שלום בין ירידים: מהאנובר לפרנקפורט ב-240 קמ"ש
רכבת האקספרס בין האנובר לפרנקפורט, שתי ערי הירידים המובילות בגרמניה, חולפת על פני נופים מושלגים, נהרות ויערות. שם תוכלו גם להתוודע לגרמנים של היום, היושבים בתא שממול
רכבות ה-ICE (אינטר סיטי אקספרס) טסות במהירות מירבית של כ-240 קמ"ש לאורכה ולרוחבה של גרמניה. הן דוהרות על פני מסילות יחודיות להן המתחברות לקווים המהירים בארצות השכנות. במקביל, קווים ותיקים יותר מסיעים את הרכבות האזוריות וקווי ה-IC, שהן סתם רכבות אינטר סיטי.
הנסיעה ברכבות אלה אמנם נמשכת זמן רב יותר, אך היא מבטיחה הרבה נוף ירוק או מושלג (תלוי בעונה), יותר תחנות, והרבה פחות מנהרות ארוכות. כל סוגי הרכבות מחברים את עריה של גרמניה, שרבות מהן הן ערי ירידים, המתחרות על אירוח תערוכות במתחמי ה-Messe שלהן. פרנקפורט והאנובר הן מהבולטות שבהן. הנסיעה המהירה ביניהן נמשכת שעתיים ו-35 דקות.
האנובר, הממוקמת בחלקה הצפוני של גרמניה, יושבת על צומת דרכים. היא נקודת מפגש בין הרכבות הנוסעות מן הדרום (מינכן) לצפון (המבורג) ובין הרכבות הבאות מן המזרח (ברלין) ופניהן מערבה (דיסלדורף). אין זה מפתיע שבתחומיה שוכן מתחם ירידים עצום, הגדול מסוגו בגרמניה. אקספו 2000 התקיים כאן, ומדי שנה נערכים כאן ירידים שונים ובהם "סביט" המוקדש למחשבים.
בגלל העובדה שהאנובר שוכנת על צומת מסילות ברזל, במרכזו של אזור תעשייתי, היא שימשה מטרה אסטרטגית למפציצי בעלות הברית. בית העיריה "החדש",
די במבט אחד כדי להבין מה היא המשמעות של הנתון הסטטיסטי הבא: יותר מ-90 אחוז מן המבנים שבמרכז העיר נהרסו ב-88 הפצצות. לא מיותר לציין שבית הכנסת נהרס כבר בליל הבדולח (1938), והדבר מצויין בצורה בולטת בדגם העיר הממוזער, כפי שנראתה ערב המלחמה.
מרכז העיר שוקם אך לא שוחזר במלואו. עם זאת, יש להאנובר היסטוריה ארוכה ומה להציע לתייר. העיר רשומה בדברי הימים של אנגליה בזכות הדוכסים המקומיים מבית ברנסוויק שהעניקו לבריטניה את משפחת המלוכה (בית האנובר). לכן העיר נהנית מארמונות ומגנים רחבי ידיים. גני ה-Herrenhausen הם המרשימים מכולם. ממול לגנים המלכותיים ממוקם גן בוטני עשיר. הגנים מצויים בטווח הליכה מן המרכז (יש גם קו טראם) ובדרך חולפים ליד המבנה המרכזי של האוניברסיטה, שעד לשימושו הנוכחי היה משכנם של המלכים המקומיים. האוניברסיטה נושאת את שמו של גוטפריד לייבניץ, פילוסוף, מתמטיקאי ופיסיקאי בן המאה ה-17. שמו מעטר גם את הביסקוויטים הפריכים (עם ובלי ציפוי שוקולד) בעטיפה הצהובה, המיוצרים בעיר. כדאי להצטייד בחפיסה בסופרמרקט הראשון שתתקלו בו, ורצוי גם להטיס כמה חפיסות הביתה. בני כל הגילים בישראל יידעו להעריך את השי העממי הזה.
בית העיריה החדש משקיף על איצטדיון הכדורגל המקומי, שארח את משחקי אליפות העולם ב-2006 ועל פארק רחב ידיים שבמרכזו אגם (מאש) שנחפר ביוזמת הרייך השלישי. בימי הקיץ שוקק האגם פעילות ביום ובערב. בחורף הוא קפוא ברובו. מן התצפית שבבית העיריה אפשר להשקיף גם על העיר העתיקה, הממוקמת מעבר לנהר ליין (Leine) ולכביש הטבעת הפנימי. תחנת הרכבת המודרנית שמצפון לעיר העתיקה, והרחובות הנושקים לה (חלקם אסורים לתנועת כלי רכב) שוקקים פעילות מסחרית. מבנים רבים בחלק זה של העיר נבנו אחרי המלחמה ושוכנים בהם בתי כלבו וכל רשתות האופנה המוכרות. זהו קניון פתוח במובן הטוב של המושג. אפשר לבלות שם בשיטוט מול חלונות הראווה, קניות סוף עונה, ושתיית קפה בקונדיטוריה המשובחת "הולנדיש קקאו-שטובבבה".
במרכז העיר העתיקה ניצבת כנסיית "מרקט", הבנויה לבנים אדומות, שנבנתה במאה ה-14 ושוקמה לאחר המלחמה. מדובר בכניסה פרוטסטנטית נקיה יחסית מקישוטים, שהעירום של קירותיה מעניק לה הוד. בקרבתה ניצבים בית העיריה הישן ומבנים נתמכי קורות עץ (טימבר) - בני המאות ה-16- וה-17 - ששוקמו. הסמטאות בחלק הזה של העיר שוקקות בזכות בתי הבירה, בתי הקפה, המסעדות והבוטיקים. כדי להתרשם מהרובע העתיק של העיר אפשר לצעוד לאורכו של "הפס האדום", מסלול הליכה עם 36 אטרקציות, הנמתח לאורך 4,200 מטרים. צעידה בת 10 דקות מן הרובע העתיק והנהר תחזיר אתכם לתחנת הרכבת.
מסילת הברזל הוותיקה מהאנובר לפרנקפורט מאפשרת לנוסע ברכבת האקספרס הרגילה (3:07 שעות) לצפות בגרמניה הכפרית לגדותיהם של נהרות ויערות. התמונה הנגלית בחורף, מישורים לבנים אינסופיים, מעוררת השתאות ואפילו מבני תעשיה מפוחמים בעיירות שחולפות לצד המסילה אינם מקלקלים את הרושם. הנסיעה הזאת אמנם מזכירה את תפקיד הרכבות במכונת ההשמדה הנאצית, אבל היא נותנת גם הזדמנות להכיר את הגרמנים של היום, היושבים מולך בתא המוזמן.
היכרויות מזדמנות כאלה עשויות לייצר סיפור מרתק. אטרקציה מרכזית בסיור בפרנקפורט היא ה"רומר" (Romer), מבנים וכיכר ססגונית במרכז העיר העתיקה, שם שכן החל מהמאה ה-14 בית העיריה. הכיכר והמבנים שוקמו לאחר מלחמת העולם השנייה וביום שמש הם יוצרים תמונה יפה.
התיישבנו בבית קפה פינתי, שהציב שני שולחנות ברחבת הכיכר. "אתם מישראל?", שאל בעל הבית, גבר נאה בגיל העמידה. השיחה קלחה במהירות. פ' סיפר שהוא בן למשפחת בנקאים יהודית, שהחלה בעסקים בברסלאו (כיום ורוצלב בפולין), המשיכה בברלין, והרחיבה פעילות בפרנקפורט לפני מלחמת העולם השנייה. במקום שבו ממוקם בית הקפה היה סניף הבנק המשפחתי.
כשהחלו רוחות המלחמה לילל, החליטה סבתו של פ' לנסוע לבקר את קרוביה בניו-יורק. ב-1937 היא שבה לפרנקפורט כדי ליטול את בניה עמה לחוף מבטחים. אביו של פ' הצטרף אליה, דודו בחר להישאר בפרנקפורט ומשם נשלח עם משפחתו לבוכנוואלד. פ' קטע כאן את סיפורו ורץ לדירתו (שמעל בית הקפה) כדי להביא מסמכים. הוא הציג בפנינו את דרכונו של אביו עם החותמת J ועם התוספת "ישראל" לשמו. הוא הביא עמו גם ספר שבו מסופר על אביו. האב חזר לגרמניה עם הצבא האמריקני ותיפקד כחוקר שבויים. פ' עסק בבנקאות בניו-יורק ובשלב מסויים החליט לשוב לפרנקפורט, לבניין של משפחתו. מעסקי הכספים כנראה קשה לו להתנתק. בבית הקפה יש מכשיר ATM (כספומט) ותחנה לחילופי מטבע.
פרנקפורט, היושבת על נהר המיין (Main), ארחה ירידים כבר במאה ה-12 תחת חסות קיסרית. כיום, מתחם הירידים שלה הוא השלישי בגודלו בתבל. ירידי המכוניות והספרים שמתארחים שם הם הגדולים מסוגם בעולם. פרנקפורט היא בירתה הפיננסית של גרמניה וגם הבנק האירופי קבע בה את משכנו. גורדי השחקים שלה הקנו לה את השם "מנהטן על המיין". האם יש קשר לכך שבזמנו קבע המושל הצבאי האמריקני בפרנקפורט את מושבו? למעשה, האמריקנים התכוונו לעשותה לבירת גרמניה המערבית, אך הקנצלר אדנואר החליט למקם את מרכז שלטונו בבון.
תחנות הרכבת במרכזי הערים באירופה הן יצירות אומנות, ולכן עם היציאה צריך לסוב לאחור כדי לא להחמיץ את המראה. תחנת פרנקפורטר הוטבנהוף ניצבת בין מתחם היריד לבין האזור הפיננסי עתיר גורדי השחקים. מעבר להם מצויים מה שנשאר מן העיר העתיקה ואזור המסחר. העיר העתיקה גובלת בנהר, ומעבר לו ממוקמים תשעה מוזיאונים. עוד שלושה מוזיאונים מצויים על הגדה הצפונית ובהם המוזיאון היהודי (דל למדי).
שלוש קתדרלות בולטות מעל קו הרקיע של העיר העתיקה. החשובה שבהן היא סנט ברתלומיאו. עבור המקומיים היא "הקתדרלה" ומדריכי התיירות המקומיים מכנים אותה "הקיסרית", אות כי קיסרי האימפריה הרומית-גרמנית הוכתרו תחת כיפתה. בקרבתה ממוקמת קתדרלת סנט פול, שם התכנס הפרלמנט הנבחר ב-1848 בניסיון כושל לעצב דמוקרטיה. הקתדרלה השלישית, סנט קתרין, שייכת לכנסיה הלותרנית.
פרנקפורט היא אחד משערי הכניסה האוויריים לגרמניה לטסים מישראל (לצד מינכן, ברלין, קלן ודיסלדורף) והיא נקודת מוצא אידיאלית לטיול לאורך הריין. אנחנו בחרנו לבלות יממה בעיר ולא הצטערנו. ככר העיר העתיקה, שדרת החנויות ברחוב זיל וטיילת הנהר מפתים לטיול ברגל, שאותו אפשר לסיים בביקור בתערוכה באחד המוזיאונים שמעבר לנהר. הנסיעה מן העיר לשדה התעופה באמצעות התחתית היא קצרה ונוחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם