נותנים בראש: הקמפיין של בירה שפירא
אחרי שהקמפיין הוויראלי של בירה שפירא חימם לכם את החורף, המשקה עצמו עתיד לצנן את הקיץ
- הסרטונים של בירה שפירא
מי שעומד מאחורי המיזם הוא וניה היימן (25), סטודנט לתקשורת חזותית באקדמיה בצלאל. "מה שמאחד אנשים זה שהם שונאים אנשים אחרים", מסביר היימן, חצי בצחוק, בבית עצום בשכונת נחלאות בירושלים שבו הוא מתגורר עם חמישה שותפים. "אפשר לראות את זה אצל טוקבקיסטים", הוא ממשיך, "אתה קורא כתבה על פלסטיני למשל, ואוטומטית יודע שאחד הטוקבקים יהיה שאין דבר כזה בכלל עם פלסטיני, וישר בא לך לדפוק לו בקבוק בראש".
למי שטרם הספיק לראות, בסיום כל אחד מששת הסרטונים מתנגן אות של כינור צורם, שהיימן מעיד עליו כעל הצליל המטופש ביותר שהמוזיקאי שעבד עמו הצליח להוציא מהמחשב, וצעקות חבר'ה רמות שמאששות את ההחלטה לידות בקבוק בראשו של הגיבור. בתשובה לשאלה המעניינת מכולן, הוא עונה: "הבקבוק האמיתי נזרק על מרכך כביסה שספג את המכה, ולא השחקנים".
האחים דני (34) ואיציק (30) שפירא החלו לייצר בירה כתחביב לפני שמונה שנים, עוד בטרם ענף בירות הבוטיק בישראל פרץ בסערה. "בהתחלה בישלנו 20 ליטר כתחביב בחצר של ההורים וחילקנו לחברים", מסביר איציק, "היה נראה לנו מגניב לבשל בירה, כמו שאנשים אוהבים להכין אוכל, אנחנו הכנו בירה". לאט לאט ובנחישות החלה הבירה הביתית לזכות בפרסים, האנשים התלהבו, ואיציק התמקצע לאחר שהזדמן במהלך טיול בארה"ב לעבודה במבשלה מקצועית בקולורדו.
היום, אחרי שני מיליון שקל שהשקיעה המשפחה, שנה וחצי של חיפוש מיקום למבשלה (שנחתה לבסוף בעמק האלה), יבוא ציוד מחו"ל ועשרות ליטרים של בירה שיוצרו ונלגמו - "שפירא" חולשים על השוק הירושלמי ומתכננים לפרוץ החוצה בזהירות. כל זה מבלי להגיד את המילה "בוטיק".
"שוק היבוא התפתח מאוד בארץ בשנים האחרונות וגם המיקרו-מבשלות, שיש המכנים אותן מבשלות בוטיק", מפרט איציק, "זה כינוי מאוס, כי בירות זה לא מוצר בוטיק, זה משקה עממי, שותים אותו כשצופים בספורט, במסיבה, עם חברים, בבקבוק - לא צריך את כל הטקס". המבשלה מייצרת כיום שני סוגי בירה: האחת אייל בהירה בעלת ארומה של פירות; והשנייה, בירת סטאוט, מעט מרירה ועמוקה, בתוספת שיבולת שועל, המזכירה קצת טעמי שוקולד ואספרסו.
הבירה שלהם זכתה לפני חודש וחצי בתואר ה"בירה הישראלית הטובה ביותר" בתחרות של חברת איש הענבים, שם גברה על 150 מתמודדות. "בירות בוטיק מכוונות גבוה ופלצני, ואנחנו החלטנו שבירה זה בירה", אומר איציק. "הרעיון הוא לעשות פרימיום בגובה העיניים, בירה איכותית וטרייה. ואם טעים לך, טעים לך, בלי פלצנות".
למרות הרושם שעשוי אולי להשתקף מאותם שישה סרטונים פרועים, מאחורי "בירה שפירא" עומדים אנשים רציניים שמשקיעים במיזם את מיטב זמנם ומרצם, ואף הצליחו לעורר עמו הד שלא רק הפך את הבירה למוכרת ברחבי הארץ אחרי בקושי ארבעה חודשים מאז היציאה לשוק, אלא גרם גם למשרדי הפרסום לשאול את עצמם שאלות נוקבות באשר לדפוסי מדיה חדשה.
בחודש שעבר, כאשר התארח היימן ב"ינשופים" בערוץ 8, אמר לו לירון תאני, אחד מחברי הפאנל, כי הוא וחבריו מבינים את עולם הפרסום העכשווי יותר מכל משרד פרסום אחר בארץ. הצעות עבודה שהיימן אכן קיבל מאז מחברות פרסום גדולות איששו את האבחנה.
הקמפיין דל התקציב נולד בערב שתייה, שכלל צפייה בפרסומות ביזאריות באינטרנט וסיעור מוחות בדירת השותפים המדוברת. באופן פרדוקסלי, דווקא העובדה שתקציב הקמפיין היה דל ואופן ההפצה היה פיראטי סייעה בהצלחתו. "לא תשים על הקיר שלך בפייסבוק פרסומת ששילמו עליה הרבה כסף, אנשים גם מתעצבנים מקליפים שמקודמים ביוטיוב בתשלום", אומר היימן. "אנחנו רוצים שמה שיגרום לאנשים לפרסם אותנו יהיה התוכן, ועד עכשיו זה עובד".
ואיך נולד התוכן? "כל אחד הציע רעיון אחר למי לתקוע בקבוק בראש", מספר היימן, "אנשים רוצים לראות את הדמות שהם מדמיינים חוטפת. הרעיון היה שאנשים גם יתחילו לעשות סרטים כאלה לבד ולהעלות לפייסבוק או ליוטיוב. רק היום נשלחה אליי דוגמה עצמאית מפיקניק של חברים, שבמהלכו אחד המשתתפים אומר 'חן חן למתחנחן' ומיד זוכה לבקבוק פלסטיק ריק המשוגר לעברו".
הצעד הבא של האחים שפירא - אלה מהבירה - הוא, באופן טבעי, להמשיך לגדול, לפרוץ לשוק הארצי ולפתח את המותג המקומי-ירושלמי שיצרו. החודש תוכלו למצוא את הבירה שלהם בתערוכת beers הישראלית, שתיערך בהיכל נוקיה. גם הקמפיין ממשיך לשעוט קדימה והוא כולל דמויות חדשות, מבצעים וקישורים בברקודים על בקבוקי הבירה. וגם הסרט החדש של היימן, שנקרא "בקיצור", גם הוא, בקיצור, הצלחה גדולה ברשת. סרטונים חדשים של בקבוקים בראש צפויים גם הם בקרוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם