ראשי » סגנון » אוכלגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

על העיוורון: ארז קומרובסקי במסעדת בלק אאוט

השף ארז קומרובסקי בישל ארוחה בת חמש מנות שהוגשה ל-40 אנשים שסעדו את ליבם בחושך מוחלט, שמדמה חוויית עיוורון. מזל שבין מנה למנה הוגש יין שהכין את החך למעדן הבא

מרכז נא לגעת ביפו, שמורכב מבית קפה, ממסעדת בלק אאוט ומאנסמבל תיאטרון שמופעלים על ידי אנשים מוגבלי שמיעה וראייה, מציע למבקריו בילוי שונה, אחר ומיוחד. פעם בעונה מגיע למרכז שף אורח שמבשל לקבוצה של כ־40 סועדים ארוחה אינטימית שמוגשת בחושך מוחלט. השף האחרון שלקח על עצמו את המשימה, בהתנדבות, הוא ארז קומרובסקי.
 
אחרי שמסיימים להתרשם מהעיצוב המדויק והקשוב של החלל, צועדים הסועדים, זוגות זוגות, לתוך המסעדה. לא מתרגלים לחושך הזה, גם לא כעבור שעה, ואי אפשר למצוא בו גוונים, צללים או רמזים.
החושך הוא מלא וחסר פשרות. בעבור אחדים זו יכולה להיות חוויה טרנדית ויצירתית, אולם בעבור אחרים, למשל העובדים במקום, מדובר במציאות שמבדילה בינם ובין שאר העולם ומשאירה אותם בחושך גם כשאחרון הסועדים עוזב את המקום, יוצא לרחוב ורואה את האור. כדאי לזכור את העובדה הזו רגע לפני שמקטלגים את המקום כמסעדה שכדאי לקחת אליה תיירים או כמקום מעורר השראה.
כדי להגיע לשולחן בשלום יש להניח את הידיים על הכתפיים של הסועד שלפניך. בראש הטור צועדים מלצר או מלצרית ששועטים ברחבי המרחב החשוך כילד בשדה פתוח. המלצרית שלנו, לאה, היא חלק מצוות עיוור ומיומן להפליא. היא מסבירה לנו היכן אנחנו נמצאים, מה יש לידינו ואנחנו לא יכולים לראות ובסופו של דבר מובילה אותנו לשולחן.

התחושה ברגעים הראשונים מפחידה למדי ודי מתסכלת. חוסר האונים מוחלט. אפילו כדי ללכת לשירותים - שאין לך מושג איפה הם - אתה זקוק לעזרתה של לאה. אין שום חוש או יכולת שאפשר לסמוך עליהם. אפילו כדי למצוא את המזלג שמונח על השולחן הזוגי והקטן, יש צורך להיעזר בצוות המסעדה, לפחות בתחילת הערב. מי שינסה להתחכם, יסרב להכיר בתלות שלו וירצה למזוג לעצמו כוס יין, עלול להצטער על כך ברגע שהיין יישפך על הבגדים.

ארוחת השף שרקח קומרובסקי כללה חמש מנות שאחרי כל אחת מהן הוגש לשולחן יין, כל פעם מסוג אחר, שתפקידו לנקות את שאריות הטעם של המנה הקודמת ולהכין את החך למנה הבאה. לאה מסבירה לנו מה נמצא בצלחת, מתארת את המרקם של המנה ושולחת אותנו למשימה הלא פשוטה של גישוש אחרי האוכל. היו סועדים שבחרו, אפילו בחסות החשכה, לשמור על גינוני הנימוס ולאכול בסכין ובמזלג מנה כמו שיש ברק במילוי פטריות יער מהגליל העליון ברוטב יוגורט חם, כרשה ושמן כמהין.

סועדים אחרים, נועזים יותר ונטולי עכבות, נטשו את הסכו”ם והחלו להשתמש בידיים כדי להוביל

לפה את התרד הטורקי החם עם גבינת הפקורינו שצלויה בדבש, צ’ילי ולימונים כבושים.

החושים נתקלים במרקמים ובטמפרטורות שונים, חוויה שיכולה להיות מרתקת, מתסכלת ולעתים סתם מיותרת. בחצי השעה הראשונה של הארוחה מנסה הסועד הממוצע למצוא חוקיות בכאוס שסביבו, לא בהכרח בהצלחה, ובהמשך הוא מתפנה להתפעל מהמיומנות המרשימה של המלצרים שמצליחים להוביל לשולחן מנות חמות וגדושות בלי להתנגש זה בזה אפילו פעם אחת. המלצרים מתקשרים ביניהם בעזרת פעמונים - לכל מלצר יש פעמון בעל צליל שונה, מה שמסייע ליצור בסופו של דבר תקשורת ללא מילים.

לאחר שמסיימים להתפעל מהגימיק וניגשים לבחון את הסיטואציה הבנאלית לכאורה - ארוחת ערב זוגית - הקונספט עלול להיות מכביד מעט. מאחר שאין לך מושג מי יושב בשולחנות האחרים, האפשרות של שיחה אינטימית וקרובה יורדת מהפרק. קשה, אולי אפילו בלתי אפשרי, לדבר על רגשות או על חוויות בעבודה כשאין לך מושג מי נמצא איתך באותו חלל ועלול לזהות אותך לפי תוכן הדברים או גון הקול. השיחה אינה קולחת, גם כשמדובר בארוחה של חברים קרובים במיוחד, אלא אם כן לוגמים כמויות מרשימות של יין.

בסופו של דבר, בהתחשב בכל המרכיבים של האירוע, ארוחה בת חמש מנות שנמשכת יותר משעתיים היא ארוכה מדי. מה שתורם לכך הוא העובדה שהמנות, טעימות ומעניינות במידה מסוימת, לא היו מספיק מרתקות כדי לסחוב זמן רב כל כך. אם האירוע היה מתקצר לשעה או שעה וחצי, סביר להניח שהיה ניתן ליהנות יותר.

ב־14 ביוני יתארח במסעדת בלק אאוט השף אביב משה ממסעדת מסה. התפריט יכלול בין השאר טרטר טונה ועוגיות אורז עם איולי צ'ילי, ניוקי ערמונים וקציפת פורצ'יני, פילה לברק בציפוי פטריות פורטובלו וקרם שורשים ופונדנט שוקולד ופלפל שאטה עם פטיסייר קוסקוס והדרים.


מרכז נא לגעת, רציף העלייה השנייה, נמל יפו, טל׳ 6330808־03

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...