ראשי » סגנון » ניו אייג' » ד''ר ראובן ברק

הדיאגנוזה: סופת שלגים בטחול. שיחות מהרפואה הסינית, פרק 14

מה קורה כאשר המזגן מבלבל את הגוף עם חורף שלא בעתו? מהן רוח פנימית ומחלות רוח חיצוניות, ומה קורה כשהדם מתייבש? ד"ר ראובן ברק מסביר מה מתרחש בגוף כשהאקלים החיצוני פולש לתוכו

ד''ר ראובן ברק | 4/7/2010 9:47

לאורך האבולוציה למד גוף האדם להסתגל לתנאי מזג אויר קשים ואף קיצוניים, עד כדי שניתן לומר שהאדם הוא כנראה הייצור הסתגלן ביותר עליי אדמות. זהו המין היחידי ששורד הן במדבריות סהרה והן בקוטב, הן במעמקי הים והן בחלל החיצון. כמעט בכל תנאי אקלים קיצוני יש יצורים חיים, אך רק האדם הגיע ושרד בכולם. ובכל זאת, בעת חשיפה לתנאים מסוימים נוטים בני האדם לחלות.

הסינים הבחינו בין שישה מחוללי מחלה חיצוניים, אשר חודרים אל הגוף ומעוררים מחלה. כפי שהוסבר בקצרה בשיחה הקודמת, הסיבה למחלה "חיצונית" יכולה להיות עוצמה חריגה של מחולל המחלה, חולשה אבסולוטית או יחסית של האנרגיות המגנות אצל האדם המותקף, או הופעה "מפתיעה", פתאומית, שלא בעתה, של מחולל המחלה. אחד או יותר מתנאים אלה עלול ליצור מצב בו יכולת ההסתגלות של האדם ירודה, המערכת תיכנס לאי-איזון, והאדם יחלה.

כאשר האש תוקפת את הלב

מחוללי מחלה מסוימים נפוצים יותר בתנאים או בעונות מסוימות. כך, מחלות הנגרמות על ידי רוח נפוצות יותר באביב, מחלות הנגרמות על ידי לחות שכיחות בתנאי חיים של לחות, מחלות חום הקיץ מופיעות בקיץ, וכיוצא באלה. תופעה נוספת בעלת חשיבות היא נטיית מחוללי מחלה השייכים לתנאים חיצוניים מסוימים לחדור יחד, דוגמת רוח המשולבת עם קור או עם לחות. כך גם באשר לנטייתם להשתנות לאחר שחדרו לגוף: קור עשוי להפוך לחום, לחות ליובש. תופעה נוספת היא מסלול חדירת מחולל המחלה: היות ואלה הם גורמים חיצוניים, הם חודרים מן החוץ פנימה במסלול מסוים דרך העור, האף והפה - ובסדר מסוים של שכבות אנרגטיות, המרובדות מן החוץ פנימה לפי יחסי יין ויאנג מסוימים.

השכבות, מן החוץ פנימה, הן: היאנג הגדול (TAI YANG, 太阳), הפגיע בעיקר לקור; היאנג הזוהר (YANG MING, 阳明), פגיע ליובש; יאנג הקטן, פגיע לאש (SHAO YANG, 少阳); יין הגדול, פגיע ללחות (TAI YIN, 太阴); יין הקטן, פגיע לחום (SHAO YIN, 少阴); יין המוחלט, פגיע לרוח (JUE YIN, 厥阴).

ככל שמחולל המחלה חודר עמוק יותר, כך רבה יותר חומרת המחלה. ואלה הם מחוללי המחלה החיצוניים:

רוח (Wind 風 Fēng) . היא אמנם נפוצה יותר באביב, אך רוח קיימת, למעשה, לאורך השנה כולה. כשהיא מופיעה בעודף או בעוצמה חריגה רוח נחשבת פתוגנית, וזהו אולי מחולל המחלה החשוב ביותר. רוח חיצונית תוקפת תחילה את העור, את שכבת השרירים החיצונית ואת דרכי הנשימה. המאפיין הבולט ביותר של פתולוגיות של רוח הוא התנועה: תנועת יתר או היעדר תנועה. (כדאי לחזור כאן לשיחה הראשונה בסדרה, בה דיברתי עם בני נוי על הרוח).

משמעות הדבר היא שסימנים וסימפטומים המשויכים לרוח מתאפיינים בשינויים: שינוי מיקום, שינוי אופי, שינוי תנועה (רעד או קיפאון ושיתוק). אופייה של הרוח הוא יאנגי, בגלל עוצמתה, כוחה ותנועתיותה. על כן היא נוטה לתקוף חלקים עליונים בגוף ואיברים חיצוניים. מחלות רוח חיצוניות מתאפיינות בהופעה מהירה ובשינויים מהירים. התקררות, הצטננות ושפעת, למשל, נגרמות על ידי רוח - אך כאלה הן גם פריחה אלרגית ודלקת מפרקים בה נודד הכאב ממפרק למפרק.

כשרוח תוקפת את דרכי הנשימה, מלווה המחלה לעתים ברעד שרירי ובצמרמורת. מלבד רוח חיצונית קיימת גם רוח פנימית, המתהווה במצבים קיצוניים בהם מתרחשת תנועה עזה, כגון בחוסר יין או דם, או במצבי חום קיצוניים.

קור (Cold 寒 Hán). קור תוקף כשהגוף לא מוכן להופעתו ומשאינו מצליח להדוף אותו. אמנם הוא נפוץ בעיקר בחורף, אבל מאז המצאת המזגן ובעיקר בשנים האחרונות, הפכו מחלות קור ורוח לשכיחות בכל ימות השנה. יש לי הסבר משלי לכך, שאמנם לא הוכח מדעית, אך כיוון שאני המצאתי אותו הוא חביב עליי. אז הנהו לפניכם, באופן בלעדי:

בתחתית המוח שלנו נמצאת בלוטת האצטרובל, המשחררת לזרם הדם חומר ושמו מלטונין. כמות המלטונין המופרשת לדם נקבעת בהתאם לכמות האור השוררת בסביבה, והיא משתנה גם עם גיל האדם. אחד מתפקידיו המרכזיים של המלטונין הוא ויסות פעילותן של שתי מערכות חיסון שונות בגוף, המכונות המערכת ההומורלית והמערכת התאית. טענתי היא שהמוח שלנו מפעיל "תוכנת קיץ" או "תוכנת

חורף", על פי עונות השנה וכמות האור השוררת בהן. כך, בימים המשופעים באור, הגוף מיועד לעבוד ב"מתכונת קיץ". אם אנחנו נחשפים למזגן, המחולל למעשה מזג אויר חורפי, מתרחש מצב של רוח וקור המופיעים בעיתוי לא מתאים, שלא בעונתם - ואז אנחנו חולים.

קור הוא יין באופיו, ועל כן הוא פוגע ומחליש את היאנג, או את האספקט היאנגי של הצ'י. כך, למשל, קור שיחסום וייפגע בתפקוד הצ'י המגן ייפגע ביכולת הגוף לחמם עצמו, ואז תופענה צמרמורות. אם תתרחש פגיעה בצ'י הטחול או הקיבה ייתכנו כאבי בטן וקשיי עיכול, או קשיי נשימה והפרשת נזלת וליחה כאשר הפגיעה היא בצ'י הריאות. וכשקור חודר לשכבות עמוקות הוא יכול להפוך למרכיב מרכזי, למשל בדלקות מפרקים.

נראה כמו מחלות קור. ילדות בבי''ח בהונג קונג צילום: אי-אף-פי

חום הקיץ (Summer Heat 暑 Shǔ). כפי שקור הוא פתוגן של חורף, העלול להופיע בעונת הקיץ בגלל מיזוג, כך "חום הקיץ" הוא אמנם מחולל מחלה השייך לקיץ, אך הוא עלול לפגוע בנו בחורף בעקבות הפעלת חימום מרכזי. מאפייניו הם של עודף יאנג, כלומר: יובש (לפעמים על רקע הזעה מרובה); חום גבוה; אי שקט; סומק בפנים; דופק מהיר; צמא רב ושתן מועט או מרוכז. במצבים קיצוניים עלולים התסמינים להתפתח עד כדי אובדן הכרה.

לחות (Damp 湿 Shī). אצלנו שוררת הלחות, לפחות בשפלה, במרבית השנה ובעיקר בקיץ. גם בסין שייכת הלחות, כמחולל מחלה, לסוף הקיץ, עת היאנג מתחיל לדעוך והיין מתעצם. ואכן, לחות היא פתוגן יין באופיו. היא פוגעת באלה המתגוררים באזורים לחים, בעוסקים בעבודות הכרוכות בסביבה משופעת בלחות ובמים, במי שתפריטם עשיר במזונות המגבירים לחות, ובבעלי טחול (מערכת עיכול) חלש, האחראי לכך שגופם אינו מסוגל להיפטר מעודפי הלחות. הלחות נוטה להאט את זרימת הצ'י ולהכביד. היא מסרבלת תפקוד איברים, מנפחת, מגבירה הפרשות ומחוללת תחושות של כובד ולאות האחראיות לתחושה של "משיכה כלפי מטה". במצבים קשים היא תתבטא בבצקות, גושים, דלקות והפרשות שונות, ואף כליחה המצטברת בדרכי הנשימה.

יובש (Dryness 燥 Zào). הסתיו הוא עונת היובש. מחלות יובש מתאפיינות במיעוט נוזלים והפרשות; בסדקים בעור ובריריות; בתחושת צמא לא מאוזנת; ביובש בשיער; בעור וציפורניים יבשים ופריכים; במיעוט שתן; בעצירות ובשיעול יבש ואפילו דמי. ייתכנו גם הפרעות במחזור החודשי אצל נשים, בגלל מה שמכונה ברפואה הסינית "יובש בדם".

אש (Fire 火 Huǒ). המושג "אש" מיועד להבדיל בין חום פיזיולוגי, נורמלי, לבין חום פתולוגי שמקורו לרוב חיצוני. בהיות האש פתוגן יאנג, היא נוטה לעלות ולתקוף את חלקי הגוף העליונים. היא מתבטאת בסומק, בדופק מהיר, בחום גבוה ובצמא גדול. אלה מלווים בתסמינים דוגמת: הזעה מרובה; אודם בעיניים, בפה ובשפתיים; פצעים בחלל הפה; דימומים ודלקות חניכיים; כאב ודלקות בגרון, בסינוסים ובאוזניים; שטפי דם; עצירות וחולשה. בגלל תנועת האש, עלולה להתפתח "רוח פנימית" שיכולה להתבטא ברעד או בשיתוק (כגון באירוע מוחי). התקפים פסיכוטיים או מאניים יכולים להופיע כאשר האש תוקפת את הלב.

בשיחה הבאה: ייסורי הנפש.

לאתר הבית של ד"ר ראובן ברק