ראשי » סגנון » תיירות » תיירות בעולם

עולם תחתון: הרכבות התחתיות המגניבות בעולם

אחד הדברים שגורמים לכל תייר להרגיש בבית בעיר זרה הוא ניצול הרכבת התחתית שלה בהצלחה. לרגל עונת החופשות, הנה כמה רכבות תחתיות ברחבי העולם שכדאי לכם לפקוד

ב-29 לאפריל 2012 נפתחה רשת הרכבות התחתיות האחרונה (לעת עתה) בעולם בעיר סוצ'או שבסין, ה-184 במספר, למי שתהה. למונח rapid transit system אין ממש תרגום לעברית, אולי בגלל שהתופעה לצערנו פסחה על תל אביב, שמשוועת למערכת רכבות מהירות שיפתרו את הפקקים ויתנו לנו להרגיש קצת אירופה בארץ.

גם אלו שלא משתגעים על התחושה הקלסטרופובית הקלה שמלווה את הירידה במדרגות הנעות אל מעמקי האדמה, בוודאי יסכימו עם העובדה שמדובר בפתרון מעולה לתנועה בעיר גדולה הנותן זווית התבוננות קצת אחרת על העיר. אז עד שגם לנו יהיה במה להשוויץ, קבלו רשימה של עשר ערים עם רכבות שוות שנוסעות במעמקי האדמה.

העיר הראשונה שיזמה מערכת של רכבות עיליות ותת קרקעיות כפתרון לבעיות התנועה שלה, הייתה לונדון, כשב-10 לינואר 1863, חנכה את הקו הראשון בעולם בין פדינגטון לפארינגטון שמכונה כיום האמרסמית' והסיטי. חמש שנים מאוחר יותר נחנכו גם קווי

ויקטוריה והדיסטריקט והשאר היסטוריה, גם לגבי לונדון וגם לגבי (רוב) שאר העולם. מעניין לציין שדווקא למיתוג של המערכת לקח זמן, ורק בשנת 1919 החלו לסמן את תחנות הטיוב, כפי שקוראים להם בסמל הקליעה למטרה של האנדרגראונד המפורסם.

>> המשלחת הישראלית לאולימפיאדת לונדון

>> הטרנסג'נדריות של פריז

>> תל אביב עדיין העיר היקרה במזרח התיכון

אולי זה בגלל שזו פריז, או בגלל שלטי המטרופולין בסגנון הארט נובו שעושים לנו את זה, אבל יש משהו במטרו הזה, שנפתח לראשונה ב-1900 ועבר שיפוץ בשנת 2000, שהופך אותו לאחד היפים ביותר שיש, או לפחות לאחד מהם. מי שרוצה לשלב סיור בעיר העליונה והתחתית בפריז מומלץ לו לנסוע בקווים 2 ו-6 כדי לראות מהם גם את מגדל האייפל מגשר פונט דה ביר חכים ואת רובע העסקים, לה דפנס, עם גורדי השחקים הפריזאים.

מאז שנפתחה מערכת הרכבות של העיר שטוקהולם בשוודיה, לא מפסיקים להוסיף לתחנות התת קרקעיות האלו יצירות אמנות. עם 108 קילומטר של תעלות מלאות באמנות והשקעה שנתית של עשרה מיליון דולר ביצירות, לא פלא שרבים מכנים את מערכת הרכבות השוודית "גלריית האמנות הגדולה בעולם".

בנוסף, בחלק מהתחנות שמרו על מראה המערה המסותתת, שזאת אחת הסיבות שהטונל-באנה של שטוקהולם נחשבת לאחת מהיפות בעולם. לסיור בגלריה הגדולה בעולם, שווה לבחור בקו הכחול ובעצירה בתחנת ה T-Centralenשעוצבה בשנת 1975 על ידי פר אולף אולטולטד לחוויה אותנטית (בגלל תחושת המערה) ואמנותית (בזכות הצבע הכחול המעטר אותה) כאחד.

עוד מערכת רכבות שנחשבת ליפהפיה היא זו שבמוסקבה. במטרו המוסקבאי, השקיעו לא רק למטה אלא גם בתחנות עצמן מלמעלה, כך שסיור ברכבות ובעיקר בקו הטבעת המרכזי מהווה שילוב אידיאלי בין תחנת ארבטסקאיה המרשימה מבחוץ, לתחנת קומסולמוסקאיה המרשימה מבפנים.

אגב, מי שנוסע למרכז העיר עם הרכבת ישמע את ההודעה המוקלטת "אסטרוז'נה דברי זקריביאציה" ("זהירות, הדלתות נסגרות") בקול בס גברי, ומי שנוסע מהמרכז אל פאתי העיר, ישמע את ההודעה המוקלטת דווקא בקול של אישה.

אומנם מערכת הרכבות המהירות שבשנחאי נחנכה רק בשנת 1995, אבל כפי שכבר הורגלנו מהסינים, ברגע שהם מדביקים את הקצב הם רק מגדילים את הפער. מדובר במערכת הגדולה ביותר בעולם ואורכה הוא 423 ק"מ. אבל עזבו את הגודל, למי שיוצא לנסוע בקרונות רכבת זו אסור לפספס את מנהרת התיירים שקרויה הבונד, שהיא לא ממש מטרו, אבל הנסיעה בקרונות האוטומטיים שלה מאפשרת צפייה במחזה אור פסיכדלי ומשעשע כאחד.

ואי אפשר לדבר על רכבת תחתית מבלי להזכיר את הסאבווי של ניו יורק, שמיד עושה חשק לארוז מזוודה ולטוס לביקור. לרשת הרכבות, שמחברת בין ברוקלין, קווינס, מנהטן ועוד, יש את מספר התחנות הרב ביותר, 468, כמעט 100 יותר מהמקום השני (פריז עם 381). מערכת הסאבווי שחוותה שנים קשות עם פשע ואלימות, נחשבת לבטוחה ונעימה מאז השינויים שנעשו במקום בשנות ה-80. באופן לא מפתיע, תוכלו ליהנות גם בסאבווי מכור ההיתוך הניו יורקי ב"אינטרנשיונל אקספרס" של התפוח הגדול, או קו 7, שבדומה לעיר עצמה, הנסיעה בו דרך "אירלנד הקטנה", "הודו הקטנה", אזור מרכז ודרום אמריקה, צ'יינהטאון, ו"קוריאה הקטנה", מרחוב 40 עד לפלאשינג שבקווינס, מהווה טיול קטן מסביב לעולם.

בטוקיו שביפן, מערכת הרכבות המהירות מחולקת לשתיים, הטוקיו מטרו והטואיי סאבוויי, שיחד מהוות את מערכת הרכבות העירונית המהירה העמוסה ביותר בעולם. מומלץ לסייר בין התחנות בקו האודיאו שנחנך בשנת 2000 ובמיוחד בתחנת לידאבאשי המרשימה, שעוצבה בידי האדריכל מקוטו ווטאנבה, בדומה לשאר תחנות הקו שעוצבו גם הן על ידי אדריכלים מצליחים שנבחרו על סמך תחרות עיצוב. עוד ברכבות היפניות תוכלו למצוא קרונות לנשים בלבד כדי למנוע הטרדה מינית יחד עם שירות מיוחד ברציפים לדחיפת אנשים לקרונות הצפופים בשעות השיא.

בעוד שמעל האדמה מתהלכות הפרות, מתחת לפני השטח במטרו של דלהי הלא הכי נקייה שבהודו, תתפלאו בוודאי למצוא את אחת ממערכות הרכבות התחתיות הנקיות ביותר בעולם. המטרו של דלהי אף זכה בתואר הירוק ביותר עם פליטות הפחמן הדו חמצני הנמוכות ביותר. בתור מישהי שבילתה יום ברכבת אני יכולה להעיד שהתחנות ממוזגות גם הן ומהוות שבירת שגרה מבורכת בדלהי החמה. מומלץ במיוחד למי שמחפש מנוחה לרגע מהריקשות.

ומה עם אפריקה? אפילו באלג'יריה, כבר הספיקו לחנוך בשנה שעברה בנובמבר 2011 את המטרו של אלג'יר. בינתיים, יש להם קו אחד עם 10 תחנות שחוצות את עיר הבירה. תכנון הרכבת החל דרך אגב עוד בשנת 1970, אך העבודה על התשתיות הושקה באופן רשמי כעשור לאחר מכן. בדרך נגמר הכסף ובשנות ה-90, עד לשנת 2003, לא עסקו בפיתוח של הרכבת, ואת העבודות הראשונות עליה סיימו רק בשנה שעברה. למרות זאת, מבחינת זמנים, האלג'יראים מנצחים אותנו. עוד בשנות ה-60 חפרו ליד מגדל שלום את מה שהיה אמור להיות כניסה לתחנת הרכבת התחתית בתל אביב. בינתיים, המקום משמש ככניסה לחדר כושר.

היא אומנם לא ממש מרגישה כמו רכבת תחתית אמיתית, אבל הכרמלית, שנחנכה בחיפה בשנת 1959, נסגרה לתקופה וכיום מחברת בין הכרמל לעיר התחתית, היא למעשה פוניקולר (רכבת הנמשכת על ידי כבל במדרון) ומלבד העובדה שמערכת הקו היחיד הזה שמושכת את הרכבת במעלה ההר, נמצאת מתחת לפני הקרקע, קשה להשוות אותה למערכות הרכבת המסועפות שברחבי העולם. ועדיין, גם אם היה נגיד, קו כזה המוביל מחוף הים לאוניברסיטת תל אביב, לא היינו מוחים רק בגלל שמדובר בקו פוניקולר אחד יחיד.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...