על הגזוזטרה: מסעדת דגים בהרצליה על הים

מעטים המקומות בארץ שאפשר לממש בהם את הפנטזיה של חוף זהוב, בריזה מהים וארוחה טובה. במסעדת הגזוזטרה, שמשקיפה אל חוף הים של הרצליה פיתוח, תמצאו שילוב מנצח כזה, שהוא גם לא יקר

יעל פז מלמד | 20/7/2010 11:50 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תרבות האוכל הישראלית הייתה צריכה להגיע מהים. מחופי הזהב הנפלאים שישראל התברכה בהם, מהים התיכון שנפרש לעיני כל מי שמגיע אל החופים הללו, מהרוח המלטפת גם בימים מהבילים, שהיא הסמל המסחרי של שהייה ליד אותו הים, וכמובן מהסחורה שמעלים הדייגים - דגים ופירות ים. כיוון שגם קולינריה היא עניין של גיאוגרפיה, וכיוון שהמשאב הרציני ביותר של תיירות חוץ ופנים הם אותם מאות קילומטרים של חופי ים, בחודשי הקיץ החמים היינו אמורים לשבת עם כוס עראק (או פרנו או אוזו‭,(‬ כשעל השולחן שלידינו צריכים היו להניח דגים טריים עשויים במינימום התערבות של הטבח, פירות ים שזה עתה עלו ברשת, וגם הם לא מביאים לפרץ יצירתיות במטבח, כמה סלטים טריים, לחם פשוט שיצא מהתנור, ולקינוח אבטיח, תאנים, ענבים. כמובן שכל אחד מוזמן להוסיף לתפריט הזה כראות עיניו. אילו אני הייתי צריכה לבנות לעצמי את ארוחת האושר, כך היא הייתה נראית.

אלא שכאן נגמרת הפנטזיה ומתחילה המציאות, וכמו תמיד זה לא שלב מומלץ במיוחד. קודם כל, במציאות אין לנו כמעט חופים פנויים לממש את החלום הזה. את מרבית החופים מסרו מי שמסרו לידי יזמים פרטיים, כדי שיקימו עליהם בתי מלון או בתי דירות יוקרתיים, יגרפו אל כיסם את כל הקופה וישאירו את הציבור עם חלומותיו. לכל אזרח ישראלי נשארו 16 ס"מ של חול וחוף כדי לבנות בהם את ארמנותיו האבודים. הודות לחבורה מצומצמת ונבחרת של אנשים, בצירוף עבודה ברוכה וחשובה של גלעד ארדן, השר לאיכות הסביבה, השאירו לנו לפחות את החוף המקסים של פלמחים, וכך נשארנו עם אותם 16 ס"מ, ולא ירדנו ל‭.15- ‬

תוסיפו לכך את המצב העגום של מרבית המסעדות ובתי הקפה ששוכנים על חוף הים, והרי לכם הסיפור כולו. ברוב המקומות הללו יגישו לכם אוכל סתמי במחירים מטורפים, בעוד אתם תשבו בצפיפות שאינה מאפשרת שום תחושה של חופש ומרחבים ותפנטזו על ישיבה באחת הטברנות הנפלאות של יוון, מהן תמיד נראים החיים הרבה יותר יפים ממה שהם באמת.

וישנו כמובן עניין הכשרות, שהוא מהותי לתרבות האוכל הישראלית. מרכיב מאוד מרכזי באוכל שבא מהים לא יכול להתקיים, כאשר מדברים על מסעדות כשרות - פירות ים. מצד שני, אם בעלי המסעדות רוצים לשרוד ולנצל את כל פוטנציאל הקליינטים, הם חייבים לשמור על כשרות, אחרת ייאלצו לוותר על קהל גדול מדי. הלך הקלמארי המטוגן, השרימפסים על הגריל, הקוקי סאן ז'ק (כאן חשוב להזכיר את מסעדת מנטה ריי שהיא היוצאת מן הכלל. מוסד שאין לו מתחרים, ליד הדולפינריום, שעונה על כל הקריטריונים של מסעדת חוף טובה, שהבילוי בה הוא תמיד שילוב של הנאה בין האוכל ובין מנעמי הקיץ הישראלי‭.(‬

בשבוע שעבר גילינו עוד מקום שאפשר בהחלט להמליץ עליו בחום בימי החום. מדובר על מסעדת הגזוזטרה בהרצליה, ליד מלון דן אכדיה. בטוח שאתם מכירים את המקום הזה, שבעשר השנים האחרונות עבר הרבה גלגולים, החליף הרבה ידיים, ורק דבר אחד נשאר כשהיה - המיקום המדהים, גבוה מעל חוף הים של הרצליה פיתוח, אחד החופים המרהיבים בארץ.
צילום: דרור כץ
הגזוזטרה. ארוחה משיבת נפש צילום: דרור כץ
השקעה נכונה

הגובה הזה מאפשר אופק. מאפשר להיות חלק מהחוף והים, בלי לסבול את הרעש ובלי להתערבב בין בעלי הצידניות הפורקים את סחורתם ולא תמיד זוכרים להשליך את מה שנותר לפחים המפוזרים בנדיבות על החוף. כמובן שהרוח בגובה הזה נושבת בעוצמה רבה יותר, הים נראה כאילו אין לו סוף, וכך גם שביעות הרצון.

בעלי הבית הנוכחיים השקיעו בשני הדברים החשובים באמת: בעיצוב המקום ובשדרוג האוכל. כל המסעדה היא למעשה מרפסת עץ ענקית, שעליה פזורים גם פינות ישיבה נמוכות יותר של ספות וכורסאות, ובתווך שולחן, וגם שולחנות אוכל רגילים, כשבין השורות עומדות מעין עגלות עץ ועליהן עציצים עם עשבי תיבול. זה יפה, זה נכון, וזה מרווח ולא נותן את התחושה המעצבנת שמישהו יושב לכם על הראש.

אנחנו היינו שם באחד מימי אמצע השבוע, בשעות הצהריים הלוהטות, ולמרות זאת, יכולנו בקלות לשכוח שמדובר בחודש יולי. קשה להפריז בנעימות שהשתלטה עלינו, שהביאה איתה רפיון שרירים,

שהביא איתו רפיון מוחלט של המוח. דיברנו לאט יותר וחלש יותר, צחקנו הרבה, בעיקר משטויות, ורק האזור במוח שאחראי על התיאבון לא נפגע, לצערנו, כהוא זה.

הגזוזטרה היא מסעדה כשרה, ולכן צריך היה השף שלה, איתן מזרחי המוכשר, למצוא פתרונות הולמים לפירות ים, שמנת וחמאה. והוא מצא. כל המנות במסעדה, והן רבות, הן פחות או יותר באותו הגודל. אין חלוקה לראשונות ועיקריות. כולן זוכות לאותו מעמד. אנחנו היינו חמישה, הלכנו על הרבה מנות למרכז השולחן, וכך יצא שכל אחד טעם קצת מהרבה צלחות, בגיוון גדול.

חשוב מאוד שתגידו למלצרים באיזה סדר להביא את המנות לשולחן, כדי שלא תקבלו את המיני המבורגר בלחמניית בריוש ‭39)‬ שקל) הרבה לפני סלט הניסואז ‭39)‬ שקל‭,(‬ או הסשימי סלמון הנהדר, גם הוא באותו מחיר. ייחסנו את טעויות ההגשה הללו לעובדה שביקרנו שם בתקופת ההרצה, וככל הנראה זה כבר השתפר.

צילום: דרור כץ
רוב המנות נעות סביב 40 שקלים. קטנות אך מספקות צילום: דרור כץ
ים של טעמים

המחירים באופן כללי סבירים מאוד. רוב המנות נעות סביב 40 שקל, יש כאלה שסביב ‭.30‬ אף שלכאורה מדובר במנות קטנות, הן גדולות דיין, וכך כל סועד יכול להסתפק בקלות בשתי מנות, שיחד עם השתייה ובקבוק יין לבן יביאו אתכם למאה שקל לאדם. בשביל מקום ברמה הזו ובמיקום המיוחד, זה ממש לא יקר. 
אנחנו הזמנו כשתי מנות לאדם, ויתרנו על היין ועל המנות האחרונות ונהנינו מכל רגע של הבילוי בן השעתיים וחצי במקום. אל השולחן הגיעו (לא בסדר הנכון, כאמור) המנות הבאות: סלט עוף אסייתי עם אטריות אורז פריכות וויניגרט שומשום ‭39)‬ שקל‭,(‬ קרפצ'ו אינטיאס ואבוקדו בוויניגרט וואסאבי ‭42)‬ שקל‭,(‬ סשימי סלמון, סיגר לוקוס ברוטב חריימה פיקנטי ‭39)‬ שקל‭,(‬ רביולי כרישה בעגבניות ‭34)‬ שקל‭,(‬ גיוזה (כיסונים) ממולאת פרגיות, בצל ירוק ותבלינים ‭36)‬ שקל‭,(‬ פיש אנד צ'יפס ‭39)‬ שקל‭,(‬ שניצל עוף על מצע של פירה תפוחי אדמה ‭39)‬ שקל‭,(‬ קבב טלה עם טחינה ירוקה ותפוחי אדמה ‭39)‬ שקל‭,(‬ מיני המבורגר, פילה דניס ברוטב סאקי ‭44)‬ שקל‭.(‬
רוב המנות היו טעימות מאוד, מושקעות, די גדולות, והשילוב של כולן יחד באמצע השולחן, וטעימה מכל אחת מהן עשו את העבודה. תמורת פחות מ‭500-‬ שקל לחמישה אנשים יצאנו שבעים מאוד, מרוצים מאוד ושמחים מאוד על כך שיש לנו מקום כמו שרצינו.

הגזוזטרה, רמת ים ‭,100‬ הרצליה פיתוח (ליד מלון דן אכדיה‭.(‬ טלפון: ‭09-9548808 ‬

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_leisure/food/ordering_new_1/ -->