תת תזונה: "שלטון הרזון" הוא סרט רזה מדי
"שלטון הרזון", סרטה הדוקומנטרי של איילת הלר, מנסה לרדת לשורשי אידיאל הרזון המערבי. בפועל מדובר בשיחת נשים בחדר המתנה, ובפטפוט נדוש, מפוזר וארעי

שלא נדע מצרות. עמית מכטינגר וריי שגב ב"שלטון הרזון" יח''צ
"שלטון הרזון", סרטה הדוקומנטרי של איילת הלר, הוא רק טעימה מהבופה. הסרט מנסה לרדת לשורשי אידיאל הרזון המערבי. הוא מדלג בין סוכן הדוגמניות עדי ברקן, שמוביל את המלחמה בדרישות המקצוע ודוגמנית צעירה שהציל, דרך קבוצת נשים ספורטיביות, ואפילו מתאמנים במכון כושר. בפועל, מדובר בסרט שכולו שיחת נשים בחדר המתנה, פטפוט נדוש, מפוזר וארעי כשיחת ברזייה. "שלטון הרזון" לא סגור על עצמו. רגע הוא מטפל באנורקסיה והופך נוגה, ורגע הוא מציג תופעות קיצוניות בעליצות בידורית.
אין שום בעיה באנשים שמתעקשים להעביר את חייהם בספורט ותזונה כפייתיים, רק בשביל להקל על חברה קדישא את הסחיבה. להפך - זהו חסד של אמת. הבעיה היא כאשר מופרעויות ממינים שונים
תופסות זמן מסך על חשבון הבעיה האמיתית - השעבוד לרזון, למודל יופי מדומיין, לסיגוף קטלני. "שלטון הרזון" מערבב כמה מיני תחלואים, מתפזר ביניהם ובסופו נותר סרט בתת תזונה.
"שלטון הרזון", הוט בידור ישראלי.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-
