ראשי » סגנון » ניו אייג' » בין גוף לנפש

עיוורון בצבעים: אנרגיה אוניברסלית, חלק ב'

ללא אנרגיית המקור, לנו ולכל מה שאנו רואים באמצעות המודעות המוגבלת שלנו לא היה קיום. אבל בשלב זה אנו לא יכולים להבחין בה מפני שבמקום פנימה אנחנו מביטים החוצה

לחלק א'

האור הוא המקור לכל הצבעים משום שהוא מכיל בתוכו את כל התדרים של הצבעים העשויים להתגשם אי פעם. כדי להבין הגדרה זו עלינו להסתכל כדוגמה על השמש כמקור האור הלבן בתמונה שלפנינו.
 
התכונה הבסיסית של מקור האור היא שהוא מקרין אור ללא מאמץ. דוגמה נוספת  של תכונה זו ניתן לראות במחקרים שערכה הגברת מארי קירי עד שגילתה את היסוד הנקרא רדיום. מתוך טונות של עפרות פחם היא זיקקה תמצית שמשקלה עשירית הגרם והיתה רדיו-אקטיבית פי מיליון מאורניום.

לאלמנט היא קראה רדיום ועל תגלית זו היא זכתה בפרס נובל. הנקודה החשובה היא שהיסוד רדיום  הקרין רדיואקטיביות ואור כתכונות מקור.

כאנלוגיה לכך משמש האור הלבן שמקורו בשמש, שלצורך הדיון תשמש כמקור האור. האור הלבן הוא תערובת של גלים בעלי אורכי גל שונים, המכיל את כל צירופי הצבעים האפשריים, במילים אחרות: הוא המקור לכל צבע שאותו אנו רואים.

אנו יודעים שהאור נע במהירות קבועה בחלל ריק. אין זה משנה מה אורך הגל, המהירות תישאר  תמיד קבועה. אולם כאשר האור פוגע בפריזמה, במים, או באוויר הוא יסטה ומהירותו תשתנה  במעבר. הסטייה והשינוי במהירות גורמת להופעת הצבעים השונים כמו בקשת המופיעה בענן, כאשר אור לבן פוגע בטיפות המים.
 
כאשר מקרינים אור לבן לתוך פריזמה (מנסרה) מתקבלת על הקיר שממול  קשת הצבעים. מכך אנו למדים כי האור הלבן מכיל בתוכו את כל אורכי הגל השונים של הצבעים: ירוק, כחול, כתום וסגול, במילים אחרות: האור הלבן הוא המקור של כל הצבעים, תודעה המכילה את הכול. לפיכך, ללא האור הלבן הצבעים לא היו יכולים להתקיים, משום שאם מקור האור הלבן היה מפסיק להקרין אל הפריזמה, אזי כל הצבעים שהזכרנו לא היו מופיעים.

עכשיו תארו לעצמכם כי בצבע הירוק היתה מתפתחת מודעות (מודעות היא נגזרת של התודעה, תוצר שלה, המודע חלקית בלבד לכל היש, מודעות  היא תמיד בחסר ביחס לתודעה) המסוגלת לראות את הצבעים, אך לא את מקורם.

כאשר היא מתבוננת בכל שאר הצבעים הנמצאים סביבה היא רואה את השוני בצבעי היסוד, את ההבדלים בגוונים ורואה את עצמה כנפרדת מהצבעים האחרים. המודעות המתפתחת הרואה את

השוני איננה מסוגלת להבין כי קיומו של הצבע הירוק איננו נפרד מקיומו של הצבע הסגול ולשניהם אין קיום עצמי נפרד ממקור האור, משום שללא האור הלבן הם לא היו יכולים להתקיים. במילים אחרות, כאשר האור הלבן מפסיק להאיר, אין צבעים.

אנו יכולים להבין כי בשלב זה המודעות מוגבלת, לכן אין היא אינה יכולה לראות את התמונה כולה, לכן אנו קוראים למצב זה: שבירה או שכחה.

 

הבה וניתן לצבעים שמות אנושיים. נקודת המוצא שלנו תהיה פסוק בתנ"ך האומר כי אלוהים ברא את האדם בצלמו. כלומר אנו מניחים שהאלוהים משמש לבן האדם כמקור. ובכן, נתחיל באנלוגיה:  ביעל, המייצגת את הצבע הכחול, התפתחה מודעות המסוגלת להבחין בשוני שבין הדברים, אך אין היא מבחינה במקור או בחיבור שבין בני האדם. יעל רואה את ליאור, את משה ואת טל וחושבת שבגלל שהיא רואה אותם מחוצה לה, הרי היא נפרדת ואין ביניהם קשר. הדבר המפליא הוא שיעל גם  חושבת
שהיא מסוגלת לפעול עצמאית, בנפרד  מהם ומהמקור.

אנו יכולים להמשיך את הדיון  לכיוון של הריפוי: יעל חושבת שיש לה כוחות ריפוי ושכוחות אלה ייחודיים לה בלבד, ומאמינה שהיא יכולה להפעיל את הכוחות הללו בכל עת שתרצה. כלומר יעל רואה את עצמה כמקור עצמי, הנפרד מהמקור האמיתי ואין היא יודעת כי מקור הכוח שלה מגיע מהמקור וממנו בלבד.

יעל אינה יודעת כי אין היא יכולה לעשות ולו פעולה אחת בלבד קטנה הדורשת אנרגיה ללא האספקה הקבועה והבלתי משתנה של אנרגיה מהמקור. במילים אחרות, יעל איננה יכולה לרפא איש תוך כדי שימוש בכוח, אותו כוח שהיא סבורה שהוא פרטי ושלה בלבד.

לכן, כאשר יעל חושבת שהחיים הם שלה, אין הדבר נכון, משום שהקיום שלה תלוי באנרגיית המקור. ללא אנרגיה זו לא יהיה קיום ליעל, לליאור, למשה, ולטל, או לכל מה שאנו רואים באמצעות המודעות המוגבלת שלנו. בשלב זה אין אנו יכולים לראות את אנרגיית המקור מהסיבה הפשוטה שאנו מסתכלים החוצה לא פנימה, לכן אנו רואים את השוני ולא את החיבור המשתקף על מסך החיים.

הראייה שלנו איננה מפותחת, לכן אנו מסוגלים להסתכל רק על המסך. לו היינו מפנים את מבטנו אל המקרן, דהיינו אל המקור, היינו מסתנוורים ומאבדים את הראייה בדיוק באותו האופן שבו היינו נפגעים לו היינו מפנים את מבטנו אל השמש.

אכן קפיצה קוונטית מאור לבני אדם. אך אל לנו לשכוח כי גם בחלום אנו נמצאים בחברת בני אדם רבים. לכל אחד מהאנשים בחלום חיים משלו. אף אחד מהם לא יודע כי לו מקור אחד - האדם החולם את כולם בחלומו.

יש דרך לצאת מהמלכוד. בניסוי שנעשה כאשר הופכים את הפריזמה כל הצבעים מתלכדים יחד לאור לבן אחד:

נתן אמסטר הוא מורה לאנרגיה אוניברסלית. לאתר

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...