פשר הקשר: צעדים ראשונים בתרגול הרוחני, פרק 8
מערכות היחסים שלנו הן אינטליגנציה שמדברת אלינו. היא מצביעה לעברנו ואומרת לנו מהן הנקודות החלשות שעליהן אנחנו צריכים לעבוד. דורית בר על אחד האתגרים הקשים במיוחד במסע הרוחני
מערכות יחסים היו ועודן אחד האתגרים המשמעותיים ביותר לאדם – אנחנו נולדים לתוך משפחה ובאים במגע לאורך כל חיינו עם חברים, מורים, שותפים לחיים, בני זוג ועוד. בנוסף, אנחנו נמצאים במערכת יחסים עם עצמנו, עם המחשבות, התחושות והרגשות שלנו, עם כדור הארץ והאדמה, ויותר מכל דבר אחר עם תנועת החיים האינסופית שסוחפת אותנו לכיוונים כאלה ואחרים ודורשת מאתנו שוב ושוב כניעה
במסע הרוחני ההארה של מערכות היחסים שלנו היא אתגר קשה במיוחד. בגלל שאנחנו דורשים מעצמנו יותר, אנחנו רוצים להתפתח ולממש את מלוא הפוטנציאל שלנו ולהביא לתוך הקשרים הקרובים שלנו מודעות ונוכחות אמיתיות. הדחף להפוך לאהבה בדמות אדם מתעורר באופן טבעי בכל מי שמקדיש את חייו להתפתחות וצמיחה. אם כן, כיצד נוכל להאיר את מערכות היחסים שלנו?
"בכל פעם שהמערכת הזוגית שלכם אינה מתפקדת, בכל פעם שהיא מוציאה החוצה את 'הטירוף' שבכם או בבן זוגכם, שמחו. דבר שהיה בלתי מודע יוצא עתה לאור. זוהי הזדמנות לישועה... מערכת היחסים הופכת לעבודה הרוחנית שלכם" (אקהרט טול, "כוחו של הרגע הזה").
אם אדם יושב למדיטציה שעתיים ביום וחווה חוויות רוחניות עמוקות של דממה והתמזגות, ומן הצד השני הקשרים האינטימיים שלו רוויי מתח ודיסהרמוניה – הרי שזה בדיוק האתגר שניצב בפניו לעבוד עליו. כל חווית מתח בחיינו היא הזדמנות, מעין תמרור 'עצור' לבחון, לבדוק, להקשיב וללמוד כיצד נוכל להביא גם אותו לידי שחרור, הבנה וחופש.
בשלב השני, לאחר שהסכמנו להכיר במערכות היחסים שלנו כמרחב של למידה וצמיחה, אנחנו נדרשים לקחת אחריות מלאה על עצמנו בתוך הקשר. אחד המאפיינים האנושיים הקלוקלים ביותר הוא הנטייה להתלונן על "האחר" – 'היא עשתה לי', 'הוא לקח לי', 'הוא בגד בי', 'היא מטורפת', 'הוא קמצן', 'הוא לא אוהב אותי מספיק', 'היא גרועה במיטה' ועוד.
התלונה האינסופית הזאת שבתוכנו היא בדיוק ההיפך מלקיחת אחריות מלאה על חיינו. בנוסף להרגל להתלונן על אנשים אחרים – יצרנו לנו מנהג חברתי מקובל להתלונן על החיים: 'החיים ממש קשים', 'לא יודעת למה אלוהים עושה לי את זה', 'למה זה מגיע לי', 'אני לא מבינה את החיים', 'החיים דפוקים', 'אלוהים לא מקשיב לי' ועוד. רק כשניכנע לעובדה הפשוטה שכל תחושת סבל או מצוקה בחיינו הם באחריותנו הבלעדית – רק אז נוכל להתחיל לנוע לעבר ההארה של מערכות היחסים בחיינו.
ויקטור פראנקל, מייסד תורת הלוגותראפיה וניצול מחנות הריכוז במלחמת העולם השנייה, כותב בספרו 'האדם מחפש משמעות': "מה שהיה דרוש באמת, היה שינוי יסודי ביחסנו אל החיים. צריכים היינו ללמוד בעצמנו וללמד את האנשים המיואשים, כי בעצם לא היתה חשיבות למה שאנחנו קיווינו לקבל מן החיים אלא למה שביקשו החיים לקבל מאתנו...חיים פירושם, בסופו של דבר, נטילת אחריות למציאת התשובה הנכונה על בעיותיו של אדם וקיום התפקידים שהם מעמידים בלי הרף לפני כל יחיד ויחיד".
השלב השלישי דורש קפיצה תפישתית ממיקוד יתר בהיותנו אהובים – למיקוד בלעדי באהבה שביכולתנו להקרין כלפי האחר. ברבות ממערכות היחסים שלנו אנחנו בוחנים באופן מתמיד כמה אוהבים אותנו, עד כמה תשומת הלב של האחר תואמת את צרכינו ועד כמה אנחנו מקבלים מענה מתמיד לכל מה שברצוננו לקבל.
למעשה, האתגר הגדול ביותר של האדם הוא היכולת להיות ממוקד בהענקה לאחר באופן מוחלט, כמקור שפע בלתי נדלה, כשמש עצמה – שלא צריכה לעצמה דבר, וממוקדת רק בנתינה אינסופית.
התבוננות ישירה על מורים נאורים לאורך ההיסטוריה האנושית – אושו, קרישנמורטי, רמאנה מהרישי, אמה ג'י (האמא המחבקת), אננדה מואי-מה, סוקרטס ואחרים – מאפשרת לנו לראות דוגמאות חיות של אנשים שחיו כשמשות עבור התלמידים שלהם, ועבור כל מי שנקרה בדרכם. הם הקדישו את חייהם (אמה ג'י עדיין עושה זאת) לשירות, הוראה, כתיבה, הנחיה, הדרכה ונתינה בכל דרך אפשרית, למען ההתפתחות של התודעה האנושית כולה.
במסורת הבודהיסטית קיימת שבועת הבודהיסאטווה, שעיקרה הוא ההתמסרות לנתיב ההארה השלמה למען רווחתם של כלל היצורים החיים. מי שבוחר להישבע את השבועה אינו מסתפק בחירות עצמית מסבל, כי אם מקדיש את חייו למען התעוררותם ושחרורם של כל האחרים.
שי טובלי, הוגה ופילוסוף, יצר את נתיב 'הטנטרה של הלב', נתיב לצמיחה דרך מערכות יחסים, המבטא תפישה בסיסית לפיה "רק האחר קיים". הוא מסביר שהדרך היחידה ליצירה של אהבה במערכות יחסים היא ההתמסרות הטוטאלית לאחר - לא כדי לקבל ממנו משהו בתמורה אלא כדי לצאת מעצמנו ולאהוב את האחר.
מה שקורה לעתים קרובות הוא שהעיקרון של אהבה ללא תנאי מקבל צורה של ביטול עצמי ושכחה עצמית. אדם שרוצה להאיר את מערכות היחסים שלו יחפש וימצא את נקודת האיזון המעודנת שבין אהבה עצמית טוטאלית לבין אהבת האחר.
אהבה עצמית אמיתית דורשת מאתנו להכיר בצרכים וברצונות שלנו בנקודת הזמן של הרגע הזה בצורה כנה וישירה – סביר להניח שיש לנו צורך להיות נאהבים, שאנחנו צריכים ביטחון והכלה, תשומת לב ואכפתיות ועוד. מצד אחד, אנחנו לומדים להכיר בצרכים שלנו ולספק אותם לעצמנו, וכשאנחנו מבשילים לכך, אנחנו נעים לעבר אהבת האחר.
לדעתי, אין זה אפשרי להפוך להיות אהבה מתוך מחשבה או רעיון רוחני כזה או אחר – זה יהיה מלאכותי ולא יחזיק מעמד. המסע של הפיכתנו לאהבה הוא מסע החיים שלנו, שכולל מהמורות רבות. הוא ילך ויעמיק ככל שנהיה כנים עם עצמנו לגבי הרצון שלנו להתפתח, ניקח אחריות על עצמנו ועל סבלנו ונרפא כל חשיכה או כיווץ שאנחנו מוצאים בתוכנו. במובן הזה, מערכות היחסים שלנו הן אינטליגנציה שמדברת אלינו, היא מצביעה לעברנו ואומרת לנו מהן הנקודות החלשות שעליהן אנחנו צריכים לעבוד.
אני יודעת שמערכות יחסים שמגשימות את יעודן הגבוה ביותר הן שער להיזכרות בהתמזגות האחת והיחידה עם המוחלט והנצחי – האחדות עם האלוהות עצמה. במובן זה, הדחף הבלתי אישי שלנו להיכנס למערכות יחסים, לחוות אינטימיות, להתנסות באהבה – הוא רק עוד ביטוי לאהבת האלוהים שבנו.
אנחנו רוצים לאהוב את אלוהים שהתגלם בעוד צורת אדם, להכיר אותו, להעמיק לתוכו ולהתמסר אליו. לכן, יש חשיבות נעלה מאין כמוה לחיכוכים הרבים אותם אנחנו פוגשים במגע עם אחרים, לכל אתגר כזה ישנו הפוטנציאל להפוך לאור מוחלט – לתובנה גבוהה, לרגש מסדר גדול גבוה יותר, לשירות ולאמת. זה דורש מאתנו להגות באופן מתמיד בידיעה שמי שעומד מולנו – בדיוק כמונו – הוא עוד ביטוי לאלוהות היחידה.
בשפה הסנסקריטית מקובלת ברכת שלום מיוחדת במינה בשם 'נמסטה', שפירושה המילולי הוא "אני רואה את האור האלוהי שבך". כשאנחנו מתמסרים לאחר, אנחנו נותנים את עצמנו ואת לבנו לאלוהים.
לסיכום ניתן לומר שהתשתית למערכות יחסים מוארות דורשת מאתנו לראות את האחר בטוטאליות ואת צרכיו; להתמיר ולשחרר דפוסים וכאבים שמונעים מאתנו לתת את כל כולנו; להגות באופן מתמיד בשאלה מהי הדרך הנעלה והאצילית ביותר שבה אני יכול לנהוג בקשר הזה?; ולבסוף, לתרגל ולהיזכר שוב ושוב במימד הדממה, במרחב המדיטטיבי שקיים עמוק בתוכנו, שמתוכו נוכל להתעלות מעל כל דרמה רגשית חולפת. כך נוכל להגשים את יעודנו הנעלה בפלנטה ולהקדיש את חיינו ללימוד המתמיד של אהבה.
לאתר של דורית בר, אימון אישי
קורס מדיטציה 'לפגוש את הדממה שבתוכנו' בהנחיית דורית בר ייפתח ב- 24.6 בתל אביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם