הטוב הרע והמעורער: תיאוריית האחדות של איבנהוב
אומרם מיכאל יוצא חוצץ כנגד הדואליזם, וטוען: המספר היחידי שקיים באמת הוא 1. כל היתר הם ייצוגים שלו במקרה הטוב, או שיקוף של תודעה אנושית כאוטית במקרה הרע. האם זה טוב או רע?
ניקח את האדם לדוגמה. אם נביט בצד העליון של גופו - פיו, אפו, עיניו ומוחו, אנחנו מתפעלים ממנו. מן החלק התחתון של הגוף אנחנו נוטים להתפעל קצת פחות, ולמרות הכול הרי שני החלקים הללו אינם ניתנים להפרדה, ועובדים יחדיו. עובדה שהאדם ממשיך ללכת תמיד עם שני החלקים האלה, עם הלמעלה והלמטה שלו, והוא נושא אותם עימו לכל אשר ילך. הוא לא משאיר את חציו במקום כלשהו, כדי לקחת עימו רק את המחצית השנייה, זו שהוא חש שהיא יותר אסתטית ויותר מתאימה לו. ובכן, מדוע במחשבה האדם מפריד בין הטוב לרע? שתי הצלעות הללו עובדות יחדיו, כדי להבטיח את קיומו ואת התפתחות כל יכולותיו. הן לעולם לא נאבקות זו בזו. האדם, בבורותו, החדיר לתוכו חוסר סדר והפרדה.
אם אומר לכם לאן הגעתי במחשבותיי, אתם עלולים להיבהל. דמיינו שאני פונה לדתיים ולתיאולוגים ומבקש: "אימרו לי, כיצד אתם רואים את גן עדן, את מלכות אדוני? כאשר הנשמות מגיעות לשם, אתם מאמינים שהן משאירות חצי מהן במקום אחר, או מגיעות שלמות? כל האיברים שאתם כה נגעלים מהם, מה עושים איתם? אנא, הסבירו לי". והם אומרים לי: "לא חשבנו על זה".
אם כן, יש מחסור רציני במחשבתכם. כיצד מופיעים גברים ונשים בשמים למעלה? האם הם עולים עם כל איבריהם, או שהשאירו לעצמם רק מוח, ראש ועיניים? הנה שאלה שמעוררת מבוכה רבה, נכון? גם אתם לא ממש חשבתם על כך, ולכן אתם מופתעים. אתם עונים: "נכון, יש גן עדן, אך כיצד הוא בנוי? היכן הוא נמצא, ומי הם האנשים ששוכנים בו?". אני מבטיח לכם שגן עדן, כפי שרואים אותו הדתיים, חייב להיות משעמם מאוד. ההוכחה היא שהם מזדרזים כדי לבוא ולהתגלגל על פני האדמה. אנא הבינו אותי כראוי: אני מתבדח רק כדי להראות לכם שדברים רבים במחשבה התיאולוגית אינם ברורים ואינם הגיוניים.
הדואליות איננה אלא ביטוי לאחדות. המספר 1 הוא הראשון והיחיד. רק 1 קיים, זאת חייבים להבין. ומה מייצגים 2, 3, 4, וכו'? הרי כל מספר מייצג כאילו מספר חדש, אך למעשה אלו ביטויים שונים של 1. אם כן, מהו 2? הוא הקוטביות של ה-1. קחו מגנט: יש בו קוטביות אך אין בו הפרדה, הוא אחד שנשאר 1. לא ניתן להציג את 2 כנפרד מה-1. ומהו 3 ? ובכן, אלה שני הקטבים שנשארו מחוברים, ומשפיעים זה על זה כדי ליצור אדם או חפץ שמבטא 3. אך 3 גם איננו נפרד מהם. כך גם 4 או 5 הם צדדים נוספים של המספר 1. לבד הם אינם קיימים אלא רק 1 קיים. האחד הוא האב, הסיבה, ה-מקור לכול.
אנשים טועים לחשוב ש-1 וגם 2 קיימים בנפרד, כאילו אלוהים והשטן שווים והם בעלי אותה עוצמה. אך השטן איננו
ראוי להכיר את האחד משום שכל המספרים נמצאים בתוכו, ואין טעם לחפש אותם במקום אחר. מי שאיננו לומד את ה-1, המייצג את אלוהים, לומד את השטן הבא להטרידו. מי שלומד את 2 שוכח את 1. גדול חטאי האנושות הוא רצונה לצאת מהאחד, שהרי אם חושבים על 1, כל השלילי והעוין נעלם, יחד עם השטן. רק אלוהים נשאר.
גם את האדם יש ללמוד מצד האחדות שבו. החלוקה לשתיים מתבטאת בנשמה וגוף, עצמיות ואישיות, פנימי וחיצוני, מעלה ומטה, רוח וחומר, פולט קולט, קמור כעור, אישה וגבר. ניתן לחלק את האדם גם ל-3: ראש, שלד ואיברים, או ראש ריאות ובטן. האלכימאים מחלקים אותו ל-4, התיאוסופים ל-7 ואחרים ל-9 או ל-12, אך הוא נשאר תמיד 1. מי צודק? כולם צודקים. ניתן לחלק את האדם לחלקים רבים, אך הוא תמיד נשאר 1.
לכן עדיף לעבוד עם ה-1 ולא עם 2 או 3. גם אם תחלקו אותו עד אין סוף, עם כל איבריו, עצביו, שערותיו, תאיו, אטומיו, לא תצאו מהאדם והוא יישאר לעד באחדותו. מכאן חשיבותה של האחדות. כאשר אתם מחלקים את האדם, אתם מתבוננים בו כעל נכה, כעל מת, אתם מפרקים אותו, בעוד שאם תתבוננו בו באחדותו, תתבוננו בו חי ועוצמתי.
רק ב-1 נמצא השלום. לכן עליכם ללמוד להתגבר על הטוב והרע. הטוב אין די בו, משום שעד כה לא הצליח לפתור את בעיית הרע. וגם הרע לא מצליח לחסל את הטוב, הוא שורף אותו, מתעלל בו, מנסה להשמידו. ועם זאת, הטוב תמיד נולד מחדש, צומח ומופץ בכל, כי גם הוא יציב וחזק! לכן אין מה לעשות, יש לעלות מעבר לטוב ולרע.
הקטע ערוך מתוך ספרו של איבנהוב, "עץ הדעת טוב ורע", הוצאת פרוזבטה 1986.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם