סוזן סורפרייז: אושיית האופנה סוזן טייבק על קרל לגרפלד, מארק ג'ייקובס וחשיבותן של נעליים
בגיל 50, סוזן טייבק אחת הדמויות הצבעוניות והמוכרות בתעשיית האופנה העולמית. ראיון מיוחד ל"סגנון"
ל“סגנון.“ “הבנתי שאני צריכה עכשיו למצוא משהו שהוא שלי ובשבילי.“
טייבק, יהודייה שגדלה בניו ג‘רזי, לאב עורך דין ואם אשת חינוך, הפכה בתוך עשר שנים ומבלי שום ניסיון קודם בתחום, לאחת הדמויות הצבעוניות והמוכרות בתעשיית האופנה הבינלאומית. יש לה מגזין אונליין פופולרי ברשת, ספר שהפך לרב מכר, ואפילו בושם משלה (שפותח על ידי מי שאחראי בין השאר לפיתוח הבשמים של ג‘ורג‘יו ארמאני, הרמס, ולנטינו וקנזו). בכתבות הווידיאו שאותן מנחה טייבק במגזין שלה מתגלה אישיותה התוססת והעליזה. היא מדלגת בין השקות ומסיבות, מפזזת עם דוגמנים לוהטים, מבקרת בכל תצוגה מאחורי הקלעים ומשוחחת עם המעצבים. “אני לא נערת מסיבות כמו שנדמה, אני עובדת 18 שעות ביממה,“ היא אומרת. “העבודה שלי מחייבת השתתפות באירועים מאוד כיפיים, ותודה לאל על זה. אבל הסיבה שאני הולכת לאירועים היא ההזדמנות לשוחח עם אנשים. בתצוגות אנשים כמעט ולא מחליפים מילה ביניהם, אבל במסיבות יש מצב רוח משוחרר יותר, וככה נוצרים הקשרים האמיתיים.“
בזכות נוכחותה בכל אירוע אופנה מרכזי, הפכה טייבק מקורבת למעצבים רבים. את קרל לגרפלד פגשה לראשונה לפני מספר שנים בקפה דה פלור בפריז, ערב לפני תצוגת הקוטור של שאנל. “הצגתי את עצמי ואמרתי שלא קיבלתי הזמנה לתצוגה. הוא ענה שזה לא תפקידו, אבל שבכל זאת אתן לו כרטיס ביקור. כשנפרדנו הוא קנה לי ורד והעניק לי אותו בחיוך. למחרת בבוקר הגיע אלי שליח עם הזמנה לתצוגה, ואת הוורד אני שומרת עד היום. מאז אני פוגשת אותו בכל פעם שאני בפריז. הוא עומד להשיק בינואר קו חדש לחלוטין, שמיועד אך ורק למכירה אונליין. הוא גאון.“
הקרבה אל לב עולם האופנה חושפת את טייבק גם ללא מעט התרחשויות שמאחורי הקלעים, שמועות, קונספירציות ורכילויות שמעסיקות את התקשורת ללא הרף, ובראשן שערוריית הפיטורים של ג‘ון גליאנו. “למרות הדברים המזעזעים שאמר, אני משוכנעת - וכולם בתעשייה מדברים על זה - שהפיטורים היו פשוט תכסיס של קבוצת ,LVMH שחיפשה הזדמנות להיפטר ממנו. לדעתי זה היה תרגיל יח“צני, וכמו שאת רואה - זה הצליח.“
- אז מי יחליף את גליאנו בדיור? השמועות מדברות על מארק ג‘ייקובס.
“דווקא לפי השמועה הנוכחית הוא לא ייקח את התפקיד, אף שהוא הבחירה הטבעית - הוא חלק מקבוצת ,LVMH והוכיח את עצמו בבית לואי ויטון - אבל האמת היא שהוא דורש הרבה יותר כסף ממה שהם מוכנים לשלם: 10 מיליון דולר עבורו ו10- מיליון דולר עבור שותפו, רוברט דאפי, ובנוסף דורש להביא איתו 16 אנשי צוות. זה הרבה מעל מה שLVMH- מוכנים להשקיע בו, ובעצם בכל מעצב. כך שהחיפוש נמשך.“
ראש אמריקאי, לב צרפתי
ב17- בנובמבר תגיע טייבק לארץ כדי לחלוק את משנתה העסקית והנוצצת באירוע הסתיו של מגזין האונליין 9rooms.co.il שהקימה לפני שלוש שנים איריס זוהר, המתמחה בהפקות אירועים עבור קהל שוחר תרבות, עיצוב ולייף סטייל. וטייבק בת ה55- היא בהחלט מודל השראה, כאשה שהחיפוש שלה הוביל אותה להגשמת חלום. “לא למדתי אופנה מעולם. אופנה היא פשוט חלק בנפש שלי,“ מצהירה טייבק.
- כיצד מגיעה אמריקאית מניו ג‘רזי למצב שבו היא חולשת על פריז?
"האהבה שלי לפריז ניצתה כשהייתי נערה. נסעתי לבקר בה קרובי משפחה, והעיר הזו פיתתה אותי מיד. מאותו רגע הקדשתי את כל חופשות הקיץ ללימודי צרפתית, ולאחר התיכון התגוררתי בפריז במשך שנה. מאז, במשך שנים, נסעתי שוב ושוב לפריז. אני חושבת שהיא בדי.אן.איי שלי, או שאולי חייתי בה בגלגול קודם. פריז העניקה לי השראה: האופנה, התרבות, הריחות, הארכיטקטורה, הבישול, אבל מעל לכל - כשאני שם אני מרגישה אשה במלוא מובן המילה, הרבה יותר מאשר בניו יורק, שבה כולם סובבים סביב עבודה, עבודה ועבודה. לי יש שני צדדים: את הראש האמריקאי המכור לעבודה, אבל גם את הלב הצרפתי שאוהב ליהנות מהחיים.“
למרות אהבתה לפריז, בחרה טייבק להתגורר במנהטן. “יש לי משפחה ובעל שהחיים שלהם נמצאים כאן, באמריקה. אני חיה עם הבחירה שלי בשלום.“
- איך מגיעים בגיל ,50 וללא כל ניסיון בתחום, אל לב תעשיית האופנה?
“מאחר שלא עבדתי במשך מספר שנים, תהיתי מה אני יכולה לעשות כך שמצד אחד לא אצטרך לעבוד בשביל אף אחד, ומצד שני זה יהיה הדבר שאני באמת אוהבת. כך נולד אצלי הרעיון להיות קניינית אישית בפריז עבור לקוחות אמריקאיים. פתאום הבנתי שבעצם עשיתי את זה כל חיי: אני אוהבת אופנה, מכירה את כל הבוטיקים, הצרפתית שלי מצוינת, וכאמריקאית אני יכולה לגשר על פער המנטליות. פתאום זה הפך מרעיון קטן לעסק פעיל עם המון לקוחות.“
בשנת 2006 החליטה טייבק לצעוד שלב נוסף קדימה, ופרסמה
- איך היית מגדירה את הסגנון שלך?
“מודרני, אבל עם אדג.‘ אני אוהבת ליצור שילובים מעניינים, מיקס אנד מאטץ.‘ המעצבים האהובים עלי הם אזאדין אלאייה, מרסל מרונגיו, מעצב הבית של גי לארוש, ואלכסנדר מקווין המנוח. את בגדי מעצבי העל אני משלבת עם טי שירט לבנה של בננה ריפבליק או ג‘ינס של ג‘יי ברנד.“
באתר שלה ממליצה טייבק מדי יום על נעליים יומיות. “אין דבר כזה יותר מדי נעליים,“ היא צוחקת. “הן בעיני האקססורי החשוב ביותר, אפילו יותר מתיקים. בזכות המדור היומי גיליתי גם המון מעצבים צעירים. זה מה שאני אוהבת באופנה: לזהות ולחשוף דברים חדשים לחלוטין - זה גורם לי אושר, ואני לא מתעייפת מזה לעולם. למשל מעצבי נעליים כמו שרלוט אולימפיה, או סולטן דרמאקי שהוא אחד המעצבים החדשים הכי לוהטים כרגע בלונדון, והוא עומד להציג בפריז. הוא, למשל, תגלית של צוות המגזין שלנו, ונעליים שלו מוצגות כעת בתערוכת הקבע של מוזיאון ויקטוריה ואלברט. מצד שני תמיד הערצתי את מנולו בלאניק, אף שהוא נחשב אולד פאשן, וגם את כריסטיאן לובוטן.“
- איך נולד הרעיון לספר?
“אחרי שהתחלתי בקניינות האישית, חברה הציעה לי לשקול את האפשרות להוציא ספר, כדי ‘להעלות את הפרופיל‘ שלי בתחום. זה היה אמור להיות מעין מדריך שישמש את הלקוחות שלי בנסיעותיהן לפריז. יצרתי מודל ראשון לספר והראיתי אותו לשתי חנויות הספרים היוקרתיות ביותר בעיר. הן יצאו מגדרן.“
למרות ההתלהבות, התקופה לא הייתה הנוחה ביותר ליישום התוכנית. מלחמת עיראק הייתה אז בעיצומה, שער היורו זינק, וספר על שופינג בעיר האורות לא היה בראש מעייניהן של הוצאות הספרים האמריקאיות. טייבק נזכרת כיצד בזו אחר זו סירבו ההוצאות שאליהן פנתה להוציא את הספר: “אחת מבעלות ההוצאות שנפגשתי איתן אמרה לי ‘סוזן, מה מעניין עכשיו אמריקאים לקרוא על פריז,‘? ואני זוכרת שעניתי לה ‘עכשיו זו אולי תקופה גרועה, אבל פריז תמיד תהיה פריז, את תראי.‘ הבנתי שכדי להגשים את החלום שלי אני צריכה לפעול לבדי. זה היה קצת לפני יום הולדתי ה,50- הלכתי לבעל שלי ואמרתי לו ‘ליום ההולדת, אני מבקשת דבר אחד - את הספר שלי.“‘
בן זוגה של טייבק מימן עבורה את הדפסת 3,000 העותקים הראשונים של הספר, ולדבריה, מנקודה זו החלה הקריירה המאוחרת לזנק. “זאת הייתה מתנת יום ההולדת הטובה ביותר שקיבלתי אי פעם: הספר הזה שם אותי על המפה, ופשוטו כמשמעו - שינה את חיי. הראיתי את הכריכה לאיב קארסל, מנהל הדירקטוריון של לואי ויטון, והוא הציע לי להשיק את הספר בחנות הדגל של לואי ויטון בפריז. מיד אחרי ההשקה קיבלתי הזמנה למסיבת השקה נוספת במלון קליאו היוקרתי בפריז. שלוש קומות הוקדשו למסיבה, די ג‘יי, אורות, כל אנשי תעשיית האופנה בפריז הגיעו. הנשימה שלי נעתקה, והבנתי שכנראה עשיתי משהו נכון.“
כל העותקים נמכרו כמעט מיד. אז פנתה טייבק בשנית לבעלה, אך הפעם לא הייתה זו בקשה למתנה. “בעלי הוא איש עסקים, והוא מתעניין בעיקר בשורה התחתונה. אמרתי לו ‘תודה על המתנה, אני אשלם לך הפעם על 10,000 עותקים נוספים.“‘
לנצל את המומנטום
טייבק החלה להפיץ את הספרים באופן עצמאי ברחבי העולם. ללא יחסי ציבור זכו טייבק וספרה לחשיפה עצומה, מ“ווג אמריקה“ ועד ל“הארפרז בזאר.“ הספר הופץ גם בברגדורף גודמן, בחנות מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק ובחנויות מוזיאונים אחרים. בשלב הזה החליטה טייבק לסיים את פרק הקניינות האישית, ולהמשיך הלאה. ב,2008- עם פרוץ המיתון העולמי, הבינה שעליה להתרחב, ולא להגביל את עצמה לפריז בלבד. “רציתי בתחילה להוציא ספר נוסף, והקמתי בלוג קטן שעסק בשיק בפריז,“ היא מספרת. “זאת הייתה התנסות ראשונה שלי בעולם הניו מדיה, ומשם המשכתי לטוויטר ולפייסבוק. הכוח של הרשת היכה בי. הבנתי שהעולם הוא גלובלי, ושהאינטרנט הפך לכלי התקשורת החזק ביותר בעולם.“
טייבק, שהייתה מאנשי האופנה הראשונים בטוויטר ואף הוכתרה באותה שנה על ידי הלונדון טיימס כ“טוויטר האופנה מספר אחת,“ הבינה שעליה לנצל את המומנטום. היא מיתגה את שמה, והקימה את סוזן טייבק דוט קום - חברת מדיה גלובלית העוסקת במותגי יוקרה, שבה היא מכהנת כיום כמנכ“ל. במגזין האונליין שלה, susantabak.com , טייבק מדווחת על טרנדים, תצוגות ושבועות אופנה, עורכת ראיונות עם אנשי אופנה מובילים וסוקרת חנויות בעולם. כיום עובדים בחברה לא פחות מ17- אנשי צוות, ולצדה עורך ראשי שעבד בעבר ב“פורבס“ וב“ווג.“
“החשיבות של הניו מדיה בעולמנו היא קריטית ומהותית, זו הסיבה שהקמתי את המותג. במיוחד בתקופת המיתון, מותגי יוקרה היו צריכים לחשוב בדרכים יצירתיות וחדשות כיצד להגיע אל הלקוחות שלהם. לא היה אפשר לסמוך יותר רק על העיתונות המודפסת, והפתרון היה לחזור לשירות אישי, דבר שהרשת מאפשרת לעשות בקלות וביעילות. לצערי, דווקא המותגים האירופאיים הם אלה שפחות קלטו את זה - למעט דולצ‘ה וגבאנה או ברברי - מעטים מהם מבינים את הפוטנציאל שטמון ברשת. בפגישה לא מזמן עם המנכ“ל של לנוון לימדתי אותו לצייץ בטוויטר. הוא התנצל בפני שהם אולד סקול.“
- תפרסמי ספר נוסף?
“אני מאוד רוצה, אבל פשוט אין לי כבר זמן לצערי, וגם לשמחתי. אני גדלה כל הזמן וזה קורה בקצב מטורף, השקתי בושם על שמי השנה, ודברים מתפתחים כל הזמן.“
- תני טיפ למי שרוצה לצאת לדרך חדשה.
“אני מרגישה בת מזל. אפשר לומר ש‘נפלתי‘ אל תוך האופנה, אבל זה קרה בגלל שהלכתי בעקבות התשוקה והלב שלי, וגם עבדתי קשה מאוד. עבודה קשה שמשלבת משהו שאת אוהבת, זה בעצם כל הסוד .“
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם