הביאו את הסתיו: הדוגמנית הכי לוהטת בעולם היא בכלל דוגמן
פרסומת פרובוקטיבית לטויוטה, 2.5 מיליון צפיות ביוטיוב, הסתערות תקשורתית וגדודי מעריצים. הדוגמן הרותח סתיו סטרשקו, גבר שנראה לחלוטין כמו אישה, בראיון ראשון
- עשו לייק לעמוד הפייסבוק של סגנון
את הספתח לקריירת הדוגמנות שלו הוא עשה החודש, כשקיבל ג'וב חסר תקדים כמעט לדוגמנים מתוצרת כחול-לבן: פרסומת טלוויזיונית למכונית ספורט חדשה של "טויוטה". הפרסומת משתמשת באנדרוגניות של סטרשקו כדי למכור מוצר: המצלמה מלווה אותו למכונית מאחור, רגליים ארוכות בעקבים גבוהים, תחתוני מיני אדומים וז'קט. כשהוא מגיע למכונית הוא מסתובב, והמצלמה מגלה את הטריק שטמון בתחתונים האדומים - זו לא גברת, זה אדון. סטגדאם. עכשיו בואו תקנו מכונית.
גם בשביל היפנים מדובר בפרסומת שערורייתית, וכפי שבטח ציפו שם, בחברה המוטורית הבינלאומית, כשזו עלתה בשבוע שעבר בטוקיו בשעות הפריים טיים, היא עוררה הדים בעולם כולו. ארבעה ימים אחרי עליית הפרסומת אנחנו מדברים על 2.5 מיליון צפיות ביו טיוב, כתבות באתרים CNN ,RTL וה"דיילי ביסט", ובמגזין ELLE הצרפתי.
מבחינת סטרשקו והסוכנת שלו בארץ, אלינור שחר, מדובר ביריית הפתיחה של קריירת סופר מודל מבטיחה, וזו הגיעה אחרי עבודה מאומצת של שנתיים שהתרכזה בנתיבי שיווק ויראליים ברשת. לא מה שהייתם רגילים מעולם הדוגמנות של פעם - דוגמנים מכתתים רגליים לאודישנים, עושים תצוגות, גרים בדירות דוגמנים מעופשות ולבסוף זוכים להכרה ומקבלים את הפרס הנכסף - קמפיין. לא. סתיו סטרשקו זכה להכרה כמו ג'סטין ביבר. ברשת.
סטרשקו מחזיק היום בלוג פופולרי בטמבלר על שמו, ויש גם כמה בלוגים שמוקדשים לו ומתוחזקים על ידי מעריצים. הוא זכה לאינספור אזכורים במגזינים אינטרנטיים, וכך גם הגיעו אליו אנשי "טויוטה", לבקש את ידו הענוגה לפרסומת למכונית בעלת המנוע האימתני. בתעשייה מעריכים את השכר על פרסומת כזו בכחמישים אלף יורו, לא כולל תמלוגים במקרה שהיא תשודר במדינות נוספות מלבד יפן. סכום נאה בשביל נער בן 19.
אבל לא תמיד הייתה התהילה. סטרשקו החל את חייו באוקראינה, בעיר דנייפרופטרובסק, ובגיל שנתיים ההורים שלו, אנג'לה וניקו, עלו לישראל. אמו קיבלה את ג'וב החלומות, קופאית ב"מגה", ואביו גם את זה לא. הזיכרונות המעורפלים שלו מהילדות ההיא ברמת גן לא כוללים לונה פארקים ומגלשות מים. נסו הרואין ומריבות. יותר קרוב. "בגיל חמש אבא שלי עזב את הבית והקשר איתו נותק. הסיבה הייתה סמים. זה היה הרואין, ואמא שלי הרחיקה אותו מאיתנו. אבא שלי היה בחור צעיר שהידרדר לזה, פשוט מחוסר מודעות. אני מניח שהעלייה הייתה מאוד קשה לו. בכל מקרה, אני הייתי ילד קטן ולא התעסקתי בזה. להורים שלי היו חיים קשים. אמא שלי עברה איתי תקופות לא קלות כשהיא הייתה איתי לבד. הממשלה הציעה לה לא פעם לקחת אותי בשביל שיהיה לה יותר קל, אבל היא אף פעם לא ויתרה עלי.
"לא היה לה אף אחד שיעזור לה. סבא שלי היה פה בארץ, אבל אשתו לא הסכימה שנתעלק עליהם, והיינו שנינו לבד. היו לנו שנים קשות של עוני, אבל היא שרדה את זה. היא התקדמה ב'מגה' עם השנים, והיום היא בתפקיד ניהולי ויש לה משכורת טובה. היא התחתנה שוב וקנתה דירה ברמת גן, ויש לה שתי בנות קטנות. אני מאוד גאה בה על זה".
רק לפני שנה הקשר עם אביו חודש, בהצעת חברות שהאב שלח בפייסבוק. תעשו לייק לצוקרברג על השבת בנים אובדים. "לפני שנה נכנסתי לפייסבוק, ופתאום אני רואה בקשת חברות מאבא שלי. זיהיתי אותו לפי התמונה, כי זכרתי אותו, ורק ראיתי שהוא התבגר אחרי המון שנים שלא ראיתי אותו. לקח לי איזה יום-יומיים לענות לו.
הוא היה צריך לאזור הרבה אומץ בשביל לכתוב לי, הוא תיאר לעצמו שאני כבר בגיל שהוא יצטרך להסביר לי למה הוא התנתק ממני לכל כך הרבה שנים. הייתה לו איזו חברה טובה שמאוד שכנעה אותו לעשות את הצעד הזה, ואני מודה לה עד היום. היה לו גם חבר שראה את הפייסבוק שלי ואמר לו 'מה, הבן שלך מתרומם, מה אתה צריך קשר איתו', ואבא שלי זרק אותו לאלף עזאזלים.
"היום אני לא יכול לתאר את החיים שלי בלי אבא שלי. הוא בן 42, ואין בינינו יחסים רגילים של אבא ובן. בגלל שהכרנו בשלב כל כך מאוחר בחיים, שנינו היינו צריכים לקבל אחד את השני כמו שהוא. אני אותו והוא אותי. גם הוא היה צריך להתמודד עם המציאות ולקבל אותי ככה, אנדרוגיני, מתלבש כמו אישה".
גיי?
"כששואלים אותי את זה אני מעדיף לענות שאני אנדרוגיני. זו בעיקרון תשובה די דיפלומטית שלא אומרת כלום, אלא אומרת עלי בתור פרסונה. אני מאמין שמי שרואה אותי מבין מה אני. אנשים לא טיפשים. מצד שני, אנשים הם מאוד מאוד חטטנים".
סטרשקו מספר שהמראה הנשי שלו, שגורם לרוב האנשים להתבלבל ולחשוב שהוא בחורה, גורם למיעוט שכן מזהה את מגדרו לשאול אותו שאלות נוקבות, גם אם הוא זר גמור עבורם. "אם פונים אלי בלשון נקבה, לרוב אני לא מתקן, כי אם אני מתקן זה תמיד גורר שאלות שכבר נמאס לי מהן: מה, אתה קוקסינל? מה, אתה הומו? למה אתה מתלבש כמו אשה? עשית ניתוח? לא עשית ניתוח? אתה לוקח הורמונים? ובסוף השיחה אנשים תמיד מנסים לשכנע אותי לעשות את השינוי הזה. לעשות ניתוח, להפוך סופית לבחורה".
למה זה כל כך חשוב להם?
"אני חושב שלאנשים קשה עם זה שאני באמצע. לא אישה, אבל גם לא גבר. אני מקבל את עצמי כמו שאני, ואין לי חלומות להפוך לאישה. אבל אנשים רוצים שאני אחליט מה אני, הם לא מוכנים שלא יהיו גבולות לעניין הזה של המגדר, זה יותר מדי כאוטי בשבילם. האמת היא שלפעמים גם כשאני פותח את הפה ויש לי קול של גבר, עדיין לא קולטים. בעיקר גברים שמנסים להתחיל איתי, כי הם רואים כוסית. העיניים רואות מה שהן רוצות לראות, ולא משנה מה. אבל אני אף פעם לא אגיע למצב שמי שמולי לא מבין מול מה הוא עומד, אני תמיד אוודא שהם מבינים למה הם נכנסים".
מתי ידעת שאתה לא בדיוק מה שתעודת הזהות שלך מגדירה אותך?
"אמא שלי אומרת שמגיל צעיר ניסיתי את האיפור שלה ואת השמלות שלה, אבל לי אין זיכרונות בכלל מהגילאים האלה. עד גיל 17 התלבשתי כמו נער. הייתי ילד פאנק - רשתות שחורות, מגפיים צבאיים ומלא עגילים. היו לי עגילים בכל הפנים: בגבה, בלחי, הרחבות באוזניים, בלשון, במחיצה של האף, בפטמה, שלושה מעל השפה, הארד קור. גם אז אנשים היו מתבלבלים וחושבים שאני בחורה. למדתי בבליך עד כיתה י"א והייתי אאוטסיידר, לא היו לי חברים. רק כשעברתי לאנקורי והתחלתי לדגמן, התחלתי להתלבש כמו בחורה".
שם נתנו לך להרגיש נוח יותר?
"המזל הגדול שלי הוא שגדלתי במרכז, ולא באשקלון או בבת ים, כי שם בטח לא היה לי האומץ לנהל את האורח חיים שמתאים לי. אני נראה ממש כמו אישה אז קל לי, אבל רוב האנשים שחיים באמצע, כמוני, לא נראים ככה, ומזהים אותם מהר, וזה לא פשוט. הם לא יכולים למשל להיכנס לשירותים ציבוריים. לא של נשים, כי זה נורא לא נעים ותמיד יש את החשש הזה שמישהי תעיר לך; ולא של גברים, כי זו סכנה קיומית. אתה באמת מפחד שיפרקו אותך במכות. לי יש מזל, המקצוע שלי הקנה לי המון ביטחון להיות מי שאני ולשים זין על כולם. רוב האנשים במצבי, נורא קשה להם לצאת לרחוב".
איזה גינונים של דוגמנית כבר סיגלת לעצמך?
"האובססיה שלי זה השיער שלי. אם תורידי לי את השיער אני מתאבד. לא מוכן שיגעו לי בו, לא גוונים, לא חמצן, לא קצוות, אלא אם כן יתנו לי מיליון שקל כמו לנינט. מזל שעכשיו, אחרי הקמפיין של 'טויוטה', אפשר להכניס בחוזים הבאים שלי תנאי העסקה שנוגעים לשיער שלי. לא לעשות שינויים!".
דיווה.
"לשם אנחנו מכוונים. הלוק שלי מאוד ספציפי ואני מכוון למרקט הבינלאומי, ולעבודות מאוד גדולות. את יודעת איך התייחסו אלי ב'טויוטה'? לחדר שבו איפרו אותי נאסרה כניסה על כולם חוץ מהספר והמאפרת, כדי שלא יטרידו אותי, והייתה לי דוגמנית כפילה שהתפקיד שלה היה לעשות טסטים למצלמה כדי שאני אוכל לנוח בין טייק לטייק. שלושה נציגים של 'טויוטה' באו במיוחד לארץ כדי להכיר אותי לפני הצילומים, וליוו אותי כל השהות שלי שם, לקחו אותי למסעדות הכי טובות בטוקיו. נתנו לי דמי כיס לבזבוזים, שהוצאתי על שופינג מטורף. בארבעה ימים הוצאתי 4,000 שקל. השתגעתי. בכל מקום שם יש זארה של איזה שבע קומות. היה מדהים.
"היפנים נורא אוהבים את הלוק הזה, ויש שם הרבה ליידי בויז. בארץ ברור לי שזה פחות יתפוס. לא תהיה לי עבודה פה, כי המראה שלי לא מעוכל פה טוב, וגם כי אין פה ממש עבודה לדוגמנים. אפשר לספור פה על כף יד אחת את הדוגמנים שעושים כסף. בתצוגה בארץ אתה מקבל במקרה הכי הכי טוב 3,000 שקל, ובעולם זה יכול להיות בקלות גם 8,000 יורו.
"אני מתכוון לכבוש את עולם האופנה, ואני לא מרפה. אני לא אהיה הדוגמן האנדרוגיני הראשון. יש כבר סופר מודל אחד כזה, קוראים לו אנדריי פז'יק והוא בוסני. הוא קיבל לא מזמן קמפיין של חזיות פוש אפ והוא עושה המון המון כסף. גם ז'אן פול גוטייה העלה אותו על המסלול".
גם את סטרשקו כמעט העלו על המסלול של "איב סן לורן", בחודש שעבר. הוא נקרא לדגל הכחול-לבן-אדום, כולל כרטיס טיסה, שהות במלון חמישה כוכבים ונהג צמוד לאורך כל השהות. הרעיון היה להעלות אותו בתצוגת בגדי הנשים, אבל אחרי מדידות אחרונות, סטרשקו נשאר בחוץ.
"הייתה להם בעיה עם הנעליים שלי, משהו בפרופורציות של הנעל היה מעוות בגלל שיש לי רגל גדולה. אבל הם היו הכי חמודים, שלחו לי למלון הזמנה למקום כבוד בשורה הראשונה בתצוגה, ישבתי מטר מקייטי פרי ומסלמה הייק. בשבוע הבא אני מוזמן להשקת המכונית ביפן, והם כבר אמרו לי שמחכה לי שם המון תקשורת שמתעניינת בי, ואחר כך אני נוסע לעיר נאגויה לתצוגה מאוד גדולה של מעצבים יפנים. אחרי זה אני נוסע לשבוע האופנה במילאנו. אני נורא מתרגש. אין לדעת מה יהיה איתי חודש מעכשיו, וזה מטורף".
עד הפיכתו לסופר מודל בסדר גודל בינלאומי עבר סטרשקו להתגורר עם אביו ברמת גן, כשאמא שלו ומשפחתה החדשה גרים בסמוך. אביו עובד במוסך אופנועים, וכשהחברים המאצ'ואים שלו מגיעים ערב-ערב למרתונים של פלייסטיישן, וסתיו יוצא מהחדר עם הסקיני והליפ גלוס, כולם מחמיאים לו על הלוק.
"אני ואבא שלי חיים בסתלבט וטוב לנו. הוא נורא חברה'מן, ויש לו מלא חברים שכל הזמן עושים אצלנו ישיבות בבית. מבחינתו, רק למי שמקבל אותי כמו שאני יש מקום אצלנו בבית. אנחנו חיים בשלווה ובשלום אחד עם השני בלי שום הפרעות, הוא מקבל אותי וגאה בי. אני לא יודע כמה הוא שלם בפנים עם זה שאני ככה, אבל אני נורא מכבד את זה שהוא זורם עם זה. כשהוא ראה את הפרסומת הוא היה עם דמעות בעיניים, והרמנו כוסית. לא יין, מה פתאום? אנחנו רוסים, אצלנו עושים את זה בשוטים של וודקה".
צילום: רון קדמי, סטיילינג ואיפור: אלעד ישראל בר און, ייצוג: אלינור שחר, עיצוב שיער: נתנאל אטיאס.
- עשו לייק לעמוד הפייסבוק של סגנון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם