תהיי יפה ותתלבשי: תערוכת אופנה שכדאי לכם לבדוק
תערוכה בנושא אופנת נשים שנשענת על אוסף התלבושות של יעקובה דה יונג מוצגת בימים אלה במוזיאון האופנה באנטוורפן
גברת עם כובע, 1900 Collection FoMu Antwerp
אסופת הבגדים מנסה לנתח את מערכת היחסים בין האידיאלים האופנתיים לבין הבגדים שבאמת נלבשו ואת הרצון להיות אופנתית ללא קשר לפונקציונליות או פרקטיות. כמו כן נבחנת בתערוכה הקונסטרוקציה של הבגד: איך היא השפיעה על היציבה של הלובשת ועל התנהגותה וגם כיצד היא שונתה כדי להתאים לטרנדים והלכי רוח חדשים.
בזמנים עברו נשות מעמד הביניים התלבשו בבגדים שונים לכל פעילות ואירוע והתאימו את הבגד לפעילות בה עסקו, תוך כדי ניסיון להתאים את עצמן למגמות אופנתיות. התחזקותו הכלכלית של מעמד הביניים במאה ה-19, כתוצאה מהמהפכה התעשייתית, פתחה בפני אותן נשים אפשריות חדשות: הן מצאו דרכים חדשות לבזבוז זמן וכסף ואימצו את האופנה, לטוב ולרע.
אלופת קרוקט בלבוש קיצי, 1906
The Bystander
אופנת "הוט קוטור" תמיד משכה את תשומת הלב הציבורית, אבל אז כמו היום דובר באופנה שמעטות יוכלו ללבוש ולהרשות לעצמן. היצירות האופנתיות נלבשו אך ורק לכבוד אירועים ספציפיים מאוד. במאה ה-19 טרנדים מאופנת הקוטור אומצו על ידי בנות מעמד הביניים שהושפעו מנשות החברה הגבוהה. אשת מעמד הביניים החשיבה עצמה לאצילית וניסתה להתנהג בהתאם. כך לדוגמה, היא לא חשפה את אזור החזה, שיערה היה עשוי תלתלים וקשור בסרטים
עם עלייתו הכלכלית של מעמד הביניים גם בתי הכולבו החדשים החלו להגיב לדרישה הגוברת לבגדי "רדי טו וור" (מוכנים ללבישה) ולאקססוריז, מכיוון שקבוצת הצרכניות הלכה וגדלה כל הזמן ויחד עימה החלה האופנה משתנה לעתים תכופות יותר. כתוצאה הקוטור החל לאבד פתאום מכוחו.
שמלות אחר צהריים מכותנה, 1875
Jacoba de Jonge
במאה ה-19 נשות המעמד הבינוני היו משועבדות לאופנה ותפקידן היה להיות אופנתיות כל העת, בעיקר כדי להרשים אחרים. נשים אלה זכו לכינוי Women of Fashion והייתה ביניהן תחרות תמידית, כשהן ניסו לנצח זו את זו באמצעות לבישת הבגדים העדכניים ביותר והתאמת הלוק והמראה החיצוני שלהן לאידיאלים ששלטו באותה עת.
מרי סקס על סוס, 1890 Jacoba de Jonge
מובן שכבר אז, כמו היום, לא כל מה שנחשב ליפה היה בהכרח בריא: כך לדוגמה חלק מנשות התקופה רצו להשיג היקף מותניים צר במיוחד וצורת גוף מושלמת המדמה שעון חול. האידיאל היה היקף מותניים של 45 ס"מ שהלך והצטמק מה שלא עלה בקנה אחד עם הנתונים הפיזיולוגיים של האישה דאז. על מנת לצמצם היקפים הנשים עטו על עצמן מחוכים שנשרכו כה חזק עד שגרמו להתעלפויות, כאבי ראש ואפילו לנזק לאיברים פנימיים. מחוכים אלה מסמלים יותר מכל את התקופה, את היופי ואת הכאב שחשו למען האידיאל וכמובן גם את המחיר ששולם על מנת להשיגו.
האספנית ההולנדית, יעקובה דה יונג, למדה אמנם משפטים אך התעניינה בהיסטוריה של האופנה עוד מגיל צעיר. כבר בגיל 16 היא החלה לאסוף תלבושות לאחר שקיבלה ירושה מדודתה ובהמשך אף החלה לעבוד במוזיאון התלבושות בהאג. האוסף העצום שלה, המורכב מיותר מ-2,500 פריטים, מצביע על שינויים והתפתחויות שחלו בעולם האופנה ואותו השאילה לתערוכות שונות שאת חלקן גם אצרה. זוהי תערוכה שמיועדת לכל מי שאופנה מעניינת אותו בקונטקסט חברתי ורואה בפאשן ראי של התקופה שבה נוצרה.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם