טרומן והעדשה: עבודה בעיניים
לא רק שהעולם סביבנו הוא אשליה, גם העדשה דרכה אנו מסתכלים החוצה משקרת. הפרשנות של ימימה אביטל ל"מופע של טרומן"
הסצינה הזאת אינה לקוחה מן המיתולוגיה היוונית והגיבור אינו סילבסטר סטלונה משורג השרירים אלא סוכן ביטוח אמריקאי, טרומן שמו, שמאס בחייו הבורגניים והנוחים ויצא לחיפוש אחר האמת. הסרט "המופע של טרומן", שיצא לאקרנים לפני כעשור, מגולל את חייו של טרומן, החי בעיירה אמריקאית טיפוסית על אי ואינו יודע, שלמעשה כל חייו מתנהלים בתוך אולפן סרטים, הנמצא תחת כיפת ענק לא הרחק מהוליווד.
הגיבור המודרני אינו צריך לגבור על דרקונים ומפלצות. הגיבור המודרני צריך לגבור על העולם שבתוכו, על ראיית עולם פנימית וחיצונית הכולאת אותו בתוכה, כמו בתוך כלוב של זהב, נוח ומרופד.
ביום שלמחרת הסערה, שט טרומן על פני המים החלקים לעבר אופק תכלת, זרוע עננים לבנבנים. לפתע, פוגש חרטום הסירה את השמיים וקורע בהם קרע. השמיים, מסתבר, אינם אלא קיר האולפן המצויר. האשליה והשקר נחשפים במערומיהם. בקיר האולפן רואה טרומן גרם מדרגות המובילות לדלת שמעברה העולם האמיתי. האם ברגע זה יעיז להמשיך במסעו ולצאת החוצה או שיחזור אחורה?
היציאה מכלוב הנוחות הופיעה כבר לפני אלפיים וחמש מאות שנים בסיפור חייו של נסיך הודי אחד, סידהארתה גאוטמה שמו. סידהארתה חי בארמון של זהב, נשוי לאישה היפה ביותר בזמנו, וכל תענוגות החיים שאפשר רק לדמיין. כמו טרומן, למרות חייו המאושרים לפי כל קנה מידה מקובל, הרגיש שמשהו חסר בחייו והוא יוצא בגיל 29 למסע ששינה את חייו וחיי האנושות כולה, מסע שבסופו הוא מוכתר כ"בודהה", "זה שהתעורר".
ביום האחרון, לפני שהתעורר, הופיעו בפני
מיליוני צופים שליוו את חייו של טרומן צופים במתח ברגע הזה. טרומן משתהה, מחייך ויוצא אל העולם שמעבר.
מה נותן לנו את הכוחות הפנימיים לפרוץ את גבולות המוכר, לצאת מאזור הנוחות ואף להגיע לאזורי הספר המפחידים?
רבי נחמן מברסלב, בסיפור "מעשה באבידת בת מלך", מרמז למה שיכול לתת לנו את הכח להמשיך בדרך, למרות כל הקשיים. בסיפור, יוצא המשנה למלך לחפש את בת המלך האבודה. בדרכו, כמו הגיבורים שהזכרנו, הוא צריך לעבור דרך הפחד בדמות צבא חיילים אימתני ודרך הפיתוי בדמות מאכלים, מלבושים וחיי נוחות. אבל המכשול הגדול ביותר הוא מכשול הספק. בכל מקום אליו הוא מגיע, אפילו בקצות העולם, אומרים לו כולם שהארמון שהוא מחפש, שבו לכאורה כלואה בת המלך, אינו נמצא בעולם. "עבדו עליך", הם אומרים לו, "אין מקום כזה". אבל המשנה למלך מתעקש וחוזר ואומר לאורך הסיפור, "אני יודע שישנו".
החברה כולה מתגייסת במופע של טרומן כדי להגיד לו שמה שהוא מחפש לא קיים כלל. אביו של הנסיך ההודי מנסה למנוע ממנו לראות את העולם שנמצא מעבר לחומות הארמון. מה זה אומר "לדעת שישנו"? זו אינה ידיעה חיצונית שאפשר לקבל עליה אישור בחיפוש בוויקיפדיה או בגוגל. זו ידיעה פנימית, תחושה בלתי מוגדרת, שלא ייתכן שהחיים האלו מסתכמים בעולם החומר הנראה בלבד. יש משהו מעבר. אינני יודע מה צורתו, איני יודע היכן הוא, אבל אני יודע בתוכי שהוא ישנו. החיבור לידיעה הפנימית הזו, הוא בלבדו יכול לתת לנו כח להמשיך גם כנגד הכוחות החיצוניים בחיינו.
התעוררות קשורה לראייה. כשאנחנו מתעוררים, אנחנו פוקחים עיניים ומתחילים לראות דברים אחרת. באמצע המופע של טרומן עוברת המצלמה לצמד מאבטחים הצופים מעמדת השמירה בחייו של טרומן. "איך זה שטרומן לא חקר את טבעו האמיתי עד עכשיו?", שואל אחד מהם ועונה חברו "משום שאנחנו מאמינים למה שאנחנו רואים".
כאשר מדברת ימימה אביטל, מפתחת שיטת "החשיבה ההכרתית", על מטרת התיקון היא אומרת: "הלימוד מלמד ניקוי תפיסה אשלייתית, שיקרית", ולכן כשהיא מדברת על התיקון היא מתייחסת לצורת ההסתכלות שלנו על העולם, לראייה : "...מה תיקון כאן, מה משתנה? ... ההסתכלות משתנה".
העדשה דרכה אנחנו מסתכלים על העולם מעוותת אותו ומרחיקה אותנו מראיית הדברים כפי שהם. ימימה: "הסדר הוא הפוך: תמיד יש את המיותר בפני הטוב ומבעד המיותר הסתכלות, ואז זו אשליה". "המיותר" הוא מושג של ימימה המתייחס לכל מה שמפר את האיזון, מה שמרחיק אותנו מהמהות הפנימית שהיא טובה ביסודה.
בתוך המיותר כלולים למשל מרכיבים כמו מתח, כעס, היסוס וכמובן הספק שאנחנו פוגשים אצל כל גיבורינו ובתוכנו. כשאנחנו מסתכלים דרך המצבים המנטליים האלו על העולם, הסדר הוא הפוך. זה גורם לראייה שקרית ואשלייתית של הדברים. ובמילותיה של ימימה: "משכנעים למה שנדמה ולא לאמיתי..." . התיקון הוא להפוך את הראייה. להתחיל ולהתקרב, כדברי המאבטחים באולפן של טרומן, לטבענו האמיתי. במקום להיאבק בעצמנו ולנסות להתאים את עצמנו לעולם אשלייתי, נתחיל לחפש את השורש האמיתי של הדברים. זה דורש אומץ, זה דורש לעמוד מול הפחד, מול הספק ומול הפיתוי.
האחיזה איננה רק בנוחות ובבטחון בחיים. אנחנו אוחזים בתוכנו במערכת שלמה של אמונות ורגשות הנותנים לנו בטחון אשלייתי. האחיזה במה ש"בטוח קיים" אומרת ימימה, מטשטשת את הראייה שלנו. מה שבטוח קיים יכול להתגלות בראייה חדשה, כמו כיפת השמיים במופע של טרומן, כאחיזת עיניים. כדי לפרוץ את הכיפה הזו כל מה שצריך לעשות זה לשנות את נקודת המבט. להתחיל ולהסתכל על החיים שלנו בעיניים חדשות. לערער שוב ושוב על כל תפישה, רגש, ראייה ולשאול יום יום, כדברי המשנה למלך בסיפורו של רבי נחמן: "היכן אני בעולם?".
קבוצות לימודי ימימה אביטל בשיטת החשיבה ההכרתית בהנחיית יואב אפטוביצר נפתחות בתל אביב, בירושלים וברמת השרון במרכז הישראלי לרפואת גוף-נפש. פרטים נוספים באתר לימודי ימימה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם