שלווה דרומית: טיול באזור מכתש רמון
מטיילת מצפה רמון אל קרקעית המכתש, וגם אל שן רמון וקיר האמוניטים. טיול לאזור מרתק
אלא שהמציאות כבר מזמן אינה כזאת. נכון, תעשייה אדירה לא צמחה שם, אבל יש בה מערכת חינוך משגשגת ומרובת יוזמות בתחום האמנות והאקולוגיה. נכון, מצפה עדיין מרוחקת ואולי מנותקת, אבל זה בדיוק מה שמושך אליה בשנים האחרונות מאות ואלפי ישראלים, בעיקר בסופי שבוע. את הניתוק, הנוף המרהיב והייחודי, תחושת השקט והשלווה שמצפה מספקת, קשה למצוא באזורים אחרים.
מצפה יושבת על שפת מכתש רמון. בניגוד לרוב המכתשים בעולם, שנוצרו מהתנגשות מטאוריטים בכדור הארץ, המכתשים בישראל נוצרו מתהליכים גאולוגיים. המכתש הוא בעצם הר שבמשך מיליוני שנה קרס אל תוך עצמו. מכתש רמון הוא הגדול מסוגו בעולם. בשנים האחרונות פולסו בו דרכים, סומנו שבילים, הוכשרו חניונים ומצפה כבר מזמן אינה עיירה ללא עתיד, אלא מוקד של תיירות מדברית ואקולוגית. אפילו סניף של "קפנטו" כבר פועל במרכז המסחרי המנומנם, למי שלא יכול להעביר יום בלי האספרסו שאליו הוא רגיל.
אז עכשיו ממצפה, אל קרקעית המכתש.
את הטיול הזה כדאי להתחיל מוקדם בבוקר. גם כדי לא להרבות בהליכה בלב המכתש בשעות עומס החום, וגם כדי להספיק לתפוס את הזריחה, בדרך, ממש מולכם.
אורך המסלול כולו כ-12 קילומטרים, ואפשר לעשות אותו בשש-שבע שעות הליכה. גם אפשר לעשות רק חלק ממנו, ולעצלנים יותר - אל האטרקציות העיקריות שלו אפשר להגיע בזריזות מהכביש, בהליכה קצרה של כמה מאות מטרים. קראו את התיאור, והכינו לכם מסלול לפי טעמכם, מידת המאמץ המתאימה לכם והזמן העומד לרשותכם.
יוצאים ממרגלות מרכז המבקרים והולכים לאורך טיילת אלברט, טיילת יפהפייה צופה מלמעלה על המכתש הנפער תחתיה. לאחר כחצי קילומטר (יעלים שמסתובבים חופשי כאן יביטו בכם במבט משועמם) תראו סימון ברור של שביל מסומן ירוק, שיורה לכם לפנות שמאלה למטה אל המכתש. השביל הזה נקרא "נקב
מהשביל הירוק מתפצל ימינה שביל מסומן כחול: מי שמסתפק בטיול קצר כדי "לטעום" את המכתש יפנה בו, ויגיע לבית ספר שדה הר הנגב, ממזרח לעיירה, מרחק הליכה מנקודת ההתחלה. משם יוכל להמשיך בדילוגים בין האטרקציות בסביבה. מי שירצה להמשיך בשביל הירוק יגיע אחרי עוד קילומטר של הליכה לגבעה שעליה אבנים בצבע ירוק-שחור, כמעט זוהרות. הגבעה נקראת "גבעת הפריזמות" משום שחלק מהאבנים – בעקבות תהליכים גאולוגיים - נראות כמנסרות שנוסרו בצורה גאומטרית מדויקת.
המראה דומה מאוד לסלעים המקיפים את בריכות המשושים והזוויתן ברמת הגולן. גם למרגלות הגבעה המרהיבה הזו יש הצטלבות שבילים - מי שיפנה שמאלה, בהמשך השביל המסומן ירוק, יגיע איתו אל "המנסרה" או "הנגרייה" - גבעה שכל כולה אבנים כאלה, אלפים מהן פזורות על הגבעה וסביבה, ושמה ניתן לה משום שנראה כאילו נגרייה עצומה של הטבע ייצרה את הפלא הזה (אל "הנגרייה" אפשר להגיע גם ברכב, ממצפה רמון - יורדים בכביש 40, ובין סימוני הקילומטר 91 ו-92, אחרי כרבע שעה של נסיעה, יוצאת מהכביש ימינה דרך עפר טובה, משולטת, שמובילה אחרי כמה מאות מטרים לחניון מסודר, טיילת עץ יפה מקיפה את גבעת המנסרה ומאפשרת הנאה בלי הרבה מאמץ).
מי שממשיך בטיול הרגלי, מגבעת הפריזמות הלאה, יגיע למרגלות הגבעה בשביל מסומן אדום, ואחרי עוד כחצי שעה הליכה לאפיק הרחב של נחל עפיפון. הערוץ רחב ויפה, ואפשר לקבל ממנו מושג על הצומח המדברי באזור, עץ שיטה גדול ויפה הוא המקום האולטימטיבי להפסקת קפה. גם מכאן אפשר לצאת אל הכביש, בדרך עפר טובה, מסומנת שחור, הפונה שמאלה.
>> ומה לגבי טיול בנחל דרגה?
המשך המסלול הרגלי, על השביל המסומן אדום (וסימון שביל ישראל), יוביל אל "שן רמון". זוהי הגבעה הגבוהה ביותר במכתש, ושמה ניתן לה בגלל צורתה: קו הרקיע שלה משונן, כמו גב של דינוזאור קדום. העלייה אל פסגת הגבעה אכזרית וסוחטת, אבל גם סוחטת קריאת התפעלות כאשר צופים ממנה אל הנוף מסביב - מראה מרהיב של כל המכתש, אבל מתוכו.
משן רמון גלישה יפה אל הערוץ של נחל נקרות (מסומן כחול), והסיום הוא בקיר האמוניטים - כאן ממש אפשר לראות מאיפה באנו: האמוניטים הם חלזונות ימיים בני עשרות מיליוני שנים, שהתאבנו ונשארו בתוך קירות הסלע. מטיילים ברברים עקרו כבר חלק מהיצורים הללו, אבל עדיין ניתן לראות קיר שלם מרוצף מאובנים גדולים.
גם אל קיר האמוניטים אפשר להגיע ישירות מהכביש. קרוב לקילומטר ה-84, על כביש 40, בירידה ממצפה, יש שילוט בצדו הימני של הכביש, והליכה של דקות ספורות תוביל אתכם לאטרקציה המופלאה הזו.
נקודת מוצא: שביל מסומן ירוק בקצה "טיילת אלברט".
נקודת סיום: בבית הספר שדה הר הנגב או בכביש 40 (ראו אופציות בתיאור המסלול).
משך הזמן: משלוש עד שבע שעות, תלוי באופציה שבחרתם.
קושי: הליכה רגילה, למעט עלייה קשה על שן רמון.
מים: חובה והרבה.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים מספר 17 (הערבה התיכונה ומזרח הר הנגב).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם