אין קץ לילדוּת: סדנת הילד הפנימי, גרסת אושו
חגית אלמקייס חזרה אל הילדות במסגרת סדנת פריימל שהתקיימה בכנס אושו ישראל האחרון. מחר תתחיל הסדנה המלאה: לאמיצים המוכנים לשחרר את העבר ולצאת לדרך חדשה
בכנס אושו ישראל האחרון שהתקיים בבית אורן הביאה איתה פוג'ה, אורחת מגרמניה, פסיכותרפיסטית מוסמכת המתמחה בעבודה עם הילד הפנימי, סדנה הנקראת "תרפיית פריימל" על פי שיטתו של אושו. בחדר גדול אחד התכנסנו יחד, כמאה איש, במטרה לחפש את הנקודה בחיינו בה החל הכאב להתפתח; הנקודה בה התחלנו להרגיש בחוסר שהמשיך ללוות אותנו כל החיים.
אחרי הסבר מפורט על התהליך נתבקשנו לשבת בתנוחה נוחה ובאמצעות נשימות איטיות ועמוקות, שלוו במדיטציה מונחית של פוג'ה, נזרקנו אחורה בזמן.
מדיטציית דמיון מודרך תמיד לוקחת אותי במהירות שיא למקומות שאיני חושבת בכלל שאגיע אליהם. תוך כדי ההנחיה של פוג'ה החלו לרוץ בראשי תמונות; תמונות על גבי תמונות של סצנות מילדותי. אחת מהן הפתיעה אותי מאוד; זו היתה סצנה מתוך הלוויה של שתי ארנבות חיות מחמד שגודלו אצלנו בבית, שאיבדו את חייהן בצורה טראגית לאחר שקפצו אל תוך גיגית של מים במהלך הלילה.
גופותיהן הקפואות נמצאו בבוקר, אבל הזיכרון מחיות הפרווה המתוקות הללו נשכח ממני עם השנים. במהלך הסדנה עלתה בי חוויה של כאב על המוות של הארנבות, שהביאה עמה חוויית כאב מלאה, שהלכה וגדלה מתמונה לתמונה.
לאט לאט נעלם ממני הזיכרון והתפוגגו התמונות. נותר רק הכאב, עמום. לא היה לי ברור למה, אבל זה פשוט הרגיש כואב ובודד ואני נתתי למקום הזה להיות פשוט כמו שהוא, על פי הנחייתה של פוג'ה. פשוט כאבתי. הרשיתי לי לכאוב.
ברגעים מסוימים זלגו ממני דמעות של כאב, ברגעים אחרים נרגעתי ורציתי פשוט לקום וללכת, להפסיק את הכאב הזה, אבל נשארתי. התכרבלתי עם עצמי רגעים ארוכים, עד שהרגשתי שהכאב התנקה. זהו. היה שם משהו בהיר, שרוצה לקום, להתעורר, להימתח ולצאת לאור השמש.
סדנת הפריימל היא מסע אל עבר הילדות, על מנת להבין ולגלות את ההתניות, הערכים, ההרגלים, הפחדים, רגשות האשם ודפוסי ההתנהגות שנטמעו בנו אז ומשפיעים עלינו עד היום בניהול חיינו הבוגרים. הסדנה היא אבן היסוד של כל עבודת תרפיה ואחד התהליכים החשובים ביותר המתבצעים בפונה שבהודו, מעוזו של המאסטר אושו.
"זוהי "סדנת חובה" לעוברים בפונה", מסביר קורהה יובל, מייסד אושו ישראל ומארגן הכנס. "רבים מאלו שהשתתפו בסדנה רואים אותה כאחד התהליכים המשמעותיים שעברו בחייהם, תהליך אינטנסיבי, רגשי ומשחרר, שמפיל הרבה אסימונים ויוצר את הבסיס להתחלה חדשה" .
"זה היה אז שלמדת מי אתה ואיך אתה אמור לתקשר עם אחרים ומה אתה אמור לעשות על מנת לזכות באהבתם ובאישור מהם", מסבירה
"הממד השלילי של ההתניות הללו ייצר תוצאות לא רצויות והתנהגויות שפונות נגד עצמנו בחיינו הבוגרים. זה משפיע על הבריאות שלנו, על התחושה הפנימית שלנו ועל מערכות היחסים שלנו. בדיוק במקומות הללו נוגעת הסדנה. המטרה היא לנקות את העבר כדי לחיות טוב יותר בהווה ובעתיד".
אז איפה כל זה מתחיל? לדברי פוג'ה, כולנו הגענו לעולם הזה עם צרכים מאוד בסיסיים של חום, אהבה ומגע. כל תינוק זקוק למילוי הצרכים הללו. כאשר הצרכים של התינוק לא נענים, הוא חווה כאב. הכאב כל כך חזק, שאין לו ברירה אחרת אלא להדחיק אותו בכדי להגן על עצמו.
לדבריה, ההגנה מתבצעת בשתי דרכים עיקריות: הראשונה היא דרך ה"אנחנו לא זקוקים לאף אחד מלבדנו". זוהי שכבת הגנה ידועה, במסגרתה אנחנו מפתחים חוסר אמון בחברה ובסביבה ולומדים להסתדר לבד, גם כאשר אנו מוקפים באנשים. אנשים שמשתמשים בשכבת ההגנה הזו בדרך כלל מאוד בודדים ומקבלים זאת כחלק בלתי נפרד מהחיים.
דרך שנייה היא "הזדקקות יתר" (over needy), הגוררת כעס מאוד גדול על כך ש"האחרים לא ממלאים את הצרכים שלי". פוג'ה: "אם אתם נמצאים במערכת יחסים שבה אתם מאשימים את בן הזוג שלכם כל הזמן, אולי הגיע הזמן לבדוק איפה נמצאת האחריות שלכם".
לדברי פוג'ה, כולנו פיתחנו שכבת הגנה כדי לא להרגיש. חלק פיתחו שכבת הגנה עבה יותר ואחרים פחות. אפשר לזהות את שכבת ההגנה על פי היכולת שלנו להגיע לאדם. "לחיות בשכבת ההגנה זה לא באמת לחיות את החיים", מבהירה פוג'ה. "הגוף נוטה להיות קשיח, יש חוסר אמון באנשים, סגירות וחוסר יכולת להיות בפתיחות".
כדי לחיות את החיים במלואם, יש צורך לפרוץ את שכבת ההגנה ולהגיע לשכבה האמצעית, שכבת הרגש, שבתוכה נמצאים רגשות שלא ביטאנו בעבר מכל מיני סיבות. בשכבת הרגש נמצא האני האמתי שרבים מאתנו פוחדים להיות בו. בתרפיית פריימל חוזרים לילדות, מה שגורם לזיכרונות ולרגשות לצוף למעלה ומאפשר לנו את הזמן לחוות אותם מחדש, לצלול לתוכם ולבטא אותם.
פוג'ה: "במהלך הסדנה נוצרת אווירה תומכת שעוזרת לשחרר ולהביע רגשות שמוחזקים עמוק בפנים, כמו כעס, כאב, בושה, בדידות ולב שבור. ההבעה של הרגשות משחררת אותנו מהתניות לא מודעות שחוסמות את הזרימה של החיות בגופנו.
"ברגע שאנחנו משחררים את ההתניות השליליות הללו נפתחת בפנינו הגישה למאגרים בלתי נגועים של כוח, חוכמה ויצירתיות. פתאום אנחנו מוצאים את מה שבאמת הלב שלנו רוצה ואנחנו יכולים לשוב ולחיות עם עצמנו ועם הסביבה שלנו באהבה".
אחד הדברים המדהימים בסדנאות, לדברי פוג'ה, היא הפשטות שבהן. "אני מעבירה את הסדנאות הללו במשך קרוב ל-25 שנה", היא מספרת. "אף פעם במהלך סדנה לא היה מישהו שביקש יותר כסף, בית יותר גדול או רכב חדש. אנשים תמיד נשברים ושואלים בכאב את השאלה הפשוטה: למה לא אהבת אותי, למה לא היית שם בשבילי? זה הכאב הכי גדול של רובנו. זה מה שרובנו מבקשים מרגע לידתנו: בבקשה, תאהב/י אותי".
במהלך הסדנה אנשים נמצאים בבידוד, ללא סלולרי, מחשב או כל הפרעה אחרת מבחוץ. "המטרה היא לנקות את כל מה ששומר אותנו עסוקים ושקועים בשכבת ההגנה", היא אומרת. "כל ההפרעות נלקחות מאתנו, כך שבמהלך הסדנה אנו נפרדים משכבת ההגנה ומגיעים לשכבת הרגשות.
"תרפיית פריימל מאוד קשה וקפדנית, אבל היא עובדת. אנשים עוברים דרך שכבות ההגנה אל שכבת הרגשות ויכולים להיפטר בסופו של דבר מרגשות קשים שהם סוחבים איתם במהלך כל החיים. זהו מסע שבו את עוברת דרך חוויות, זיכרונות ורגשות מהילדות.
"את לומדת שאת לא צריכה לחיות מתוך הגנה על עצמך. אם רגש עלה במהלך החיים ולא השתחרר, את תקועה בהגנה וחיה בסבל. ברגע שאת נכנסת לתוך הרגש וחווה אותו בצורה מלאה, את מתמודד איתו ומשחררת אותו".
איך ניתן לגשר על החסכים והצרכים שלא מולאו בילדות?
"את יוצרת אפשרויות יותר בריאות למילוי הצרכים שלך בתור אדם בוגר. במערכת יחסים, למשל, יש צורך להיפתח מחדש על מנת ליצור אינטימיות. יש הרבה צרכים שלא מולאו בתור ילדים, אבל ניתן למלא אותם במערכת יחסים בתור מבוגרים".
האם בני זוג באמת יכולים או צריכים להוות תחליף או תיקון לצרכים שלא מולאו בילדות?
"בני הזוג הם לא אמא או אבא שלנו. הצרכים שלא סופקו הם לא של בני הזוג שלנו אלא שלנו. עלינו להבין את זה. לפעמים אנחנו דורשים יותר מדי במערכת יחסים ואם הצרכים שלנו לא מתמלאים, אז אנחנו מתוסכלים ומגיבים תגובת-יתר וזה מחבל ביחסים שלנו. ניתן לבטא ולמלא את הצרכים במערכת יחסים, רק בלי לעזוב את הרמה של יחסי גבר-אישה".
איך זה קורה באופן מעשי?
"יש צורך להסכים להיפתח. ברגע שנפתחים, מה שעולה בדרך כלל זה כאב, אם אנחנו לא מעמידים פנים שהכל בסדר. זהו כאב על כל מה שלא קיבלנו בילדות שלנו. אנחנו חייבים לתת לעצמנו להרגיש את הכאב, לחבק אותו. רק אז נוכל לשחרר אותו".
אפשר לקבל דוגמא פרקטית?
"אם יש לך בעיה שחבר שלך לא מתקשר אלייך חמש פעמים ביום, אז יש לך שתי אופציות: להאשים אותו בכך, מה שלא יוביל לכלום, או לבדוק עם עצמך מה עומד מאחורי הצורך הזה, ולטפל בו. פשוט לזהות את המקור של הרגש.
"הרגש עצמו הוא הריפוי. את יכולה להבין בקלות שזה לא בן הזוג שלך אלא משהו מהעבר שקשור בחוסר סיפוק צרכים שלך בתור ילדה. הצורך הזה ישתנה בעקבות החוויה הרגשית. כשאת מרשה לעצמך לצלול למקורות של הכאב, את מבינה שאת לא צריכה שבן הזוג שלך יתקשר אלייך חמש פעמים ביום".
הסדנה בהנחיית פוג'ה, מנחת סדנאות הפריימל הבכירה של המרכז הבינלאומי של אושו בפונה, תחל מחר (שלישי) ותימשך חמישה ימים, 3.5 עד ה-7 במאי, במרחב הנופש הרוחני בבית אורן. לפרטים נוספים: 052-8883040
וגם באתר אושו ישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם