פאן לי: ראיון עם האישה הכי מגניבה בעולם
אנה דלו רוסו, 50, עורכת האופנה של הווג היפני, יצרה קולקציית אקססוריז עבור H&M בהשראת סגנון הבארוק הידוע כדקורטיבי ומוגזם, ממש כמוה. ראיון עם אישה גדולה מהחיים
דלו רוסו תמיד הייתה גורם משמעותי בעולם האופנה. כבר יותר משני עשורים היא אחראית על אינספור הפקות אופנה וקמפיינים וכיכבה לפני תפקידה ב"ווג" היפני כעורכת האופנה של ה"ווג" האיטלקי ואף כעורכת של "ל'אומו ווג" בשנים 2006-2000. את התפקיד ב"ווג" היפני היא לקחה כשרצתה ג'וב שידרוש ממנה פחות זמן ובמקביל תוכל להשקיע בפרויקטים שמעניינים אותה, כלומר במותג שנקרא אנה דלו רוסו הידוע גם כ-ADR.
במשך שנים רבות היא עבדה כמו פועלת חרוצה של התעשייה ושימשה כסטייליסטית. היא התעמתה עם הצד הפחות זוהר של המקצוע, מה שאומר עבודות סבלות, סחיבות בגדים ותיקונים אינסופיים. בשנת 2005, כמו בהינף שרביט קסם, היא צולמה לבלוג של הסרטוריאליסט, שהחל מתפקס עליה ועל הלוקים האקסצנטריים שלה. היא גם הצליחה למקסם את האפקט הפרסומי, כהרגלה, כשפתחה לפני שנתיים את הבלוג האישי שלה, שמתעד את כל האאוטפיטים שלה כולל קרדיטים מלאים ושימוש חוזר במשפט המחץ "אני לא רוצה להיות קול, אני רוצה להיות פאשן", והיא אכן עומדת מאחוריו ומוכיחה זאת בפועל, כמי שמאמצת מראות שלמים היישר מהמסלול ולא עושה לעצמה הנחות, לא משנה באילו תנאי שטח מדובר.
היא תמיד לבושה באופן מוגזם, כולל כובעים מופרכים, שלרוב מעוצבים במיוחד בשבילה. דלו רוסו מאמינה בדרך שלה ויודעת שלפעמים היא נראית כמו כסילה גמורה, אבל זה לא מפריע לה והיא צוטטה בעבר כשאמרה "לא אכפת לי לאן אני הולכת, לא אכפת לי אם קפוא, קר או גשום, כל דבר הולך כל עוד הוא חלק מהלוק, זו הפילוסופיה שלי".
משנת 2006 היא הצליחה לשדרג את מעמדה לאייקון אופנה, או אם תרצו ל"ליידי גאגא של עולם האופנה", כפי שהיא מכנה את עצמה. בחורף 2010 היא ניצלה את הפרסום שלה ויצרה בושם במהדורה מוגבלת בשם Beyond. הוא מעוצב בבקבוק מוזהב שנראה כמו הנעל של סינדרלה, לא מפתיע בהתחשב בכך שהצהירה שיש ברשותה יותר מ-4,000 זוגות נעליים.
חוץ מזה היא כיכבה על שער מהדורת המגזין "10" לחורף 2010, במגזין W מהדורת נובמבר 2010 בצילומים של יורגן טלר תחת הכותרת "ליטל מיס מקסימליסט", ובאותו מגזין מהדורת נובמבר 2011 בצילומים של סטיבן מייזל שהוקדשו לעורכות אופנה מיתולוגיות. בנוסף השתתפה בקמפיין מייסיס לחורף 2011 עבור קולקציה מיוחדת שאותה ערכה ואף דגמנה יחד עם הטופ-מודל קרולינה קורקובה. כמו כן, טופפה על המסלולים של קולקציית לנוון עבור H&M בנובמבר 2010 ועל מסלול עמנואל אונגרו בעיצוב ג'יילס דיקון עבור עונת קיץ 2011.
ב-4 באוקטובר תושק ברחבי העולם קולקציית האביזרים שלה עבור H&M ויש למה לצפות. לרגל יציאתה של הקולקציה תפסנו אותה לשיחה טלפונית. בשעת אחר הצהרים אירופית דלו רוסו ניצבת מהעבר השני, צורחת לספיקר באנגלית בעייתית, מתובלת במבטא כבד מדרום איטליה והרבה צ'ארם. האישה היא קאלט במיטבו והיא מודעת לכך. נראה שהיא מיומנת בלשחק את הפרסונה שאימצה לעצמה.
ספרי על קולקציית האקססוריז שלך עם H&M, מה אנחנו הולכים לראות שם?
"אנשים יופתעו מאוד. בקולקציה הזו יש הרבה פריטים והכל נעשה בצורה גדולה ונרחבת. מדובר באביזרים שהם 'סטייטמנס פיסס' או 'פאשן פיסס', דברים גדולים, כמו שלשלאות. אני מכוונת את הקולקציה לדור הצעיר, שקשה מאוד לקלוע לטעמו, והוא עבורי המאתגר ביותר. הרעיון מבחינתי הוא לקחת את אותם אביזרים ולשלב אותם נכון, נניח עם בגדי מעצבים, ולהפוך את הלוק לגמרי אחר בעזרת קלאץ', פיסים גדולים בהשראה בארוקית, משקפי שמש ואייטם אמנותי ייחודי שהוא מעין ציפור ירוקה, ומזוודת טרולי".
טרולי זה מעניין!
"זוהי מזוודה נוחה בצבע טורקיז שנראית פאן, אבל היא לחלוטין פרקטית ויכולה לשמש לנסיעות ארוכות. מבחינתי זה מאסט. משום שאני כל הזמן נוסעת בעולם המזוודה חייבת להיות מעוצבת, אך גם פונקציונאלית. זהו אביזר אופנתי לכל דבר".
למה בחרת לעצב דווקא אקססוריז, ולא בגדים, הרי כבר שיתפת פעולה בעבר עם מייסיס?
"לעצב בגדים באמת זה משהו שאני משאירה למעצבים. אני יותר מדי מעריכה מעצבים, והם עושים עבודה מעולה. אין לי שום רצון לעשות העתק לגדולי המעצבים, ואני רוחשת להם את הכבוד המגיע להם. עם אקססוריז אני יכולה להעביר מסר, משום שאפשר לקנות פריט של מעצב ולשדרג את האייטם באמצעותו. מבחינתי, אגב, הקולקציה הזו היא לא באמת קולקציה לייצור המוני, וכשעיצבתי אותה חשבתי על לוקשרי ועל אופנה עילית".
ומה בער לך לצאת עם קולקציית אקססוריז כעת, האם ישנה חשיבות למומנטום?
"לקחתי על עצמי את יצירת הקולקציה יחד עם H&M ברגע זה בזמן כדי לרצות את הקהל שלי ולפרגן לו, בעיקר למי שגר ביפן. אני מעוניינת לעזור לקהל שוחרי האופנה שם בעקבות הצונאמי שהם עברו. אני רוצה מאוד לשמח אותם ושיהיה להם כיף. הקהל היפני עזר לי ותמך בי כל כך במהלך שש השנים האחרונות, ועכשיו תורי להחזיר להם בחזרה".
אפרופו יפן, את מתגוררת במילאנו ומשמשת כעורכת אופנה ב"ווג" היפני. מה את יכולה לספר לנו על החוש האופנתי של הקהל היפני?
"זה מצחיק, כשנכנסתי לתפקיד ב'ווג' יפן שאלתי אותם 'למה אתם לוקחים אותי לתפקיד? אני אישה לא צעירה, מתגוררת במילאנו והסטייל שלי איטלקי לכל דבר'. הם ענו לי: 'בגלל שאת דמות, שאת פאן'. אולי זה מסכם הכל. אני דומה מאוד ליפנים בכך שאנחנו חולקים את אותה אהבה לאופנה. היפנים חרוצים מאוד ועובדים קשה מאוד. הם מבינים גם את ההיסטוריה של האופנה, הם מתעכבים על הבדים, מתעניינים מהיכן מגיעה ההשראה של הבגד, הם לא קונים שום דבר סתם ויודעים מה זה אומר שהם מזדהים עם מותג מסוים. באמצעות האינטרנט אני חולקת איתם את האהבה המשותפת ללוקים".
הגישה שלך לאופנה היא מקסימליסטית בזמן של משבר כלכלי, כשהמינימליזם נוכח מאוד על המסלולים ונוח יותר ללקוחה ולארנק שלה. האם את מרגישה מיוחדת בצורה שבה את מתלבשת ביחס לקולגות?
"אני לא רואה את עצמי בסטנדרטים תחרותיים. מקסימליזם זה הטבע שלי. אני מעריכה גם מינימליזם, אבל אני חושבת שהגזמה מתאימה יותר לאישיות שלי. עם זאת, אני לא חושבת שמינימליזם ומשבר כלכלי הם הזיווג המושלם. אופנה יכולה להיות דרך פנטסטית לחלום, ולהשתמש בפנטסיה בצורה מקסימלית גורם לך לחלום בצורה מלאה. אופנה היא: בריחה, פנטזיה, ואפילו יותר, כשהעולם כה קשוח".
דלו רוסו נולדה בבארי שבדרום איטליה בבית אמיד. היא סיפרה בעבר שכבר מגיל צעיר מאוד היא הכניסה לעצמה לראש את הרעיון לעבוד באופנה וגנבה בגדים מאמה, אחותה וחברותיה. בגיל 12 היא שכנעה את אביה לקנות לה סט מעוצב של בית האופנה פנדי שכלל: תיק, ארנק, מטפחת ומטרייה, כשהכול מותאם בצורה מושלמת. היא הלכה בלוק הזה לבית הספר ולא ויתרה מעולם על המטרייה, אף על פי שבאזור ממנו הגיעה תמיד היה חם ולא ירד גשם. המוחצנות הזו שלה גרמה לילדים לצחוק עליה, בתואנה שהמטרייה אינה מובנת, היא ענתה להם בפשטות: "אני יודעת שלא יורד גשם, אבל זה חלק מהלוק".
דלו רוסו למדה היסטוריה של האמנות באוניברסיטה בבארי, ומשם עברה למילאנו על מנת לעשות מאסטר באופנה. המורה שלה היה המעצב הנודע ג'אנפרנקו פרה, ובסיום לימודיה היא קיבלה עבודה ב"ווג" האיטלקי. ברבות השנים היא פיתחה אובססיה לאופנה, או כפי שכינה אותה הצלם הלמוט ניוטון "פאשן מניאק", וכבר יותר מ-20 שנה היא אוספת קולקציות שלמות של רדי טו וור עד אחרון האביזרים.
בשנתיים האחרונות החלה לאסוף בקפדנות קולקציות מלאות של מארק ג'ייקובס, ולכן היא מחזיקה במילאנו בשתי דירות יוקרה צמודות, האחת למטרת מגורים, והאחרת משמשת לאחסון בגדים בלבד. היא גורסת שהאספנות אינה קלה כמו שהיא נראית ושצריך לשמור על הטמפרטורה הנכונה בבית, 15 מעלות מקסימום, ועל ניקיון קפדני, ללא גרגר אבק, על מנת שהבגדים לא ייהרסו. מבחינתה הבית שלה הוא מוזיאון אספנות, והנעליים שלה מסודרות בספרייה גדולה על פי שמות המעצבים. היא משועשעת כשהיא אומרת: "במקום ספרים ספריית נעליים".
מכיוון שהפכה בשנים האחרונות לכוכבת המתועדת בצורה שלא תבייש את ליידי די היא טוענת שלרוב היא קונה את הבגדים שלה היישר מהחנויות עצמן ולעתים משאילה כשצריך מהשואו רום, משום שברגע שצולמה עם בגד מסוים היא לא תלבש אותו שוב, ולכן היא זקוקה נואשות כל הזמן, לעוד ועוד ועוד בגדים. ולא רק על הבגדים היא שומרת בקדושה, גם על גופה. דלו רוסו בעלת הגוף הגבעולי, כשל דוגמנית צעירה, מתעוררת כל יום בחמש לפנות בוקר, מתייצבת בשעה שבע לשיעור יוגה, כל יום במשך שלוש שעות. היא גם מרבה לשחות במהלך השבוע ומנהלת אורח חיים בריא וצמחוני שמותיר אותה פעלתנית ותזזיתית, מוכנה לקרב, בתפקידה ככוכבת פופ של שבועות האופנה.
על אף שהסלבריטאות שלה נראית כיום מובנת מאליה, היא טוענת שהתפקיד הזה לא היה נראה לה טבעי בתחילת דרכה המצולמת, "בהתחלה זה היה מעט מביך. אבל כעת לפעמים אני חושבת: אם לא אצולם ארגיש אומללה".
דלו רוסו, שמנהלת את חייה בתמיכה מלאה של הדור הצעיר חובב הבלוגים שנותן לגטימציה לסטיית התקן האופנתית שלה, סבורה ש"באופן כלשהו אני אוהבת את הדרך שבה הדור הצעיר רואה אותי, זה נוסך בי יותר ביטחון". לכן היא שמחה בקריירה שבחרה לעצמה, ובעיקר לקראת עונת התצוגות, שמתוארת על ידיה כ"החלק הכי טוב בעבודה שלי, כמו ללכת לכנסייה, זה עוזר לי לשמור על האמונה".
את מכהנת המון שנים כעורכת אופנה, האם את זוכרת את הרגע שבו החלטת לצאת מאחורי הקלעים לקדמת הבמה ולהפוך לכוכבת בזכות עצמך?
"לתפיסתי אני תמיד עורכת. תמונות, קולקציות, לוקים, עבורי עריכה זה מקצוע חשוב מאוד, וגם כשאני מלבישה את עצמי אני לא מפסיקה לערוך בראשי. הבלוגרים הם אלה שהפנו את עדשת המצלמה בפעם הראשונה לא אל סלברטיז אלא לעבר העורכים: עורכי המגזינים ועורכי האופנה. אני זוכרת את הרגע שבו פנו אליי בפעם הראשונה כאילו זה היה אתמול.
"בשנת 2005 כיהנתי כעורכת של 'ל'אומו ווג', ותוך כדי שצעדתי בניו יורק ניגש אליי בפעם הראשונה סקוט שומן מה'סרטוריאליסט' ושאל אותי אם אסכים להצטלם, לא ידעתי אז מה זה בלוג והוא הראה לי את הבלוג הראשון והרציני בתחום. אני זוכרת שהייתי מופתעת מזה שאנשים 'רגילים' כביכול מצולמים בו, אבל חשבתי שזו דרך מעולה לעשות זאת ופלטפורמה מצוינת עבורי, כאילו זמן הבלוג הוא הזמן שלי. הרבה מים עברו מאז מתחת לגשר, והנה שומן ובת זוגו הבלוגרית גאראנס דורה זכו לא מכבר בפרס המדיה הראשון של מועצת האופנה האמריקאית, מה שמעיד על כך שהם זוכים להכרה חובקת עולם".
מהדורת המגזין האלטרנטיבי "פרפל פאשן" לחורף 2008-2007 חשפה לראשונה את אנה דלו רוסו לקהל האופנה הבינלאומי כדמות מעוררת השראה. הצלמת האיטלקייה הנודעת מנואלה פאבסי צילמה שם את דלו רוסו כדוגמנית חשופת חזה, כשהיא שורפת את הלילה במילאנו במבחר מראות ערב שהיא סגננה בעצמה. הצילומים החושפניים הללו תרתי משמע הכריזו על הפיכתה למישהי בעלת פרופיל ציבורי. אייקון.
"כן, זו הייתה נקודת מפנה עבורי בהרבה מובנים", היא מספרת. "זו הייתה הפעם הראשונה שביצעתי הליכת ירח מתפקידי מאחורי המצלמה לפרונט והפכתי עצמי לנראית. זו הייתה חוויה נהדרת, כמעט מאירה עבורי. בצילומים הללו הרגשתי מועצמת, ואני חושבת שאפשר לראות זאת בתמונות. מנואלה עשתה עבודה מצוינת, וכמובן עזרה גם העובדה שהיא חברה ושאנחנו מכירות זו את זו במשך זמן רב".
את משתפת פעולה באופן קבוע עם הצלם טומי טון מהבלוג "ג'ק&ג'יל", ואף אפשרת לו לצלם אותך בסיטואציות אינטימיות בביתך. ספרי קצת על טיב מערכת היחסים שלכם.
"אחרי 'הסרטוריאליסט' פגשתי את טומי טון. הוא לקח את עניין הצילום קדימה בכך שתיאר כל צעד ושעל שלי, צילם כל לוק בצורה מפורטת וכתב כיתובים מלאים מתחת לתמונה, נוסח '9 בבוקר, אנה דלו רוסו לובשת כך וכך', ובזכותו התפרסמתי והפכתי למישהי שהיא נראית ולא רק עורכת אופנה. הבלוגרים יצרו עולם שלם חדש שבו העורכים הם הפרונטמנים. פתאום התחילו להיכתב עליי כתבות ועל מה שאני עושה, והשאר בנוגע אליי הוא היסטוריה ידועה בזכות הבלוגים השונים".
והנה גם לך יש בלוג משגשג לא פחות.
"לפני שנתיים פתחתי לעצמי בלוג. חשבתי שזה יהיה מעניין אם אני אצור בלוג משל עצמי, ואני משקיעה בו הרבה מאמץ ואנרגיה כדי לעשותו מעניין. בעיניי הבלוג שלי הוא הרבה יותר ספונטני ומדבר על העכשיו מאשר נניח מגזין אופנה, אבל הם הולכים יד ביד. אני תמיד אומרת שהבלוג שלי כאילו נעשה עבור קהל קוראים של ילדים: פאן, פשוט, וכל אחד יכול לקרוא בו, אבל מתחת למעטה המנצנץ אפשר ללמוד ממנו הרבה".
את באמת אוהבת דברים מתוקים שהם על סף הקיטש, כמו הבלוג שלך שמלא באייקונים ילדותיים. מהו הבושם האהוב עלייך, חוץ מזה שיצרת בעצמך?
"באופן כללי אני אוהבת ריח וניל, כל מה שיש בו מזה מכניס אותי לגוד מוד, מעבר לזה בשמים מתוקים עושים לי את זה".
כאמור מעבר להיותה עורכת אופנה, היא אצרה קולקציית בגדים, יצרה בושם, כיכבה בווידיאו קליפים שבהם היא מזמרת, דגמנה את עצמה לדעת, ונשאלת השאלה, מהו הדבר הבא שאפשר לצפות מהקרטל של אנה דלו רוסו? היא עונה על כך בצורה עמומה: "מי יודע, אני נהנית מאתגרים חדשים ומהאפשרות לגלות יבשות חדשות. לפני חמש שנים רק המחשבה על ליצור קולקציית אביזרים תחת שמי הייתה גורמת לי לצחוק. אנחנו חיים בעידן דיגיטלי, הגבולות נמתחים כל הזמן, והאפשרויות משלשות את עצמן, אני רוצה ליהנות מהרגע במלואו".
האם יש לך מחשבות לעתיד הקרוב?
"אני כבר שש שנים ב'ווג' היפני. עד כה הייתה לי נטייה לעבוד במקום עבודה מסוים שש שנים ואז להחליף מקום עבודה. עבדתי שש שנים כעורכת אופנה של 'ווג' איטליה, ואחר כך שש שנים כעורכת ראשית של 'לואמו ווג'. אז אולי באמת הגיע הזמן להחליף?', שואלת את עצמה בקול רם דלו רוסו ומצחקקת לעצמה בצורה שמדגישה את ההומור העצמי שלה. כמו שמפניה תוססת, היא מתפוצצת לחלל האוויר. מדובר במישהי שהיא רק פאן, פאן, ועוד פאן.
הקולקציה של H&M תושק ב-4 באוקטובר ברחבי העולם, כולל החנויות בישראל, ותכלול כ-50 פריטים שונים, כגון משקפי שמש, תיקים, נעליים ומזוודות טרולי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם