לפרק את השיטה: הגוף זוכר
פעמים רבות זיכרון של אירוע קשה נשאר אצלנו בגוף, בלי שנהיה בכלל מודעים לכך. שיטת החוויה הסומטית מאפשרת לשחרר את האנרגיה התקועה ולהיפרד סופית מהטראומה
בעוד בפסיכותרפיה הקלאסית מקובל לשחזר את האירוע על מנת להשתחרר ממנו, בשיטת החוויה הסומטית מתמקדים בזיכרונות חיוביים ובתחושות גוף נעימות על מנת להרחיבם, ובכך לשחרר את הטראומה מהגוף.
"טראומה היא לא האירוע עצמו אלא חוסר היכולת של מערכת העצבים לעכל אותו", מסבירה אורלי שטיינבך, פסיכותרפיסטית גופנית מוסמכת עם התמחות בשיטה. "המטרה היא להגדיל את כוחות הריפוי הטבעיים שקיימים בכל אחד מאתנו, להקטין את הטראומה וללמוד להתנהל איתה בחיים, ללמוד לשים לב מהו הסימן הראשון שמפעיל אותי וגורם לי לעוררות, מהו הטריגר שמפעיל אותי. במהלך הטיפול לומדים לזהות ולהכיר את הדפוסים שלנו כדי שנוכל לנהל אותם במקום שהם ינהלו אותנו".
שיטת החוויה הסומטית מתבססת על תצפיות בחיות בר בטבע הנמצאות תחת איום מתמיד. כשחיה מרגישה בסכנה האינסטינקט הראשוני שלה הוא לברוח. אם אינה מצליחה, היא מנסה להילחם. אם פעולות ההגנה של החיה לא יעילות מספיק, אוטומטית נכנס לפעולה המנגנון השלישי – קיפאון.
במצב קיפאון הגוף אינו מרגיש כאב, החיה מתחזה למתה ואז יש סיכוי שהטורף יניח לה. כשהסכנה חולפת, החיה קמה ומתחילה לרעוד. הרעד משחרר את הורמוני הסטרס שהופרשו לגוף ואת המתח הרב שהצטבר בו כשהיתה קפואה. התהליך אורך כמה דקות ואחריו החיה חוזרת לרוץ. על כך התבסס ד"ר פיטר לוין, מפתח שיטת החוויה הסומטית.
ד"ר לוין, פסיכולוג ודוקטור ברפואה ומדעים, פיתח את השיטה בסוף שנות התשעים לאחר שלושים שנות מחקר בנושא מתח וטראומה. הוא הסיק שהתנהגותה הטבעית של החיה מונעת התפתחות סימפטומים פוסט טראומטיים ומאפשרת לה לחזור לאיזון ולשליטה. "חלק זה בדרך כלל חסר אצל בני האדם המתורבתים והמופעלים על ידי המוח החושב, הניאוקורטקס", אומרת שטיינבך. "השיטה שפיתח ד"ר לוין מלמדת לזהות תחושות גופניות, מטפלת בעזרת שחרור זהיר והדרגתי של האנרגיה האצורה ומאפשרת שינוי דפוסי תגובה מקובעים תוך מגע. דגש רב מושם על איזון בין חיזוק המשאבים של האדם לבין עיבוד הזיכרונות הטראומטיים".
השיטה מאפשרת מקום לתסמינים ולאו דווקא עוסקים ב"חזרה" לאירוע הטראומטי. "הולכים הלוך ושוב בין הריפוי לבין הטראומה", מתארת שטיינבך. "הולכים מסביב לסיפור ולא נכנסים ישר לתוכו, כדי להימנע משחזור של הטראומה. קודם כל בונים עוגן, מקום בטוח בגוף
אחד הממצאים החשובים שגילה ד"ר לוין הוא שישנם מקרים בהם בני האדם אינם מאפשרים לעצמם את תהליך שחרור האנרגיה שמתבצע בטבעיות אצל בעלי החיים, ולכן זיכרון האירוע הקשה נשאר בגופם. הטראומה הנכלאת בגוף מבלי שנדע עלולה לייצר כאבים בלתי מוסברים, בעיות בריאות וחרדות. השחרור מהטראומה מתרחש על ידי סדרת פעולות ספונטניות של הגוף, כמו נשימה סרעפתית, פיהוק, שיהוק, רעד נעים על העור או גל חום.
הפעולות הללו מחלצות את מערכת העצבים מהקיפאון ומפעילות את המנגנונים הטבעיים של ההרפיה והשחרור. תוך כדי טיפול מתעוררת לעיתים תנועה, כמו למשל אגרוף או דחיפה כשמדובר בכעס. תשומת הלב של המטופל מופנית אל התנועה, שלמעשה נפסקה ולא הושלמה בזמן הטראומה.
השיטה עוזרת למטופל להבין את השינויים המתרחשים כאשר הטראומה מתקבעת בגוף ומציעה תרגילים שמטרתם לשחרר את האנרגיה התקועה בו. שטיינבך: "זוהי שיטת גוף–נפש הוליסטית כי היא מביאה את חוכמת הגוף ואת מערכת העצבים האוטונומית לשחרור המתח שהצטבר ומביאה לריפוי הטראומה. השיטה מאפשרת שיקום היכולת לוויסות עצמי. על ידי כך נמנעת חווית הטראומה מחדש".
אורכו של מפגש טיפולי הוא כשעה, במהלכו המטופל יושב בבגדים נוחים על כיסא או מזרן. במהלך הפגישה משוחח המטפל עם המטופל ועם מה שמוגדר כחמשת ערוצי החוויה האנושית שלו: התחושות הגופניות הפנימיות, הדימויים שמגיעים מחמשת החושים, ההתנהגות, הרגשות, המשמעות והמחשבות.
השיחה עם ערוצי החוויה היא תיאור של תחושות, כמו "עכשיו אני מרגישה חום", "עכשיו אני מרגיש כיווץ" וכו'. "הכוונה בטיפול היא להגיע לאיזון ואינטגרציה בין כל החלקים של החוויה האנושית", מבהירה שטיינבך. "עבודה טיפולית זו תביא להשלמת החורים השחורים בזיכרון, כמו חלקי פאזל שיושלמו עם הזמן. המטופל לומד להקשיב לגופו, לתחושותיו, לרגשות ולמחשבות ולתת להם מילים, לדבר בשפת התחושות.
"במהלך ההקשבה לגוף יכולה להתעורר תנועה ונשימה ספונטנית שנשים לב אליה ביחד וניתן לה מקום. התהליך יביא שחרור (פריקה, Discharge) דרך הגוף ומערכת העצבים ויאפשר שינוי והקלה".
במהלך הסשן מוצעים למטופל תרגילים המכוונים להפעלה משולבת של גוף-נפש, שמטרתם לשחרר את האנרגיה התקועה בגוף. למשל, בתרגיל לקרקוע בעמידה המטופל מפנה את תשומת הלב לתחושת הרגליים על האדמה ומדמיין שורשים. בתרגיל אחר, שמטרתו מציאת גבולות, המטפל מתקרב למטופל עד שהמטופל אומר די. בתרגיל הכלה במקרה של הצפה רגשית המטופל יושב על כיסא ומחזיק עם כפות הידיים את הברכיים משני הצדדים.
ישנם מקרים שבהם ישולב מגע בטיפול. שטיינבך מציינת שזה ייעשה אך רק לאחר שנוצר קשר טיפולי של אמון, עם כבוד וגבולות ברורים. "המגע יעשה עם קבלת רשות, תמיד עם כוונה, משמעות ומטרה טיפולית. מכיוון שהטראומה נמצאת בגוף, נלמד להכיר את הגוף מחדש, כדי להיווכח שהגוף הוא מקור לעונג ולא רק לסבל".
"ההבנה כיצד המוח עובד בזמן הטראומה ומהו התפקיד המרכזי של מערכת העצבים האוטונומית עוזרת לנו בריפוי", אומרת שטיינבך. "טיפול קוגניטיבי ורגשי כמו בפסיכותרפיה רגילה נעשה מלמעלה (המוח החושב) למטה (המוח הרגשי וקדום). בחוויה הסומטית הגישה היא מלמטה למעלה, היא מתמקדת במוח הקדום ובתפקודי הישרדות שלא נמצאים תחת שליטתנו".
שטיינבך מונה שני יתרונות בולטים לשיטה; החוויה הסומטית היא כלי טיפולי המרפא טראומה בכך שהוא מסייע לנו לשלב יחדיו את חלקיו השונים של מוחנו ובכך להשיב את השליטה למוח החושב; בשיטה ניתן לעבוד עם הסימפטומים הגופניים גם אם הפרטים של הסיפור אינם ברורים לנו. המטפל יכול לגשת לסיפור דרך תחושות הגוף.
"השיטה מתאימה לאנשים שלא מצליחים להשתחרר מסטרס, ממתח, מטראומה או מזיכרונות קשים. אנשים שחיים במצבי הימנעות, כמו אישה שעברה תקיפה מינית, אדם שהייתה לו תאונת דרכים ולא נוהג יותר, או אדם שחושש לעבור בדיקה רפואית, רופא שיניים או מי כאלה שמפחדים לעלות על מטוסים ועוד", מפרטת שטיינבך.
"הטיפול מתאים לכל האנשים שחייהם הופכים להיות מצומצמים יותר. קטגוריה אחרת הם אנשים שיש להם סימפטומים שאינם מוסברים מבחינה רפואית, כתוצאה מהאירוע הטראומטי. השיטה טובה גם לאנשים שאינם ישנים טוב בלילה, הסובלים ממחשבות טורדניות, עצבנות או חוסר מנוחה בלא סיבה, סימפטומים של מתח או כעס בלתי פוסק ללא סיבה נראית לעין". היא מוסיפה שהשיטה מתאימה לאנשים שמעוניינים בשיטה ממוקדת מטרה וקצרת טווח.
השיטה נלמדת בארץ בעשר השנים האחרונות על ידי המכון הישראלי להחלמה מטראומה. ניתן להשתלם בה ככלי לעזרה עצמית ולוויסות עצמי וככלי טיפולי לאנשי מקצוע. ניתן להשתמש בשיטה כתוספת לארגז הכלים של כל מטפל מכל שיטת טיפול.
את שיטת החוויה הסומטית ניתן לפגוש בשתי דרכים – בסשן פרטי או בסדנה. בארץ פועל מספר לא גדול של מטפלים בשיטת החוויה הסומטית, רובם משלבים את השיטה עם שיטות טיפול אחרות, כמו פסיכותרפיה, פסיכיאטריה, פסיכותרפיה גופנית ועוד. ניתן לאתר מטפלים בחיפוש באתרים שיש בהם מאגרים של מטפלים. מחיר פגישה טיפולית נע בין 250-400 שקל.
סדנה של חמישה מפגשים בהנחיית אורלי שטיינבך תיפתח בחודש נובמבר ובה יירכשו כלים להבנה, להתמודדות ולהחלמה ממצבי לחץ טראומטיים בחיי היומיום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם