מפגש בין מזרח ומערב: טרנדים לעונת החורף, חלק ב'
מגפי הבוקרים ממשיכים איתנו גם העונה, הכפריות האנגלית בולטת עם משבצות וחצאיות טוויד ולצדה שלל אלמנטים מהמזרח. הטרנדים לחורף, חלק ב'
לוק הקאובוי הוא סוג של קלישאה חוזרת בעולם האופנה, אך העונה מצליח להמציא את עצמו מחדש. המעצב קינדר אגוגיני שמציג בשבוע האופנה הלונדוני נסע לחופשה בטקסס, וכשחזר ללונדון והתיישב לשולחן העבודה, לקח צילומים ישנים של קאובויס מהמאה ה-18 והפך אותם לפטרן מרכזי בקולקציה שלו, והם הופיעו על חולצות, שמלות, ז'קטים ומעילים.
הרעיון היה בגדים גבריים באינטרפרטציה נשית, אך הוא עשה זו בצורה מתוחכמת עם טכניקה והדפסים מרשימים. את הנשיות הוא הציג בדמותם של כובע קאובוי בצבע ורוד בייבי, או בשמלת תחרה משולבת באותם פטרנים של רוכבים, וכל הקולקציה שלו הוא טייק חדשני על הלוק.
המעצבת איזבל מארה היא תופעה בפני עצמה, משום שכל מה שהיא יוצרת נחטף מיד והיא יודעת לזהות הלכי רוח. אם מיוצ'ה פראדה עושה זאת באופנה הגבוהה והיוקרתית, אזי מארה (שזולה יותר גם מבחינת המחיר) קולעת לטעם של אופנת הרחוב, שמככבת תדיר בבלוגי האופנה. מובן שזה גם לא מזיק לה, שאת מסע היח"צ שלה עושות בחינם מיטב הפאשניסטות שמסתובבות ברחובות של בירות האופנה
מארה אוהבת להצדיע לאמריקנה מנקודת מבט פריזאית. אחרי שהתקיפה את הלוק האינדיאני שהפך ללהיט מועתק בטירוף היא מסתערת הפעם על הקאובוי לוק, והיא מצליחה לפרק ולפענח מחדש את הקלישאה. כבר בלוק הראשון איתו יצאה הכוכבת של הקמפיין שלה, אריזונה מיוז, מארה הציגה את ההצהרה שלה בדמות חולצה שמושפעת באופן חד משמעי מהמערב הפרוע, אך היא נשית יותר, רכה ומגיעה בגוון אוקסבלאד רד ששולט העונה. כמו כן אפשר למצוא אצלה מכנסי שבע שמיניות, שמלות עם דנטלים וחצאיות מיני מזמש.
מכיוון שסין מככבת בשנים האחרונות כמעצמה בכל תחום אפשרי והדוגמניות הסיניות השתלטו על טבלת דירוג 50 הדוגמניות המובילות של מודלס.קום זה אך טבעי שמעצבי העל יצדיעו לסין ולשכנותיה משום שמשם גם מגיע קהל הרוכשים הפוטנציאליים שזוכה למעמד של כבוד בעת משבר כלכלי.
המעצב הבלגי דריס ואן נוטן, שידוע כמלך ההדפסים, השתמש ביצירת הקולקציה שלו בארכיון של מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון והוציא משם אימג'ים אייקונים של תרבויות: סין, יפן וקוריאה. אצל ואן נוטן חלוקי קימונו וחלוקי דרקון הושטחו, צולמו ואז הודפסו בטכניקה דיגיטלית על בדי המשי והקרפ. ההדפסים שלו נחתכו למעילים, ז'קטים ומכנסיים ולקחו את הקודים שלהם מהעולם הגברי. ואן נוטן עשה זאת בצורה חכמה והוא יצר כור היתוך של מזרח ומערב כשעיצב טקסטיל העשוי מצד אחד מקימונו עדין כשבצדו השני צבע חאקי עמוק הלקוח מהעולם הצבאי.
גם ג'ייסון וו הלך על השראה אסיאתית, אך המקרה שלו שונה. וו, יליד טייוואן, חשב תמיד שליצור קולקציה בהשראה סינית זה משהו שייראה פתטי. העונה הוא התגבר על הפחד, עשה כביכול טיול שורשים ושאל את עצמו מה סין מסמלת כיום עבורו. בהשראת הסרט "שנחאי אקספרס" הציג וו קולקציה שנשענת מצד אחד על סין ההיסטורית עם העבר המיתולוגי של שושלת המלוכה שנתנה השראה לסריגים המנצנצים והמקושטים; מצד אחר סין ההוליוודית של שנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת. הוא הציג קולקציה חזקה עם צד אמנותי שונה לגמרי ממה שנחשפנו אליו עד כה.
הלייבל הספורטיבי של המעצב היפני יוז'י יממוטו Y3 שאה השראה קוסמופוליטית ואפשר למצוא בקולקציה שלו נגיעות ממונגוליה ומכנסי דייגים יפניים. הלייבל הניו יורקי פרואנזה סקולר הציג אף הוא קולקציה חורפית בהשראה אסייתית, והדוגמניות צעדו על המסלול בלוקים של סמוראיות עירוניות, עם ווייב של יוקו אונו בניו יורק, בתקופה שבה ג'ון לנון עדיין היה בין החיים. הלייבל הזה הפתיע, ונראה היה כאילו התחפש לרגע לבית בלנסיאגה, בשל התחכום של מראה השכבות, ומצד שני קשירות הקימונו המסובכות הזכירו את אלו שמופיעות כל עונה אצל המעצב היידר אקרמן.
השנה היא השנה של בריטניה עקב חגיגות היהלום של המלכה והאולימפיאדה. אין ספק בכלל שמעצבי העל הרהרו בממלכה המאוחדת ובמסורת שלה כשבאו לנפק קולקציה.
בלייבל אורג'ניק ביי ג'ון פטריק, שהוצג בשבוע האופנה בניו יורק, החליטו לנפק את הפיל של האינגליש קאנטריסייד בקולקציה שקיבלה השראה מצילומה של ג'וליה מרגרט שנקרא "ויז'ן יפהפה" שבו תיעדה בצורה הזויה וחולמנית את האחיינית שלה, ג'וליה דאקוורת', בשנת 1872. הצילום שהקפיא רגע בזמן מציג יופי אחר של מי שהפכה מאוחר יותר לאמה של הסופרת וירג'יניה וולף.
הלוק של הכפר האנגלי בלט מכל עבר, בעיקר לאור העובדה ששילב את כל האלמנטים יחדיו: טוויד, פטרן הרינגבון, קווילט, מגפי גומי, נעלי אוקספורד ועוד.
בלייבל הלוהט ראג&בון הלכו על קולקציה שלוקחת השראות אנגליות והודיות, תוך כדי שימוש בפטרן הרינגבון בתצוגה של המעצב האמריקני הקלאסי ראלף לורן נוגנה מוזיקת הנושא של "אחוזת דאנטון". על המסלול הוצגו לוקים שכללו מכנסיים וז'קטים משובצים עם פיל גברי, ולורן הראה לנו את האנגליות שלו יוצאת החוצה דרך פילטרים כל-אמריקאים המזוהים עם המעצב.
הלייבל הבריטי המסורתי דאקס עובר בימים אלה תהליך של התחדשות ומוכר לקהל בינלאומי בעיקר באסיה. בדאקס ביצעו טייק בינלאומי, על אנגליות, המשבצות הפכו שם למוטיב שהשתמשו בו בחוכמה, בשמלות ובמעילים, והם היו מלאים בווליום ובתנועה. בברברי המעצב כריסטופר ביילי כינה את הקולקציה שלו Town And Field. זוהי קולקציה שלקחה קודים מהמיתון של שנות ה-30 והוצגו שם חצאיות עפרון עם דפוס הרינגבון, מעיל פארקה עשוי שעווה חסינת מים ורקמות של כלבים וינשופים. הגברים על המסלול, שהלוקים שלהם היו מוצלחים בהרבה מאלה של הבנות, הציגו אנגליוּת קלאסית ולבשו חליפה עם קסקט עתיק יחד עם נעלי שפיץ ומטרייה עם דקורציה כסופה עם ראש שועל נוסח אריסטוקרט אנגלי נחשק. הקולקציה הגיעה בצבעוניות מרשימה שכללה גוונים של בורגנדי, שזיף, חרדל, חום, זית וכחול נייבי.
גזרות האוברסייז הן לא משהו חדש, נתקלנו בהן בעבר עם העדנה המחודשת לשנות ה-80, ואחר כך בקאמבק של הגראנג' ושנות ה-90, החביב על הנערות ושלא נעלם מעולם, אבל עתה מדובר בשינוי הסילואטה העיצובית, דבר שממעט להתרחש בעולם האופנה בצורה כה חד משמעית, ולכן למגמה הזו יישמר מקום בפנתיאון ההיסטוריה האופנתית.
המעצב ראף סימונס נפרד כאמור העונה מבית ז'יל סנדר עם קולקציה שחתמה את האקספרימנטים שלו בקוטור ובצלליות הלקוחות היישר מהפיפטיז ומהסיקסטיז. הוא הציג מעילים ענקיים מקשמיר עם טאץ' נוסטלגי, והדוגמניות שלו עלו לבמה כשהן אוחזות בדש המעיל. זוהי עונה שמתחננת "סופרסייז מי" גדול, ורחוק מקווי הגוף, זה היפה הנוכחי ומעילי ענק נראו גם בלייבל דאקס ואצל המעצבת העולה סימון רושה, בעוד אצל קלואה הכל היה עצום ממדים: מכנסיים, חצאיות נפוחות, מכנסי ברמודה ענקיים ומעילי קווילט גדולים.
גם דיאן פון פירסטנברג הצטרפה לחבורה, עם מעיל נשפך וצווארון שמכסה את הצוואר, ובלייבל הנחשק אקנה נראה מעיל ענקי באדום מסנוור. כמו כן הוצגו: כובעי ענק אצל לואי ויטון ומארק ג'ייקובס, מעילי קוקון בסלין, מעילים ושמלות בדו-ממד בקום דה גארסון ששברו שיאים חדשים של אקסטרה לארג' ונתנו תחושה של ילדה קטנה שמשחקת בבובות שלה ומלבישה אותן בבגדים ענקיים.
בבית אלכסנדר מקווין המעצבת שרה ברטון יצרה שמלות עשויות קומות נפוחות בצבע ורוד מאורגנזה, והיה מדובר ביצירות קוטור תיאטרליות שספק אם מישהי תוכל ללבוש אותן, אך לבטח יש להתפעם מהטכניקה ומהפרזנטציה. המעצב היפני ג'וניה ווטנבה הציג מעילי טרנץ' בצבעוניות חאקי בהיר ואופווייט לא מהעולם הזה כשהגדיל במתכוון את הצווארון. מארק ג'ייקובס הציג שאלים ענקיים שלופפו סביב גופן של הדוגמניות ונסגרו עם סיכת ביטחון ענקית ונראו כאילו נסרגו על ידי הסבתא. אבל מי שבאמת שלח את הבשורה החוצה ויהווה השפעה מכרעת על מה שלובשים ברחוב היה בית בלמן.
הקולקציה של בלמן הייתה קוטור חסר מאמץ, מצד אחד אבנים יוקרתיות, מצד שני גזרות סקסיות ועדכניות שנשים חטובות ירצו ללבוש, כמו החליפה הגברית הגדולה והמרובעת שלבשה קטי נשר והציגה פיתוי מעט שונה. אבל האייטם נושא הלפיד של הקולקציה הזו הוא ז'קט העור. ז'קט העור של בלמן נודע עד כה כקטן בעל כתפיים מחודדות, לעתים אזוק בשלשלאות, והפך לאחד מהאייטמים הכי מזוהים עם הלייבל. בעונה הזו הז'קט גדל והתנפח בממדיו, ועתה הוא בעיצוב בוקסי ואוברסייז. בהתחלה זה היה נראה בעייתי, אבל כשעורכת ה'ווג' הצרפתי עמנואל אלט, הסתובבה איתו מיד אחר כך בחוצות פריז, היה ברור שמדובר בלהיט.
על מנת להתמודד עם הגודל של העונה רצוי לשלב אייטמים אוברסייז, עם פריטים קרובים לקו הגוף, כך שהניגודים יוצרים את הסטייל האמיתי.
ההכנות לתערוכה "שיחות בלתי אפשריות" במוזיאון המטרופוליטן גרמו לפראדה ליצור בקיץ האחרון קולקציה שנשענת על עקרונות התנועה. הרוח הסוריאליסטית שנשבה מאז באוויר וגם במגזינים, גרמה להרבה מתצוגות החורף להידבק בזרם התודעה הזה. הסוריאליזם, שעוסק לרוב באשליה אופטית, גרם למעצבים ליצור בדים בטכנולוגיות חדישות, מהם עיצבו בגדים שאינם מה שהם נראים.
המעצב אוליבייה תייסקנס יצר בקולקציה שלו ללייבל תייסקנס ת'יאורי שמלות פוליאסטר שנראו כאילו הן עשויות סאטן יוקרתי. אלכסנדר וואנג הציג מעילים מיליטנטיים שנראו עשויים מעור, אך מבט מקרוב גילה שהם עשויים מטוויד שעבר תהליך מיוחד ונצבע בלכה שגרמה לו לזרוח.
בלייבל קום דה גארסון הלכו על קונספט של שמלות ומעילים ענקיים בדו-ממדיות, בתצוגה יצירתית שנראתה כמו קרקס מטורף. בבית סוניה ריקל הוצגו אביזרים כמו שרשרות וחגורות עם מוטיב של שד עם פטמה, התצוגה הקקופונית והיצירתית של מארק ג'ייקובס הושפעה מסלט של השראות: אייקון האופנה אנה פיאג'י שהלכה לעולמה, ד"ר סוס, ג'מירקוואי, צ'ארלס דיקנס, ועל כל הלוקים ניצחו שם הנעליים נוסח מטיפי דת מהמאה ה-17.
בבית רודארטה כמו גם בבית דיאן פון פירסטנברג הוצגו שתי שמלות עם אלמנט דומה, שבהן כפות ידיים נראות כאילו מטפסות על גופה של הלובשת אותן, אך אצל פירסטנברג הוצגו גם תיקים בצורת לבבות וקלאץ' עם שפתיים מוזהבות שמככב כרגע במודעות שלה עם אריזונה מיוז ונראה כאילו נוצר בהשראת סלבדור דאלי, האמן הידוע ביותר שיצא מהתנועה הזו. כמו כן גם בבית לנוון הוצגו אביזרים עם אלמנטים של שפתיים ועיניים, כאילו יצאו מבית מדרשו של האיש והשפם.
המעצבת מרי קטרנצו הציגה שמלות בולטות עם הדפס מוציא עיניים נוסח גני ורסאי, ועם זאת היא עיצבה שמלות עם דפוס עפרונות צהובים, שבחלקן השתמשה בתהליך העיצוב בעפרונות אמיתיים שכופפו והפכו לחלק בלתי נפרד מהטקסטיל. בבית מאניש ארורה עוצבו שמלות עם תקריב פנים שהוכפלו, עיניים שנגזרו והושמו מחדש בטכניקת קולאז'.
חלק א' של הטרנדים לחורף
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם