הוצאה לאור: לכתוב את עצמך לתוך העולם
במה אתם מאמינים? במה אתם רוצים לשתף את כל העולם? רן ובר קורא לכם להגזים, לתת דרור לפנימיות שלכם, שתטייל קצת בחוץ
הרמתי את הספר בחיוך ונזכרתי בקריאה הראשונה שלו ובמחברו. ארז משה דורון, מחבר הספר הוא חבר טוב ומורה רוחני שמעביר בסדנאות ושיעורים את תורתו של רבי נחמן מברסלב בזוית שקרובה לכל מחפש רוחני. זווית שנותנת את העומקים הנפשיים והרגשיים מאחורי הדברים. את הלב של הדברים. לא בכדי – זה השם של הארגון שלו, לב הדברים.
בכל אופן, כשקיבלנו את הספר ממנו, לא אשכח את השבת שבה אני ואשתי קראנו אותו. זאת למעשה הייתה התלונה היחידה שלי על הספר. קבלתי בפני ארז ואמרתי לו שיש לי בעיה עם הספר. "מה?" הוא שאל בהפתעה. אמרתי לו שהספר הורס לנו את השלום בית, הוא חייך בשאלה ומייד עניתי – "כל השבת אני ואשתי רבנו על הספר שלך. היא כל פעם שאלה אותי – נו? אתה לא צריך ללכת לתפילה? וחטפה את הספר. ואני בתורי – תגידי, לא אמרת שאת רוצה להכין משהו?"
באמת נדירים הספרים שמזיזים משהו בתוכך. שמחברים אותך לחזון גדול יותר או לנקודה פנימית יותר מההבל הרגיל של העולם הזה. בתור מחפשים רוחניים – כל פנינה כזאת של יצירה שנובעת ממקום פנימי יותר משמחת ומרגשת.
הספר פורש את סיפורם של עולו, סיהרא, צלאי, סג ומאן,שהוכשרו להיות "לוחמי התמורות', בהכנה למלחמה האחרונה. זו - מיועדת למגר את כוחה של ישות האופל המכונה 'חיויא', שהשליטה אימה על ממלכת בני קדם והפכה אותה בעל כורחה ל"ממלכת אש לבנה".
מול "לוחמי התמורות" נאבקים שבעת הקיסרים ועושי דברים "הממירים", כדי להסב גם אותם לבני אופל בשירות חיויא, ישות הרשע. כל זאת עוד בטרם הופיעו על במת הקרב יצורי אופל גרועים אף מהם – "הרפאים".
ברקע כל זה נלחשת "אגדת כנפיים", שאסור להשמיעה, בגלל הבטחתה לבואו של בעל התמורות, היחיד והמיוחד שידע "לרפא את הפחד והאימה" השולטים בכל.
זה לא פשוט ליצור ממקום פנימי ועמוק – ובאותו הזמן לכוון לטעם הכללי של הקהל. אני זוכר שארז סיפר לי שהוא עבד על הספר מעל אחד עשרה שנה. כמה? זה פשוט מדהים. איך בנאדם יכול להתמיד ככה – תקופה כזאת ארוכה על ספר אחד?
הוא הסביר לי שכמובן שזה היה ברקע, הוא עשה הרבה באותם השנים אבל כתב את הספר ושכתב אותו במשך כל התקופה הזאת. עם עליות ועם ירידות, עם רצון להפסיק הכל ועם רצון בוער להמשיך ולהוציא לאור את מה שהוא מאמין בו.
ופה אני מרגיש שזה נוגע לכל אחד מאיתנו. נקודת ההשפעה שלנו. נקודת היצירה שלנו. הנקודה שבא אנחנו מבטאים ומוציאים לאור את מה שאנחנו באמת מאמינים בו. עם כל הביקורת של הסביבה ועם כל הביקורת הפנימית שלנו. במה אתה באמת מאמין? מה אתה רוצה להוציא החוצה? במה אתה רוצה לשתף את כל העולם?
וזה לא חייב כמובן לצאת כספר. זה יכול לצאת כחיוך עדין וחמקמק. וזה יכול לצאת כתאגיד מיחזור חובק עולם.
אחד הפחדים הגדולים שלנו הוא מ"ספרות מגוייסת". שמעתי הרבה טענות שכשלסופר יש ממש מה להגיד, זה לא באמת טוב כי זה נדחף בתוך הספר וזה הופך ל"אג'נדה פוליטית", וזה כבר לא ספרות, ולא מעניין ותכתוב איזה מניפסט ותפרסם את זה אבל למה אתה "דוחף" לי את הרעיונות שלך?
אז ככה, בכל אופן, תמיד – הרעיונות שלך יכנסו לתוך היצירה שלך. זאת הטבעה של האנרגיה שלך, של המקום הרוחני והפנימי שאתה נמצא בו. מבארים ש"אנכי" זה גם ראשי תיבות "אנא נפשי כתבית יהבית" – אני את נפשי כתבתי ונתתי. שכשהקדוש ברוך הוא כתב את התורה, הוא כביכול כתב את עצמו בתוך התורה ונתן אותה (אותו) לעם ישראל. באופן דומה ובהשאלה, כשאדם כותב, הוא כותב את הנפש שלו לתוך הספר או לתוך היצירה.
מי שכותב, כותב את עצמו לתוך היצירה. ומי שיש לו רעיונות ורצונות לעשות טוב בעולם, הוא גם ינסח אותם בצורה בהירה ומעניינת. מה רע בזה? אנחנו לפעמים כל כך מפחדים משפיטה. כל כך מפחדים ממה האחר יחשוב – אולי אני מגזים?
זאת קריאה להגזים. לתת דרור לפנימיות שלנו לצאת החוצה. להתבטא ולא לחשוש. אולי אפשר להוסיף עוד פירוש לסיפור המפורסם שבו הבעל שם טוב (מייסד החסידות) פוגש את המשיח ושואל אותו – מתי תבוא? והוא עונה לו: לכשיפוצו מעיינותיך חוצה. כשהמעיינות, כשהנקודה הפנימית של הנביעה שלנו תזכה לצאת החוצה, לצאת לעולם – זאת בחינה של גאולה, של יציאה מהגלות.
לוחמי התמורות הוא סנונית רעננה, ספר שכתוב בשפה קולחת ועשירה, העלילה שלו היא מרתקת ומביאה את הקורא להתבוננות פנימית. לוחמי התמורות הוא גם קריאה, קריאה לצאת מחבליו המרופדים של חיוויה, הנחש הקדמון, שמנסה להרדים את האדם במקומו ולשכנע אותו שאין מה לנסות, ואין על מה להלחם.
המסר של הספר הוא שיש תקווה והיא נמצאת בפנים, במישור הפנימי של הנפש ולא מחוץ לה. כל אחד מאיתנו יכול להגיע אליה ולהשתמש בה, וכשזה קורה, דומה הדבר לעוצמתו של ביקוע אטומי.
יש במסע החניכתי הזה הרבה רוך ועדינות, אהבה ונאמנות.
מהספר עולות גם תובנות לגבי חינוך ומנהיגות. בשונה מהמנהיג המתחזה - מנהיג האמת מאפשר לצמוח גם מתוך הטעויות. גם כלי המלחמה שונים. המלחמה מתנהלת בעיקר במוח. ומחשבה נכונה ומדויקת דיה יכולה לבטל אפילו את הדמיונות שיוצרים את יצורי האימה.
אז מומלץ לקרוא ולמצוא את עצמך בתוך הסיפור וגם לחשוב – איפה אני רוצה להשפיע? איך אני רוצה לכתוב את עצמי לתוך העולם?
לאתר של ארז משה דורון, לב הדברים- http://www.levhadvarim.com/
לספרו החדש של רן ובר: התגלות- http://hitgalut.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם