פנס צבעוני על וו בקצה העולם: טיול בהונג קונג
גורדי שחקים בשלל צורות, גרם המדרגות הנעות הארוך בעולם ושילוב נפלא בין מזרח למערב. לדייל ליאור סורוקה היו פחות מ-24 שעות להעביר בהונג קונג. תראו מה הוא הספיק
הונג-קונג הלא-פיוטית לא נהרסה, והיא עדיין שוכנת לבטח על שפת האוקיינוס, בקצה העולם בדרום מזרח סין.
כדי להבין מעט על הונג-קונג צריך לדעת שעד לא מזמן, ליתר דיוק עד שנת 1997, עיר הנמל החשובה הזו הייתה מושבה בריטית. ואילו כיום היא חלק אינטגרלי של סין, אך שומרת על אוטונומיה מסוימת.
יספר לכם כל מדריך תיירים כי הדבר הבולט והמעניין ביותר בעיר הוא השילוב בין מזרח למערב. באזור הסנטרל המערבי, על רקע הגלריות והתושבים המערביים הלבושים בקפידה, ראיתי קשישה סינית גוררת באיטיות את מרכולתה בערבו של יום, ומעברו השני של מפרץ ויקטוריה, באזור קאלון המסורתי יותר, מצאתי פיגומים מבמבוק ושווקים צבעוניים לצד סימנים שמזכירים להולכי הרגל 'look left' לפני מעברי החצייה, ממש כמו בלונדון.
כדי להכיר את הונג קונג כדאי לדעת שהיא מחולקת לכמה חלקים: חצי האי קאולון, שהוא, כאמור, אזור מסורתי יותר, ורוב תושביו אסייתים; האי הונג-קונג, או הונג-קונג איילנד בלעז, שנמצא מהעבר השני של מפרץ ויקטוריה, ושבו התיישבו בעיקר מערביים; אזור הנקרא "הטריטוריות החדשות" ועוד למעלה מ-200 איים נוספים.

זו הפעם השנייה שלי בהונג-קונג. הפעם היה לי רק ערב אחד והרבה תוכניות. אז מה עושים בפחות מ-24 שעות בעיר?
בפעם האחרונה שהייתי בהונג-קונג ירד גשם שוטף והתוכניות לעלות לויקטוריה פיק, תצפית שנמצאת באי של הונג קונג ומשקיפה על העיר והמפרץ, ירדו לטמיון. הפעם מזג האוויר האיר לי פנים, פחות או יותר, ובשש בערב יצאתי אל עבר הרכבת התחתית, שחוצה את מפרץ ויקטוריה.

ירדתי בתחנת Central שבאי הונג-קונג, וצעדתי בעקבות השילוט הברור לעבר נקודת התצפית. אם מסתבכים בדרך, אפשר לשאול מקומיים – כאן, כאמור, יודעים אנגלית. השעות שלפני השקיעה הן שעות מבוקשות בתצפית, והתור אל הפסגה ארוך. אני חושב שעמדתי שם לפחות חצי שעה אם לא יותר, אז תבואו סבלניים.
אל העלייה התלולה עד מאוד מטפסים באמצעות חשמלית. גירסה של הכרמלית החיפאית, אם תרצו, זו שלפי הטענה המקומית מובילה משום מקום לשום מקום. אז אמנם מזג האוויר היה נאה, אבל מהפסגה בקושי אפשר היה לראות את הנוף של העיר. ימים בהירים בהונג-קונג הם כנראה מצרך נדיר ויש גם לא מעט זיהום אוויר. אני מאחל לכם תצפית טובה יותר, ואם לא, אז לפחות סימנתם וי. מלבד התצפית, החליטו משום מה, בצעד מערבי מדי, לבנות בראש ההר גם מרכז קניות מיותר.
לקראת 19:30 ירדתי מההר וחציתי
מהמעבורת, חוויה מקומית בפני עצמה, תוכלו לראות את גורדי השחקים של העיר כמעט מרקדים במופע של אורות. אחד הבניינים הבולטים בנוף הוא גורד השחקים של הבנק המרכזי של סין, שנבנה על פי עקרונות הפאנג-שווי, וחזיתו מורכבת ממשולשים. לפי אחת הטענות המשולשים מעבירים את המזל הרע מהבניין החוצה. במקום אחר נכתב שהמשולשים האלו דווקא מביאים מזל רע. מה זה אומר על המגדל המשולש של עזריאלי?! לאלוהי הפאנג-שווי הפתרונות.
לגמרי הגיע הזמן לאכול. בביקורי הקודם בהונג-קונג, חברה טובה ששימשה שם עד לא מזמן כחזנית בקהילה הרפורמית בעיר (כן, גם פה יש יהודים), לקחה אותי ל-Nha Trang, שנמצאת ברחוב Wellington 88 בהונג-קונג איילנד, מסעדה וייטנאמית עם שני סניפים נוספים בעיר (תמצאו אותה באינטרנט). המסעדה קטנה, יש בה שולחנות ארוכים מעץ, ויושבים בהם במשותף. האווירה הייתה נהדרת, והאוכל היה מיוחד וטעים.

אחת האטרקציות באי של הונג-קונג היא גרם המדרגות הנעות הארוך ביותר בעולם. 800 מטרים של מדרגות נעות, שמתחילות מחוץ לבניין ה-IFC, ומסייעות לתושבים לצלוח את השיפוע התלול של האי. בביקור הנוכחי שכחתי את כרטיס הביקור של המסעדה בה רציתי לסעוד ומצאתי את עצמי משוטט על גרם המדרגות הזה הלוך ושוב בניסיון למצוא את המקום. לבסוף נואשתי והסתפקתי בסושי בקרן רחוב.
אחרי האוכל, לקחה אותי אותה חברה אל ה-'Lan kwai fong', מתחם פאבים מערבי שנמצא גם הוא בהונג-קונג איילנד. מאוד כדאי להזמין כאן ג'לי שוט. מדובר בשוט של אלכוהול שצפון בתוך מנת ג'לי רוטט ומגיע בכוסית פלסטיק קטנה שקיסם נעוץ במרכזה. בעזרת הקיסם משחררים את מנת הג'לי מדפנות הכוס, הופכים אותה על היד ובולעים אותה כמו שהיא. אם זה עוד לא הגיע לארץ, זה הזמן לייבא את התעלול הזה.
הבוקר היה קצר וצריך להתכונן לטיסה. באחד מחנויות המזון הגדולות עוד הספקתי לקנות אטריות אורז, סויה ומירין - מתנה לבית ולשותפה בישראל. פאד-תאי מוצלח לא יצא לי מזה. בשיר של רביקוביץ' פנסי הנייר הסינים נקרעים ונגפים ברוח. אני את שלי רק כיביתי עד לפעם הבאה.