סוף עונת התפוזים: שורשים אפויים בניחוח הדרים
אביב מגיע פסח בא ובקרוב ייעלמו התפוזים ושאר פירות ההדר מחיינו. שחר שילוח מספידה את הפרי הכי ישראלי עם מתכון חורפי-אביבי כשר לפסח לשורשים אפויים. להכין מהר, לפני שייגמר
התפוז, אפילו יותר מהצבר, מזוהה עם הישראליוּת, למרות שמוצאו הרחק מכאן, בדרום מזרח אסיה. עצי התפוז הגיעו מארצות המוצא שלהם למקומות רבים בעולם שבהם מזג האוויר חמים מספיק. לכאן הם הובאו על ידי סוחרים מפורטוגל ובתור התחלה הכו שורשים ביפו. לזכותנו ייאמר, שזן השמוטי שפותח בישראל בהחלט יכול לשמש מקור למעט גאווה ציונית.
מילדות גדלנו על תפוזים. לא רק אכלנו ושתינו אותם, גם הוזנו בסיפורים חינוכיים שהפכו את הפירות הזהובים לחלק מחיינו. מיטב אוחזי העט התגייסו כדי להחדיר את הגאווה הכתומה והעסיסית בילדי ישראל. הסיפור על תפו ופוזה, תפוז ותפוזה שגדלים על אותו ענף בפרדס וחולמים על מסעות בעולם, שנכתב על ידי ס. יזהר, מלמד את ילדי הגן על הדרך שעושים התפוזים (פירות מונוגמיים להפליא, מסתבר) מהעץ ועד לקערת הפירות.
גם נחום גוטמן התגייס למאמץ וכתב הנחיות לקילוף תפוז ואכילתו, שקוראות לילדים לא רק לאכול ולשבוע כחיית השדה אלא גם להריח, ללטף, להתבונן ולדמיין: "תוכו הוורוד עטוף פוך רך ולבן. נדמה כי הוא מחייך כאדם שמפזר קורי חלום טוב ועדיין אינו יודע אם הוא ער או ישן. ביד קלה הורד מעליו את הפוך ויישאר הפרי הוורוד השקוף מוטל בכל כבדו העסיסי בכף ידך. רגע, רגע! האם הקליפות המוטלות אינן דומות לסירות-זהב זעירות רפודות לבן המחכות לרוח שתסיען?" (מתוך "כך אוכלים תפוז").
גם היום, בכל פעם שאני מקלפת תפוז, אני מזמזמת לעצמי את המילים שכתבה נורית זרחי והלחין יוני רכטר, "קילפתי תפוז, מצאתי בפנים כמו בתוך קן ילד ישן, ילד ישן," ואוכלת אותו מהר מהר, לפני שילד זעיר יזנק בין הפלחים וידרוש ממני להחזיר אותם בחזרה כי קר לו.
האבות המייסדים של האומה המתחדשת על אדמת ארץ הקודש חפרו בורות, נטעו עצים וקטפו תפוזים בפרדסי הישוב הישן. אחר כך חזרו סולמות הקטיף להיות נחלתם של הפועלים הערבים.
בשנות ה-70 הגיעו למדינה הצעירה, שעדיין נתפסה כממלכה אקזוטית, נחילים שמחים וזהובי שיער של מתנדבים ומתנדבות. הם קטפו תפוזים והצטלמו עם אשכוליות ביום, קטפו פירות אחרים והצטלמו עם אשכוליות אחרות בלילה. אחר כך גם הם עזבו, ואת מקומם בין העלים הירוקים מילאו אזרחי תאילנד, שמכירים היום את האדמה שלנו הרבה יותר טוב מאתנו.
תפוזים ויתר פירות ההדר, למרות כל התהפוכות, נשארו בראש רשימת היבולים המקומיים האהובים ביותר, ובצדק, כי מה שנאמר על האתרוג נכון לכל המשפחה: יש להם גם טעם וגם ריח.
אני משוטטת הרבה באתרי קיימות אמריקאיים ומחבבת במיוחד את אלה שיש בהם מדורי אוכל. רק מה, אצל האמריקאים המתועשים עד העצם, גם מדורים אלה מאוכלסים במוצרים מקופסאות שימורים, טונות של גבינה וחיות אחרות. במתכונים הטבעוניים לעומת זאת, מופיעים מרכיבים הזויים כמו "חמאת סויה טבעונית",
שמחתי למצוא את המתכון הזה, שבלי הרבה שינויים הפך למנה ישראלית לגמרי, עם ניחוח הדרים וטעם חמוץ-מתוק-חריף שלא מזכיר בכלל אוכל אסיאתי. כאן, באורח לא אופייני, מצטרפות פרוסות הפרי בקליפתן אל הקדירה ומוסיפות ניחוח נהדר.
המצרכים:
1 ק"ג גזר
3-2 יח' שורש פטרוזיליה
1 פקעת שומר, מי שאוהב
1 תפוז קטן
1 לימון קטן
3-2 שיני שום שלמות, עם הקליפה
4 כפות שמן זית
1 כף סילאן
מלח
פלפל שחור
ההכנה:
1. מקלפים את הגזרים וחותכים אותם לאורכם לחצאים או לרבעים, לפי העובי. נותנים את אותו טיפול לשורשי הפטרוזיליה. חותכים את השומר לפלחים.
2. שוטפים היטב את פירות ההדר, משאירים אותם בקליפתם ופורסים לפרוסות דקות. אם יש צורך, חוצים את הפרוסות.
3. מניחים את הירקות, הפירות ושיני השום בתבנית אפייה, מוסיפים שמן זית, סילאן, מלח ופלפל ומערבבים.
4. מכניסים את התבנית (ללא כיסוי) לתנור בחום 220 מעלות צלזיוס. הופכים מדי פעם ואופים כשעה ורבע עד שהירקות רכים אך עדיין מוצקים.
גיוונים:
אין צורך לדייק בכמויות, אם כי לא מומלץ להרבות בשום, שעלול להשתלט על הטעמים העדינים. אפשר להגניב פנימה גם כמה תפוחי אדמה. אם אתם יכולים לשים יד על "פרנסיפ" (צנונית בפורמט של גזר), היא תשתלב מצוין. את הסילאן אפשר להחליף במייפל טהור ואת התפוז והלימון בכל פרי הדר פרט לאשכוליות ופומלות.
.
הזנה: 8. נכון שחימום גורם לאובדן ערכים תזונתיים כמו ויטמין C, אבל הבישול מגביר את ספיגת הבטא קרוטן שבגזר, המרכיב העיקרי במנה. זהו החומר שמעניק לגזר את צבעו הכתום ופועל כנוגד חמצון. התבשיל עשיר בסיבים שעוזרים לעיכול ומגבירים תחושת שובע. עם זאת, הקדירה לא יכולה להיות ארוחה בפני עצמה. המתכון מתאים לאלרגים לגלוטן וכשר לפסח.
ידידותיות לסביבה: 9. אפשר להכין את המנה ולהותיר מאחור כמות מזערית של פסולת שכולה אורגנית. האפייה הממושכת וזוללת האנרגיה הורידה נקודה.
ידידותיות למשתמש: 10. כל מה שצריך לעשות זה לקלף, לחתוך ולערבב. אין צורך לדייק בשום שלב.
הדאווין: 7. למרות שהלימון והתפוז הם תוספת מקורית, בעצם הכנו ירקות בתנור, מנה די פשוטה ומוכרת
זיל הזול: 10. המרכיב העיקרי זול רוב השנה, וגם האחרים לא יקרים במיוחד
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם