איך מזהים מורה רוח אמיתי?
כל עוד אדם אינו יכול להגיע לשלווה, לרוגע ולארגון נכון של כל הדברים שעוברים בעולמו הפנימי, אפשר שתקראו לו מורה, אבל זה יהיה ממש מגוחך. המורה אומרם מ. איבנהוב פורט את תכונותיו
כך, פחות או יותר, מתנהלים הדברים בעולם. כאשר מגיע אדם עם כישרונות רבים יותר מאשר להמון, והאנשים מכירים בכישוריו, הרי הם נתקפים בהלם. וכדי לעשותו נורמלי, לכאורה, הם רוצים לגרוע מכישרונותיו, משום שלפי דעתם התקן נקבע על פי הרוב. והיות והרוב הם חיות, יש אפוא להישמע להם ולהישאר חיה (חיה במובן הסמלי, בהשוואה להתפתחות האדם. הרי אני אוהב חיות).
איך, אם כך, מזהים מורה אמיתי? מי שרוצה להיות מורה רוחני, עליו למלא שלושה תנאים. ראשית, עליו לדעת מהן האמיתות העיקריות, לא מה שכותבים האנשים, יוצרים או מספרים - אלא את העיקר, לפי תבונת הטבע. שנית, צריך להיות לו רצון לשלוט בכול, רצון למידה הנכונה ולבדיקה העצמית. כל עוד אדם אינו יכול להגיע לשלווה, לרוגע ולארגון נכון של כל הדברים שעוברים בעולמו הפנימי, אפשר שתקרא לו מורה, אבל זה ממש מגוחך. הטבע אינו מכיר בתארים האנושיים, הוא מכיר בתארים של מי שרכשו את המדע העיקרי ולמדו היטב לשלוט בעצמם. שלישית, עליו לדעת שמדע ושלטון שעלה בידיו להשיגם, אינם יכולים לשרת אלא את האיכויות והתכונות הטובות של האהבה חסרת האינטרס.
כך שהמאפיין מורה רוחני אמיתי איננו המדע שלו, יכולותיו העל טבעיות או עוצמתו, אלא היעדר האינטרס שלו. שאם לא כן, אפילו אם האנשים יכירו בו כמורה, השמים לא יכירו בכך.
המורה חייב להישאר במרכז. דמיינו אדם שיש לו אחריות רבה בקרב בני-האדם, מורה דגול. הוא שואל את השמש: "שמעי נא, שמש יקרה, יש כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותי ורוצים למשוך אותי אליהם! מה את מייעצת לי? מה עליי לעשות?" השמש תענה לו: "הבט בי ועשה כמוני, הכוכבים גם הם אוהבים אותי מאוד, הם סובבים סביבי, אך למענם ולטובתם, אני חייבת לשמור על מקומי, אחרת תהיה מהפיכה ומרד כללי. עליי להישאר במרכז כדי לשמור על ההרמוניה, על החיים והאושר בכל מקום ביקום. גם אתה, עשה כמוני. דבר לא ימנע ממך לאהוב את כל האנשים, לתת להם אור, השראה ולהובילם אל האזורים השמימיים, כל עוד לא תעזוב את המרכז".
המורים הרוחניים האמיתיים, כשמש, נותנים את כוחם, את חומם, את אורם, את ברכותיהם ואת רעיונותיהם, אך נשארים במרכז.
המדע של המורה הרוחני נעזר בידע הסמלים. הסמלים הם הביטוי המדויק, המופשט והטהור ביותר לחוקי החיים האוניברסליים.
החכמים הדגולים גילו כי בנפש ובטבע מתרחשים תהליכי התפתחות זהים. הם הבינו שניתן לצמצם עץ שלם לזרע אחד. זרע זה הוא הסמל, הקמע, המחומש שמסכם בתוכו עולם שלם של רעיונות. המורה זורע סמל בראשו, משקה אותו לעתים קרובות והעץ צומח. הוא שמח מאוד ועובד בצל העץ הזה. הוא קוטף את פירותיו, אוסף את זרעיו, והכול מתחיל מהתחלה. הרי אין זה אפשרי להעתיק ממקומו עץ שלם, או יער, אך ניתן להזיז את הזרעים. הסמלים הם כמו זרעים. אתם יכולים לעבוד עם עשרה סמלים, ולרכוש את כל המדעים. כמו כן, זה בלתי אפשרי ללכת לכל מקום עם כל הספריות והספרים של האנושות, אבל עם כמה סמלים בראשיכם זה אפשרי, משום שכל הספרים
כל חיי עבדתי עם סמלים, משום שהם נתנו לי סיפוק ותחושות של מלאות. הודות להם אני זורם בתוך הדברים, אני משחק עמם, מחליק לתוכם ומנסה להבין את התבונה האוניברסלית. התבוננתי וחקרתי דברים רבים, עשיתי מדיטציות, עד שלבסוף שקעו בלבי, ברוחי ובנפשי הסמלים הנצחיים והארכיטיפים.
הם באו וזיקקו אותי, השתקפו בתוכי, משום שמצאתי אותם בצורתם הטהורה. מי שעושה מדיטציה במשך זמן רב מאוד, מתרכז בבעיה אחת, מגלה שבתת-הכרה או בהכרת העל שלו מתגבשת צורה גיאומטרית, סמל המתאים בדיוק לרעיון, למחשבה, לאמת שמעסיקה אותו. כך עובד הטבע, והיות והאדם הוא סיכום וריכוז של כל הטבע, הרי גם באדם מתגבשים הדברים בצורות, בתבניות גיאומטריות ואפילו בתמונות.
הטבע הוא הספר האמיתי של המורים הגדולים. המורים הרוחניים אינם קוראים בספרים שנכתבו בידי אנשים. בשבילם, הספר האמיתי הוא הספר הגדול של הטבע החי, ועליו הם רוכנים תמיד. בעזרתו הם מפרשים את הסמלים, את המבנים ואת הצורות. הספר הזה איננו רק רשימה מסכמת של מינרלים, צמחים, חרקים ובעלי-חיים, לא! הוא כולל את החיים כולם, אצל כל היצורים ובכל העולמות. הם לומדים להכיר את הצד החיצוני של הטבע ואת החיים בזרימתם.
כיום, רוב האנשים לומדים בעזרת ספרים ומפטמים את המוח במידע, מבלי לעבור ניסיונות אמיתיים. כולם מתייחסים לשאלות שונות בבקיאות, בציטוטים של עצמם ושל מפורסמים מהם, אך רק מעטים מבצעים ניסיונות בחייהם. זאת, בשעה שכל בעיות חיינו פתורות זה מכבר, בספר של הטבע החי. אין שאלה אחת בעולם שלא תוכלו למצוא לה פתרון פשוט ובהיר בטבע, בסביבתכם או בכם. אם תחפשו פתרונות בספרים, אתם מסתכנים בכך שתמצאו דעות רבות ושונות, אך לעולם לא תדעו איזו מהן אמיתית. בעוד שהמתבונן כראוי בטבע, בחרקים, בצמחים, בבעלי החיים ובאדם, מוצא לבסוף את התשובה הנכונה.
רק המורים הגדולים יודעים לכתוב באמת. כתיבה היא פעולה רצונית של הקרבה. חייבים להניע ולהזיז משהו, חייבים להניח משהו בתוכך, כדי שאחר כך תוציא אותו ותעניק לאחרים. הכתיבה היא השארת חותם. ואכן, פילוסופים ואמנים הותירו חותמם, ועדיין אנו ממשיכים ללמוד אותם, זה אלפי שנים. אך מעבר לפילוסופיה ולאמנות חיים המורים הדגולים, אנשי האמת, כי הם עובדים עם המאגיה האלוהית.
עד עתה הרגילו אתכם לעבוד מחוץ לכם: לפסל, לצייר, ליצור תבניות ותוכניות, לכתוב. אבל אתם אינכם יודעים לכתוב את הספר שבא מתוככם. כי אתם בחוץ. המורים עובדים כדי לפסל את עצמם, ליצור תוכניות מתוך עצמם, כדי שהעולם כולו יודרך בידיהם. גם אם אינם מדברים, רק קשר פשוט עימם, מדריך אותנו.
מורה אמיתי של האנושות יוצר את עצמו, כותב את עצמו, מניע את כל כדור הארץ בנוכחותו בלבד. משום שדרכו רואים ושומעים את כל הצבעים, את כל הצורות, את כל השירה ואת כל המוסיקה הנפלאה ביותר בעולם. אדם שבורא את עצמו כך, שכותב את עצמו ואת ספרו, הוא אדם שעושה למען האנושות יותר מכל הספריות והמוזיאונים, ומכל יצירות המופת האמנותיות, משום שהם כבר מתים והוא חי.
למחשבות יומיות
למידע נוסף
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם