שוקדת על השקדים: מתכון לממרח שקדים וזיתים
לעץ השקד פריחה נהדרת ופרי נהדר, מזין וטעים. שחר שילוח מכינה ממרח שקדים וזיתים ששווה להתענג איתו על פרוסה של לחם
כשהשקדיות פורחות, רק פריחת הדובדבן יכולה – אולי – להתחרות ביופי הוורוד-לבן העדין שלהן.
הדמיון לדובדבן אינו מקרי, שני העצים האהובים מאוד בתרבויות השונות שייכים למשפחת הוורדניים המפוארת שמנעימה לנו את הבטן עם פירות כמו שזיפים ואגסים ואת העיניים עם מראם המצודד של הורדים.
שקדים לא נכנסו למועדון המכובד של שבעת המינים, אבל בהחלט יכלו להשתלב בו בכבוד. למרות המראה העדין שלהם, העצים אינם מפונקים. הם גדלים גם בקרקעות שגידולים אחרים היו מסרבים להן וצורכים מעט מים. זאת הסיבה לכך שכבר אלפי שנים מגדלים שקדים במזרח התיכון.
השקד נזכר בתנ"ך כמה פעמים ועדות למעמדו הבכיר אפשר למצוא בבראשית מ"ג, כשיעקב שולח את בניו למצרים עם מנחה ל"איש" (האיש הוא האח האובד יוסף, אבל יעקב מרובה הבנים לא יודע זאת בשלב זה).
יעקב רוצה מאוד שהמנחה תמצא חן בעיני איש המסתורין ומנחה את בניו-שליחיו להכין עבור האיש מנחה, שכיום אפשר היה לכנות אותה "מפנקת". וזה מה שכוללת חבילת השי שיורדת למצרים: "מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים". הצרי והלוט הם כנראה חומרים צמחיים ששימשו לרפואה, נכאות היא כנראה דונג דבורים, דבש הוא דבש, שקדים הם שקדים והבוטנים אינם כמובן הבוטנים שאנחנו מפצחים היום והגיעו לכאן שנים רבות מאוחר יותר, אלא פרי אלת הבוטנה, כלומר פיסטוק. נראה שכבר אז אהבו אבותינו לפצח, גם כשלא היו משחקי כדורגל בטלוויזיה.
השקד קיבל את שמו בזכות שקדנותו: כשהעונה הקרה נגמרת ויתר העצים מתקשים עדיין לוותר על שנת החורף שלהם, השקד השקדן מתעורר ראשון ומקסים את כל מי שנמצא בסביבה עם הפריחה הנהדרת שלו.
זה לפחות מה שקרה עד שהאקלים התחיל להשתגע. זו הסיבה שהשקד או השקדייה הוא ה-עץ של ט"ו בשבט ובאופן כללי, הסימן להתעוררות ולאביב. כשלאה גולדברג כתבה שבארץ אהבתה השקד פורח, היא תיארה ארץ מתעוררת שממתינה ומתכוננת לקראת הגעתם של אורחים חדשים.
למרות הפריחה המוקדמת, השקד לא ממהר להבשיל - עוברת חצי שנה עד שהשקדים מוכנים למאכל. מזל שבאמצע אפשר ליהנות ממצב הביניים, השקדים הירוקים, שקולינרית נחשבים כירק ולא כפרי או אגוז.
היום אפשר ליהנות משקדים במגוון צורות, רובן שומרות על כבודו של השקד ועל טעמיו. האופציה הטבעית והטובה מכולן - חלב שקדים, אך ניתן למצוא ולהכין גם ממרח שקדים, שקדים ירוקים כבושים או טריים, שקדים במים (מעדן רחוב שהולך ונעלם למרבה הצער), שקדים מולבנים, קמח שקדים ושקדים מלוחים שמוגשים עם הקליפה החיצונית הקשה או בלעדיה.
לצרכנים כבדים של שקדים מומלץ לשקול להסיר את הקליפה הפנימית הדקה, מפני שהיא מכילה כמות קטנה של ציאניד ואכילה מרובה שלה יכולה להזיק.
במתכון הפשוט שלפניכם השתמשתי בשקדים מולבנים, אבל אפשר להשתמש גם בשקדים טבעיים ולהסיר מהם את הקליפה הדקה אחרי ההשריה. המתכון הוא מתכון בסיס. אפשר להוסיף לו עגבניות מיובשות (שהושרו מראש במים חמים) או עגבניות לחות, עשבי תיבול, תבלינים וכדומה. את השקדים אפשר להחליף באגוזי מקדמיה או קשיו.
המצרכים:
1 כוס שקדים מולבנים (או טבעיים)
6-5 כפות שמן זית
12-10 זיתים, עדיף מאחד הסוגים הבשרניים והרכים (תלוי בגודל הזית ובטעם האישי)
ההכנה:
1. משרים למשך הלילה את השקדים במים. אם משתמשים בשקדים טבעיים, מסירים את הקליפה לאחר ההשריה. מסננים.
2. מגלענים את הזיתים ומכניסים למיכל הבלנדר או מעבד המזון יחד
3. הצעת אכילה: למרוח על טוסט של לחם כהה, להוסיף חתיכת ירק טרי למעלה ומלפפון חמוץ בצד ולהגיד תודה לטבע.
הזנה: 10. שקדים, כאמור, הם יהלום תזונתי. הם עשירים בחלבון, סיבים, מינרלים, ויטמין E, נוגדי חמצון ומכילים חומצת שומן חד בלתי רוויה. ביחד עם שמן הזית והזיתים הם נחשבים לשומנים טובים. הממרח עתיר קלוריות כמובן, אבל כדאי לזכור שחוץ מקלוריות יש לו הרבה יותר מה להציע.
ידידותיות לסביבה: 9. את כל המצרכים אפשר לקנות מתוצרת מקומית, בתפזורת או באריזות שאינן עשויות מפלסטיק. צריכת האנרגיה קטנה.
ידידותיות למשתמש: 9. החיסרון היחידי מבחינת קלות ההכנה הוא שצריך לזכור להשרות את השקדים, אבל אם אתם בשלנים וגם ככה מקיימים שגרת השריה והנבטה, זה קטן עליכם.
הדאווין: 7. ובכן, הממרח לא התברך במראה אטרקטיבי במיוחד. למרבה המבוכה הוא דומה במבט ראשון לסלט כבד, אבל הטעם מפצה.
זיל הזול: 7. שקדים לא שייכים לרשימת המצרכים הזולים. אבל ביחס לממרחים שמנמנים אחרים המבוססים על מוצרים מהחי, הוא יוצא זול יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם