תשעה בקבוקים של בירה על הקיר: מבחן בירות
החום מתחיל להזדחל ואיתו הכמיהה לבירה איכותית וצוננת. צוות של שלושה בטלנים החליט לדפוק את הראש באמתלה של עבודה עיתונאית וירד על תשע בירות בוטיק איכותיות. להלן הממצאים
במקום להיות בדעת מיעוט או רוב מול עצמי, הזמנתי שני שתיינים ידועים בשכונתנו הקטנה - משה קינן הוותיק ואריק אינבינדר הצעיר - למשימה הקשה. הם נענו בלי למצמץ, קופצים על המציאה כאילו היה מדובר בהצעת שותפות לכרטיס לוטו שבטוח הולך לזכות.
תשע בירות ממדינות ואסכולות שונות חיכו בסבלנות במקרר בטמפרטורה של שלוש מעלות. אינבינדר הגיע מצויד בבסטורמה ונקניקיות קטנות ששמם בתרגום חופשי מרוסית הוא "ליד הבירה", ואז התחיל המצעד. כל הבירות שנלגמו בתאווה עונות לקטגוריה של בירות בוטיק או בירות איכות, ומחירן אינו יורד מ-13 שקל לבקבוק. מה שנותר הוא לברך על כך שבארץ יש מגוון עצום של בירות מצוינות מכל קצוות תבל וגם כמה טובות מאוד שמתבשלות בישראל.
מדובר באייל בריטי צעיר יחסית. את הבירה התחילו לייצר במחוז קנט ב-1990 וקראו לה על שם המטוס הידוע, זה שניצח את קרב בריטניה מעל שמי המחוז.
צוות הטועמים מצא שהספיטפייר סובלת ממחסור קל בגזים, עוטפת יפה את הפה ומרירה לקראת שלהי הלגימה. זאת הייתה הבירה הראשונה שטעמנו בערב, והיא סבלה מעט בציון בגלל הכבדות שלה. בקיצור זאת לא בירה שמתאים לפתוח איתה את הערב. עדיף להשאיר אותה להדרן.
ציון: 7.7
בירה ישראלית שמיוצרת בדלתון. הדעות היו חלוקות, ונעו בין סלידה לסימפטיה קלה לבירה שמיוצרת מחיטה. הסנסט חמוצה מעט בהתחלה ולקראת הסוף היא מפתיעה עם מתיקות (קרמלית) שהמבוגר בינינו טען שאין לה מקום בבירה. מנגד, הצעיר יותר אמר שעולה ממנה ארומה של ריקבון וגם לי הייתה תחושה לא נעימה באף.
ציון: 5.6
עוד בירה בריטית שסחטה נהמות התרגשות ושביעות רצון משלושתנו. בהתחלה היינו סקפטיים. קראנו את שבחי הנחתום על עצמו בגב הבקבוק, ובו הופיעה עדות כי בירות נמדדות לפי פולרס. גיחכנו, אבל אחרי לגימה אחת הבנו שהמבשלה שקיימת מאז 1654 יודעת את העבודה ולא חוטאת ביומרנות.
יש לפולרס צבע יפה, כמו של ברנדי, המבוגר הצהיר שהיא מזכירה לו ריח של סוכריות "ורטרס אוריגינל" והטעם שלה פשוט אדיר. הצטערנו רק על דבר אחד: שלא היו לנו עוד כמה בקבוקים כאלה.
ציון: 9.3
עם 11 אחוז אלכוהול הקסטיל טריפל הבלגית איימה לסחרחר לנו את הראש. אינבינדר הגדיר אותה כאגרוף ברזל עטוף בכפפת משי. היא מתוקה במידה, חמוצה במידה ואחוזי האלכוהול הגבוהים לא ממסכים את ייחודיות טעמה. קינן השווה אותה לשמפניות טובות, ואינבינדר טען כי היא הבירה הכי יין שהוא שתה. הקסטיל פירותית, קלה וכבדה כאחד.
ציון: 9.7
זאת הבירה שעוררה את הפולמוס הגדול ביותר. הוויכוח, אחרי הקסטיל עתירת האלכוהול, גלש ללכלוכים הדדיים בנוגע להבנה של כל אחד במשקאות. קינן טען שהיא כמו שוופס בטעמים. אינבינדר אמר שהיא אחלה בירה שמלטפת את הקסטיל מלמטה ושמדובר בחוצפה ישראלית במיטבה. בשורה התחתונה האמבר עושה כבוד לדרום.
ציון: 7.6
בירה מלכה מגיעה מקיבוץ יחיעם, ואם מזדמן לכם להיות בסביבה שווה להיכנס למבשלה וללגום בירה מהחבית על המרפסת שמשקיפה על העמק באופק. המבוגר אמר שיש לה טעם של תבלין שהוא מוסיף לקציצות שהוא מכין בבית. החשד נפל על פלפל אנגלי או ציפורן. בקרב הישראליות הטובות הוחלט שהדרום גובר על הצפון.
ציון: 6.7
בירה גרמנית חזקה למדי, עם כמעט שמונה אחוזים אלכוהול. אחד אמר שזאת בירה אמיתית, והשני סיפר שהיא מרדימה אותו מעט ועולה מהר לראש. ובכל זאת, הייתה תמימות דעים בנוגע לאיכות של הפאולנר. לא יעזור כלום, בירות הם יודעים לעשות. חבל שלא היו לנו עוד כמה בקבוקים שלה.
ציון: 9
הציון הנמוך של האלכסנדר ניתן לה בגלל היעדר גזים, כאילו מישהו הכניס את הנוזל לבקבוק, יצא לאיזה יומיים ואז חזר ושם את הפקק. היא הייתה מרירה מדיי, ואחד החברים אמר שהיה מוכן להתעלם מקיומה. ובכל זאת, אם נתעלם מהיעדר הגזים, זאת יכולה להיות בירה לא רעה להמונים.
ציון: 5
אם לא היינו מכירים את שתי הבירות האחרות של בזלת - הענברית והכהה - לא היינו שותים כנראה בזלת לעולם. אלא שיום לפני כן ירדנו על בקבוק גדול של בזלת אמבר ואהבנו כל לגימה.
הבהירה מאידך חמוצה מדיי, קלה וחסרת ייחודיות. ביטויים לא מחמיאים כמו ספרייט, פרווה וקרלסברג נזרקו לאוויר.
ציון: 5
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם