בר מזל: דודי בלסר הוא האיש שמאחורי התחתונים של בר רפאלי
מאחורי סרטוני בר רפאלי החשופה שכבשו את הרשת עומד אחד, איש העסקים והשלט-באיילון במיל', דודי בלסר. עכשיו הוא מדבר על המהלך מעורר הקנאה להקים יחד עם הדוגמנית הלאומית שלנו סטארט אפ למכירת הלבשה תחתונה באינטרנט, על ההחלטה הכמעט טבעית ללכת על עירום ועל הסיכוי הריאלי לחתונה. לא, לא עם בר, תרגיעו
- עשו לייק לעמוד הפייסבוק של סגנון
חלוקת העבודה - רפאלי מציגה את כל מה שיש לה ועדיין לא ראיתם, בלסר מגייס משקיעים, תופר לוגיסטיקה ומשחרר אחת לחודש סרטון נוסף של הפרזנטורית עם או בלי הקולקציה החדשה. לראשונה ובחפץ לב בלסר פינה את קדמת הבמה לפרזנטורית מטעמו, השותפה רפאלי. קחו ממנה כמה שאתם רוצים, עזבו את הקוביות שלו בשקט. תגידו פרזנטורית צללים? לא אצל בלסר. "בר מאוד מעורבת, היא חלק מכל ההחלטות", הוא מסביר. "היא יודעת מה היא רוצה והיא גם פוגעת. גם מבחינת המיתוג, הקולקציה, השיווק. יש לה המון ניסיון, אינטואיציות טובות, קשרים. אני מתייעץ איתה בהמון דברים, כל מהלך שאנחנו עושים זה בתיאום איתה".
פרט, נמק.
"כל עניין עיצוב הקולקציה זה בר. למשל בנוגע לבדים, זו הייתה החלטה שלה ללכת על סוג מסוים של בד, איכותי מאוד, שממנו תפרנו את הפריטים של הקולקציה. זה אולי נשמע שולי, אבל בסופו של דבר זה נורא משפיע. זה כסף אחר ומיתוג אחר וסטייל מסוים. היא התעקשה על זה, וגם על הצבעים ועל הלוגו".
אמרתם לוגו, אמרתם בר רפאלי בסרטונים אילמים. כחלק מהמהלך האסטרטגי, וכנהוג במשרדים המובילים, הבוסית החליטה להתפשט. זה קרה בסרטון השני
"אנחנו לא רואים את זה ככה", מתעקש בלסר. "הסרטון הזה צולם על ידי אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בארץ. כמובן שאנשים זוכרים את הפריים שבו היא במקלחת, שזה חלק מכל הסיפור. חוץ מ-UNDER.ME בר עושה, ברוך השם, עוד המון קמפיינים אחרים. שבוע לפני כן היא הצטלמה ל-Elle הספרדי וגם שם היא הייתה חשופה יחסית. זה לא שיש לה משהו ספציפי לחברה שבשבילו היא עושה את האקסטרה מייל. זו העבודה שלה, הפרנסה שלה, היא מבינה את זה טוב מאוד, היא יודעת בדיוק איך לעשות את זה".
כלומר בעירום.
"תראה, בסרטון הזה ספציפית, צילמנו סיטואציות שונות בתוך בית במשך יום שלם, היה לנו בראש סיפור מסגרת, ידענו מה אנחנו רוצים. גם בסצנה הזו, חושבים שרואים משהו אבל לא ממש רואים. אז כן, חלק מהסיטואציות הן שהיא במקלחת. רצינו לייצר תחושה אינטימית. זה חלק מהעניין".
אפרופו אינטימיות, יש עוד קליפים בדרך ליוטיוב?
"בטח, יש לנו לפחות עוד חמישה-שישה קליפים. וחוץ מזה, יש עוד הרבה מהלכים בדרך. בקרוב נעלה קמפיין שמתבסס, איך אני אגיד את זה, על קיץ, ים, הרבה מים".
דודי בלסר, המודל העסקי, הוא עולה חדש בארץ. כבר כמה שנים הוא מתבשל על פרק ב' בקריירה הרחק מכאן, מהריר הישראלי. מיד אחרי התואר השני (מנהל עסקים ב"אינסיאד" הצרפתית, ואין סיכוי שאמא שלכן לא תקנה את זה), עבר ללונדון. ההספק מכובד. ג'וב חזק ברשת פוקס העולמית, שלוש שנים במחלקת הדיגיטל של "אנדמול" (יצרנית פורמטים טלוויזיוניים ומפתחת פורמט "האח הגדול"-ל"ד) וייעוץ לחברות שונות בתחום הדיגיטל - אלה עזרו לבלסר לצלוח את המעבר למחלקת עסקים.
עכשיו מגיע הדבר האמיתי. עוד בזמן הלימודים התבשל על UNDER.ME, חקר, גיבש, ניסה, ובסוף, אחרי חמש שנים, עלה עם הפיתוח לארץ. בלסר מושקע (זמן ומזומנים) בעסק. חנות מקוונת, פריטים שבכל מקרה לא דורשים מדידה, מחירים שפויים, בר רפאלי אחת. "לפני שנה פגשתי אותה", הוא משחזר, "הצעתי לה, וברגע שלה היה תיאבון לעניין הבנתי שאפשר לעשות משהו מגניב. אנחנו מקבלים פידבקים ממש טובים. כתבי אופנה מסקרים אותנו מאוד חיובי, בלוגרים מאוד אוהבים את המותג, את החוצפה, את הקונספט. כרגע הכי הרבה קונים מגיעים מארצות הברית. בסך הכל אנחנו מאוד נגישים במחיר. בגלל שאין לנו חנויות והוצאות נוספות, אנחנו יכולים לחתוך את המחיר לצרכן".
הם מייצרים בטורקיה ובוייטנאם, מייבאים לארץ ומטיסים לחו"ל, לפי דרישה. אם היוטיוב חיסל את חנויות הדיסקים, הקונספט של בלסר-רפאלי (והם לא היחידים בתחום) יפגע בקמעונאיות, שלא לדבר על היתרון שברפאלי. "כן, זה עוזר לנו שאנשים מכירים את בר, ואולי בארץ מכירים קצת גם אותי", מאשר בלסר, "אולי זה עוזר טיפה לתת אמון במוצר, אבל עד שבנאדם קונה ומזמין זה לוקח זמן. אין לנו בעיה, אנחנו משתדלים לעמוד בסטנדרטים מאוד נוחים".
בלסר, בכל אופן, לא מתכוון לחזור לפרונט. הספיק לו. הבנאדם סוגר 34, שזה 16 שנה אחרי שבטי רוקאווי הבחינה בו, אז חייל צעיר, והבטיחה לו חצי עולם תמורת חתימה קטנה. בלסר החייל לא התרגש. שנה וחצי אחרי כן, נעמי, האחות הגדולה, סחבה אותו מהאוזניים לסוכנות. השאר היסטוריה. בלסר עשה סבוטאז' לעולם הדוגמנות דאז, ותאמינו לו, הוא לא ידע שהוא כזה. הוא הרי נולד למשפחה טובה ראשון לציון, שני הורים עובדי משרד החוץ ואחות אחת, מבוגרת בשנה וחצי. בתיכון שיחק כדוריד, ולצבא התגייס כשחקן מצטיין. אחר כך הגיעו הקמפיינים והבהלה לבלסר. בין לבין הצליח לסיים שני תארים, סטאז' במשרד עורכי דין נחשב, התנדב חצי שנה באו"ם בניו יורק, קפץ לחודשיים בקונגו מוכת המלחמות וחתך לאלמוניות באירופה הצוננת.
לפני קרוב לשנה ארז את התוכניות וחזר הביתה. כשחזר גילה שפה עוד תקועים על גרסת שלט החוצות של הדוגמן הכי מזוהה בשמי איילון. אחרי הכל, בלסר הוא הראשון שהפך את דמות הפרזנטור לאליל, זה שתחם נישה ייחודית בעולם האופנה הישראלי. עשר שנים אחרי, הוא לא מתגעגע לאוויר הפסגות באיילון, לעבודה ארוכת השנים עם עשרות מותגים שהמזוהה מכולם הוא "קסטרו". בשבילו זה פשוט נגמר, דפדוף אקראי בקריירה.
"זה מאוד טבעי באבולוציה", הוא מאבחן. "נגמר הפרק הזה של הדוגמנות, התחלתי להיכנס לעולם המבוגרים. הפסקתי עם זה כמו כל דבר. גם כדוריד שיחקתי 20 שנה והפסקתי. צריך גם לדעת מתי להפסיק. באיזשהו שלב, אחרי 'קסטרו', עם כל הרעש הגדול, הרגשתי שזה מוצה. שמע, אני די התמסרתי לזה ברמה זו או אחרת. הסתובבתי בפריז, במילאנו, בלונדון, בניו יורק. התרוצצתי כמו משוגע באודישנים ותצוגות. עד שגם זה מוצה. מבחינתי זו הייתה השקעה שלא בטוח שהיא משתלמת".
תסביר.
"אתה יודע, אתה עושה שבועות אופנה, מקדיש לזה המון זמן ואנרגיה, מתרוצץ כל היום ממקום למקום כדי לנסות לדוג עבודות. למזלי, הלך לי יחסית בקלות ועשיתי עבודות יפות לקנזו ונינה ריצ'י וארמני, אבל בסופו של יום, אחרי כל הריצה והסיפורים, אתה רואה שבשורה התחתונה, הכלכלית, זה לא ממש מתגמל. דוגמנות של גברים זה טיפה אחרת. אתה לא מרוויח יפה כמו שאתה חושב. יש לך מסים וסוכנויות. בסופו של דבר הבנתי שזה לא משתלם. יש הרבה דוגמנים שמצליחים לעשות מזה קריירה לאורך זמן ומרוויחים מזה יפה אבל זה לא טריוויאלי. זו השקעה מאוד רצינית, אתה מקדיש לזה המון שנים מהחיים שלך, ומעטים מאוד מצליחים להגיע לקצה הפירמידה שבה בעצם מתוגמלים יפה ומתפרסמים כמו שצריך. אבל עד שאתה מגיע לשם, זה המון השקעה".
מתחרט? ממש לא. אדיש זו המילה. אנחל, מייקלואיס, זהבי פה ושם - הרבה זיפים חרשו את הארץ מאז השלט ההוא, באיילון, שסימן את מה שבלסר שידר לעם שם למטה: אני יפה וענק, וזו בדיוק הסיבה שלעולם לא תגיעו אלי. בדיוק לזה הוא לא מתגעגע. זה רק נראה זוהר ושופע נערות קולב על הזרוע. תנו לו מנכ"ל, ליסינג ועסקיות צהריים.
"הזווית שאני הייתי בה בעולם הדוגמנות, ברמה הבינלאומית, הפתיעה אותי לרעה. אני אישית עובד על כל עניין ב-UNDER.ME למעלה משנה וחצי פול-טיים. לקחתי סיכון כי הייתי כבר על מסלול די יפה באנגליה, הייתי במשרה טובה במדיה, עם משכורת יפה, והחלטתי לשים את הכל על הולד ולקפוץ למים. בעצם עד שהעסק לא התחיל לפעול, לא הרווחתי כסף. הייתה לי שנה פלוס שמימנתי את עצמי ואת העסק". איך שורדים במצב כזה? "עושים פרסומת למפעל הפיס".
והיה גם פיס, אמיתי יותר, שהחזיר לפה את בלסר, סמוק ומאוהב. קוראים לו טלי גרנות, סטודנטית, 27, אלמונית כמו שרק סינדרלה יכולה להיות. לפני שנה נפגשו, התאהבו והחזיקו חזק. חתונה? עזבו אותו, מספיק לו פולנייה אחת בבית של ההורים. "כן, בטח", הוא מפקפק.
מה, לא בכיוון?
"תשמע, אני אהיה ביולי בן 35, אז כן, זה מתחיל לדגדג".
הלכת על אלמונית, מה שפותח את האופציות לציבור הרחב.
"זה נראה לי יושב על הטוב לב. צריך שהיא תהיה בן אדם יפה - ובן אדם יפה בעיני זה לא רק עניין פיזי כמו שזה עניין פנימי. זה גם מה שאני אוהב בבת הזוג הנוכחית שלי, שהיא בן אדם יפה בכל מובן. בסוף אתה מתאהב באחת, וזה נהיה עניין הרבה יותר עמוק ויפה וטהור. אני דווקא מתמסר בקלות".
סירבו לך פעם?
"כן, לא חסר. לא יכול לנקוב במשהו ספציפי אבל כן, זה קרה. אולי פה בארץ מזהים אותי והכל, אבל גרתי בלונדון שלוש שנים, אתה יודע, מי מכיר אותך שם?".
עד כדי שיברון לב?
"יותר בסגנון של סדקים".
קרן מיכאלי, סנדרה רינגלר, מיטל דוהן ומלאני פרס - הרזומה של בלסר מסוגל לאכלס גיליון בגדי ים בלי לחטוא במינימליזם. זה רק נראה כמו הרמון בלסרי, שופע דרמות וצלצולים. בפועל, גיליון ההתנהגות של בלסר נקי. אין פרובוקציות, פרידות קשות, השתמטות אחרי ניתוח מעקפים. לפחות כלפי חוץ, הכל שליו, נסתר כמעט, חף ממוחצנות. מכובד יחסית לגבר שמעולם לא הצטיין במערכות יחסים בנות יותר מעונה.
"בזמנו, כשהייתי בכותרות, זה פתח לי הרבה הזדמנויות, הרבה אפשרויות", הוא מתנצל. "אתה צעיר, אתה יפה, יש לך אנרגיה, אז כן, זו הייתה תקופה מעניינת, אפשר להגיד. מגיל 20 עד 30 התעסקתי רק בזה. אלו היו עשר שנים שבהן טעמתי מכל המבחר, מכל הכיוונים".
בעבר אמרת שלא יהיו יותר מפורסמות.
"כן. ניסיתי את זה, היו לי כמה מערכות יחסים כאלו, בפרופיל גבוה. זה פשוט לא עובד. האינטימיות לא מסתדרת עד הסוף".
תסביר.
"זה לא משהו ספציפי. אני לא מומחה גדול בזה, ואני מניח שיש זוגות מפורסמים שזה עובד להם. לי זה לא היה מספיק חזק. החיבור שמגיע ממקומות של 'את מפורסמת, אתה מפורסם', ושכביכול כל אחד יודע מה עובר על השני - זה לא מחזיק, זה לא חודר עמוק מספיק. אני מרגיש שמערכת יחסים צריכה להיות בנויה על יסודות יותר אמיתיים מפרסום. הרבה פעמים הפרסום זה רעש שסתם מכניס לחץ למערכת, זה לא עוזר לייצר מערכת יחסים אמיתית, אינטימית, עם משמעות. לא בטוח שהפרסום המשותף הוא בסיס מספיק חזק בשביל להקים משפחה או משהו".
מעבר למערכות יחסים, בלסר נמנע מחשיפה מוגזמת מדי, מהשובר הנלווה לפרסום. הוא לא צריך הנחה לחנות החרסינה החדשה שנפתחה בקניון פאתט בואכה תל אביב. שהם יתפלשו בביצה, הוא יעבוד. "השתדלתי תמיד לשמור על עצמי", הוא מודה. "תמיד היו לי עוד דברים בחיים, תמיד הספורט והלימודים החזיקו אותי באיזו סוג של מסגרת. עשיתי שני תארים, לא היה זמן ליותר מדי שטויות. יצא טוב בסך הכל. יש היום אינפלציה של סלבריטיז, לא חסר. כל אחד יש לו את המוטיבציה שיושבת אצלו במקום אחר. היום הסלבריטאות הפכה להיות המטרה, הטייטל. החשיפה, זה היעד. מה עושים עם זה? אנשים לא יודעים. להיות סלבריטאי זו מטרה, שאיפה נשגבת כזו. זה חלק מהתרבות של ימינו. זה קצת מעוות.
"אנחנו מושפעים מבחוץ, אבל זה גם סוג של מוטציה שאנחנו פיתחנו.'אנחנו' זה מאוד מופשט - זה גם האנשים עצמם, גם התקשורת וערוצי טלוויזיה - לכולם יש אינטרס לנפח דימוי סלבריטאי כזה שעוזר למכור עיתונים ולראות תוכניות בטלוויזיה. זה דלק לתעשייה".
אתה לא נכנסת לגוורדיה.
"היה לי מזל לא להיקשר יותר מדי לדברים ולהשתייך לסיפורים. ככה התאים לי, זה השאיר לי פתוח ערוצים אחרים בחיים: לימודים, ספורט, חיים אישיים. דברים חשובים לא פחות".
היו לך הצעות?
"כן, בלי סוף. מ'האח הגדול VIP' ועד 'הרווק' ו'הישרדות'. לא שקלתי ברצינות. כשעבדתי ב'אנדמול' בלונדון ראיתי את העולם הזה מהצד השני. הדברים האלה נראו לי פחות קוסמים. אתה רואה את שלל האינטרסים סביב העניין הזה. הראייה היא הרבה יותר קרה אחרי שאתה רואה את הדברים מאחורי הקלעים".
עזוב שטויות, לא מדגדג לחזור לגיחה, לדגמן את המוצר שאתה משווק?
"תראה, אותי לא מכירים בחו"ל. הערך המוסף שלי לא גדול כמו של בר. אז כן, אולי בעתיד, אבל קודם אני צריך לעבוד על הריבועים".
- בר רפאלי משחקת טניס בתחתונים
- הקאמבק האחרון של דודי בלסר לעולם הפרסום
- והנה עוד כמה ספורטאים שחוטאים בדוגמנות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם