קו פרשת המים: ביקור בסוכה הלבנה
היא נראית כמו מלכודת תיירים ומפיות הנייר בהחלט מעוררות חשד. אבל "הסוכה הלבנה" בנמל תל אביב לא מציעה רק נוף ימי יפה כמו בגלויה. גם האוכל מספק
האיכות הירודה של טריות הדגה לצד המחירים הגבוהים יחסית מבריחים את הישראלים לעבר מסעדות בקרנות רחוב, לשם ממליצים ללכת מדריכי העולם של "טיים אאוט" וסתם עוד כמה נובורישים ש"מבינים".
לכן לא רבה הייתה הפתעתנו כשהתברר לנו שמרבית הלקוחות היושבים במסעדת "הסוכה הלבנה" שעל שפת הנמל הם תיירים תמימים או קשישים ישראלים שלא קוראים "טיים אאוט". כולם יושבים על קו המים, כמעט משכשכים את רגליהם בים, בידיהם כוס יין אדום ועל פניהם חיוך של אמריקה. החיים הטובים.
למרות הפיתוי לשבת לצדם, להביט בדגים השוחים להנאתם ולאכול את קרובי משפחתם שלא ניצלו מרשת הדייגים, העדפנו להיכנס פנימה וליהנות מקור מזגנים. מכאן, מתוך חלל המסעדה הבנוי באופן קצת מוזר, אף אפשר לצפות ביושבים בחוץ טוב יותר; ובחיינו, מרחוק הם נראים צעירים יותר. בני שבעים, גג 75.
קל להבין מדוע החליטו הלקוחות להגיע לכאן: בעיקר בזכות הנוף הכחול והמפעים, אבל לא רק. המסעדה חגיגית, לבנה, מצוחצחת, נקייה, מזמינה. שלא כמסעדות בערי חוף בחו"ל, כאן לא תמצאו מלצר נודניק שרץ אחריכם עם תפריט ומנסה לשדל אתכם להיכנס.
מה שמעיב במקצת על הסטייל שלה הוא מפיות הנייר המצורפות למפות הכחולות ולכוסות היין המבריקות. מסעדות יוקרתיות לא מגישות מפיות נייר, נקודה.
איכות נמדדת לא רק בחוויה הקולינרית אלא גם במתרחש סביב - את מפיות הנייר שקיבלנו אי אפשר אפילו לקפל לכדי סירה.
מיד בישיבתנו ניגשה מלצרית ופירקה את תכולת המגש שנשאה: 11 סוגי סלטים, רבים מהם מבוססים על מיונז, ואליהם התווסף, כבכל מסעדת דגים המכבדת את לקוחותיה, חציל קלוי עם טחינה.
הסלטים טריים וטעימים, לא מורכבים מדי, ועם זאת מרשימים בפשטותם. לפעמים לא צריך יותר מפיתה חמה שיצאה הרגע מהטאבון עם סלט חצילים
מנה ראשונה אחת טעמנו - קרפצ'יו סלמון בעישון קר (49 שקלים ) - פרוסות עבות שלא הזכירו ממש קרפצ'יו, אולם הדג עצמו היה מבריק וטעים. מגוון המנות הראשונות כאן אינו גדול, ואולי טוב שכך. הסלטים המוגשים בתחילת הארוחה מספקים בהחלט ומגרים לשון וחך לקראת המנות העיקריות.
מגוון הדגים ופירות הים כאן מרשים אף הוא - מסלמון, בורי, מוסר, פורל ואחיהם, עד שרימפס, קלמארי, מולים, סרטנים כחולים ואחיותיהם. אנחנו טעמנו ממנות הספיישל שלהם: פילה לברק בגריל (109 שקלים ) מוגש כאן בשתי אפשרויות לבחירת הלקוח - רוטב אספרגוס ורוטב לימונית.
לאחר התייעצות עם המלצרית נבחר רוטב הלימונית, וכשהוגש הדג השלם על צלחת נאה לשולחננו לא ממש הרגשנו בו תחושת חמיצות כלשהי. האם ביקשנו ספיישל וקיבלו מנה משעממת? ב
יקשנו את עזרתה של המלצרית, שמא טעו והובא לנו דג ללא שום רוטב לימונית. במסעדות מכובדות נהוג להתנצל בפני הלקוח, לקחת ממנו את מנת הדג ולהביא במקומה מנה אחרת או מנה משודרגת. לא כאן.
בתגובה היא ביקשה שנמתין כדי שתוכל להביא לנו את הרוטב בצלוחית, שניצוק ממנו עצמאית על הדג. לא די בזאת, אלא היא חזרה ובצלוחיתה רוטב אספרגוס. עייפנו מלבקש שוב, ואכלנו את הדג, הטעים והטרי כשלעצמו, ללא כל רוטב. הדג השני, פורל (99 שקלים), היה פשוט יותר וטעים יותר. חבל, דווקא יש פוטנציאל.
"הסוכה הלבנה", האנגר 4, נמל תל אביב, 03-5464747
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם