה מלאות למחצה בבירה המקומית.

בווארית סמוקת לחיים מהחבורה, לבושה כמו חברותיה בשמלה בווארית ארוכה, שחורה, רקומה בפרחים, נחלצה לעזרתנו. חיפשנו מקום ללון בו, אבל היא זיהתה מיד שגם היינו רעבים, אז מיד התנדבה לעזור לנו להבין את התפריט. אחרי שתי כוסות בירה כבר הצטרפנו לחבורה העליזה. שלוש שעות אחרי הארוחה המשובחת, שהורכבה מדגי נחל, טיפסנו ברגליים כושלות אל הצימר שמעל המסעדה. פכפוך מי הנחל ליווה את שנת הלילה.

כמה שונה החוויה הרומנטית, הקסומה, החמימה הזאת מהיעילות הגרמנית שנפנפה אותנו במהירות משדה התעופה רק לפני ימים ספורים. אתם נפלטים מהמטוס, ותוך רגעים מוצאים עצמכם ברכב השכור. במרצדס פשוטה אבל טובה עשינו שיעור ראשון בהבנת מכשיר הניווט הלווייני (GPS). אחרי שנענה לדרישותינו, הוא הוביל אותנו לסבך הדרכים שיורדות משדה התעופה של מינכן, דרומה, אל כביש 11 היפה. המטרה: אזור חמשת האגמים, Funfseeland.

נדמה שחלפו דקות בלבד מאז שדה התעופה, וכבר אנחנו טובלים עד הראש בנוף הירוק, דוהרים על פני כפרים ציוריים בדרך אל ההרים ההולכים ומתגבהים, חוצים גשרים ציוריים, ועוברים על פני כבישים צרים שמפלחים יערות עבותים. אנחנו על נתיב הזהב, במרחק נגיעה מהדרך הרומנטית, היופי הכובש של גרמניה.

נופי האגם משתקפים בכביש 11 צילום: דובי זכאי

אביב מתעורר

הדרך הרומנטית נולדה בשנות החמישים של המאה הקודמת, אז החליטו הגרמנים לחבר מסלול מתפתל אחד, 350 קילומטרים שעוברים בין ערים קסומות, כפרים חבויים, טירות עתיקות וארמונות מלכים. את שמה קיבלה הדרך ממשוררים וסופרים, אבל בצדק: היא אכן רומנטית, גם במובנה המקורי של המילה, ומציעה למבקרים מראות הלקוחים מאגדות. אין חשש לסטות מהמסלול, מכיוון שכל סטייה מביאה את המטייל אל נופים נפלאים עוד יותר. כל פינה פה ראויה להפוך לגלויה. אגמים ונחלים שוצפים לאורך המסלול, שנתחם בדרום על ידי העיירה פוסן ובצפון על ידי העיר הקסומה וירצבורג.

פוסן היא עיירה ציורית שבמרכזה עיר עתיקה. מכאן יוצאים למסלולי טיול רגליים או רכובים על אופניים, חורשים את השבילים ואת הטירות הגדולות הפזורות סביבה. בין הטירות תזהו ודאי את טירת נוישוונשטיין, Schloss Neuschwanstein, אחד הארמונות האהובים על לודוויג השני וההשראה לטירות המצוירות של "היפהפייה הנרדמת"

מבית וולט דיסני.

ככל שמדרימים הולך הנוף הפרוע ומתעצם. רכסי האלפים עטופים בשלג לבן, שריד לחורף הסוער שעבר על האזור. עכשיו מתחיל האביב להתעורר פה, העונה היפה ביותר לטייל באזור. המוני התיירים עדיין לא מסתערים על המסלולים, כמו שקורה בקיץ, כך שהתנועה עדיין דלילה. בצימרים הציוריים יש חדרים פנויים ובתי הקפה לא מלאים עד אפס מקום.

הכביש המפותל, אחד היפים בגרמניה, מוביל עד האלפים הגרמניים. לאורכו נושקים המטיילים להר הגבוה בגרמניה, הצוגשפיצה (Zugspitze) שלושת אלפים מטר של הר שחור ומרשים. על רכסיו הגבוהים נחים שלגים כבדים, ואפשר לטפס אליו בעזרת רכבל. אלה השבועות האחרונים שבהם ניתן עדיין לגלוש במסלולים על ההר, שפועלים לרוב עד סוף מאי.

לצד הצוגשפיצה מתחילה גם דרך האלפים המרשימה, שנסללה ב-1927, ומתפתלת בין הנופים היפים של האלפים הגרמניים. כפי שכבר אמרנו, אל תהססו לסטות מהמסלול המקורי.

נוף אופייני בצדי הדרך הרומנטית צילום: דובי זכאי

לאורך כביש 11 פזורים אינספור בתי הארחה, גסטהאוסים, אחדים ניצבים ממש על שפת אגם. את הלילה הראשון שלנו בחרנו להזמין דרך האינטרנט מבעוד מועד, בעיירה הזעירה קוכל (Kochel). נסיכה בווארית, תכולת עין ועבת צמה בלונדינית, ליוותה אותנו אל החדר, שמפתח ענק ועתיק פותח את דלתו. בחוץ כבר לילה סמיך, ואי אפשר להבחין בנוף מסביב. לא יכולנו לא לתהות: מי ישן כאן לפנינו? ציידי דובים? רוזנים? נסיכות שהגיעו אל האגם לפוש בימי הקיץ?

היקיצה בבוקר, ואיתה האור שחשף בפנינו את כל היופי שסביב, את האגם המקסים ושביל ההליכה שמקיף אותו ומתפתל אל בינות היערות הסבוכים, הייתה מופלאה. גלי האגם הרכים נושקים לחדר האוכל ומשקפים את ההרים הכהים, מעוטרי השלג, שסביבו. הצצה קטנה בפרחים צבעוניים המקשטים את הבית מבחוץ, ובפנים תמונות דובים, שחלקם סיימו את חייהם כניצבים קפואי מבט מעל האח. יריית הפתיחה הזאת הייתה הסוכרייה הראשונה בבונבוניירה הגרמנית שלפנינו, ודי היה בה כדי להכניס אותנו לאווירה: כאן האגדות מתחברות למציאות.

מפעיל תיבת נגינה באוגסבורג צילום: דובי זכאי

דיזל ואצבעונים

הדרך הרומנטית מתפתלת צפונה באמצעות כביש 17. אפשר לדלג על הכפרים שפזורים לאורכה ולהגיע יישר אל העיר אוגסבורג (Augsburg) שבינה לבין וירצבורג מצוי כנראה החלק המעניין ביותר של המסלול.

אוסבורג, שנוסדה במאה ה-15, היא עיר גדולה למדי עם אוכלוסייה של 300 אלף תושבים. במרכזה מבנים מרשימים, כיכרות עם מזרקות מיוחדות במרכזן, בתי מידות נאים של עשירי העיר, מוזיאונים ומדרחוב ענק לזכרו של הקיסר מקסימליאן. חובבי המנועים מוזמנים לבקר במוזיאון חברת מ.א.ן, שמוקדש, בין השאר, לרודולף דיזל. ניחשתם נכון, האיש שהמציא את מנוע הדיזל.

אף שעדיין קר, המקום שוקק חיים. אם תחליטו להישאר בעיר, מומלץ ללון ב-Altstadthhotel, מלון קטן, חמוד, עם חניה במחיר סביר. ואיך אפשר בלי הנקודה היהודית: בית הכנסת, שנשרף ב"ליל הבדולח", שוקם ב-2006 והוא מצוי על "גבעת היהודים". היום נמצא כאן מוזיאון לתולדות הקהילה היהודית.

כיוון שקצרה היריעה מלתאר את כל העיירות הנפלאות שבדרך, הנה תקציר: בכולן תמצאו נהר שחוצה את העיר העתיקה, רחובות מרוצפי אבן ובעיות חניה מפתיעות. אסור להחמיץ את רוטנבורג מעל נהר הטאובר, Tauber Rothenburg ob der. שעל פי האגדות ניצלה מהפצצות בנות הברית בזכות גנרל אמריקאי שמנע מהמטוסים להפציץ אותה בגלל יופיה.

אולי היפה שבערי בוואריה. במברג צילום: דובי זכאי

כמו התיירים האחרים שגודשים את העיר, מומלץ להתהלך ברחובות המרוצפים בינות למבנים העתיקים, לשבת בבית קפה מול המוזיאון האימפריאלי העירוני. ואחרי שנחתם קצת, כדאי להיכנס למוזיאון, מנזר בנדיקטני בעברו, שהיום מציג כלי נשק עתיקים במקביל לציורים שמתארים את ייסורי ישו. באחת מפינות המנזר הניחו נשים תינוקות לא רצויים, בתקווה שהכנסייה תמצא להם בית חם. מוזיאון הפשע של ימי הביניים יפגיש אתכם עם משפטים והוצאות להורג של המכשפות המקומיות.

לא רחוק מרוטנבורג שוכנת קרגלינגן (Creglingen) שבכנסייה העתיקה אשר בקרבתה תמצאו את מזבח הבתולה מרים, יצירה בגובה 11 מטר, שגילף אמן העץ הנודע טילמן רימנשיידר, בן המאה ה-15. מול הכנסייה נמצא מוזיאון האצבעונים, אותם כיסויים שהגנו על אצבעות התופרות מהמחטים הדוקרניות.

ולסיכום, עוד שתי ערים שאסור להחמיץ, בקצה הצפוני של הדרך הרומנטית: וירצבורג ובמברג (Bamberg), שתיהן במרחק שעה נסיעה זו מזו. במברג, היושבת על כמה גבעות, מתהדרת בנהרות שוצפים שמפצלים אותה שתי וערב, ונחשבת ליפה בערי בוואריה. הסטודנטים מצעירים את העיר, שבלבה עיר עתיקה מרשימה שאליה מגיעים במדרגות. מומלץ לנסות את "בירת העשן" (ראוך ביר) המקומית, בירה מעושנת וכבדה במיוחד, אתגר לחובבי הבירה הגדולים ביותר.

את המסלול חותמת, כאמור, וירצבורג שעל נהר המיין. בין מגוון הארמונות, המוזיאונים, והלחמניות הטובות ביותר בגרמניה (תזהו את המאפייה לפי התור שמשתרך לפניה), תמצאו כאן גם את מוזיאון הרנטגן שמוקדש לבן העיירה וילהלם קונרד רנטגן. בלילה הופך מרכז העיר למופע של אורות צבעוניים.