אימהות מאוחרת: הריון ולידה בגיל 45+
חלקן נישאו מאוחר, אחרות רוצות עוד אחד ודי. ללדת בגיל 45+ הפך לאחרונה לטרנד. הרופאים לא תמיד מתלהבים, האימהות מודות שזה לא קל, ובכל זאת, אף אחת מהן לא מוכנה לוותר על החלום לתינוק
"בגיל צעיר לא הייתי בשלה לנישואים. למדתי ועבדתי בתחומים תובעניים", היא אומרת. "לא רציתי להיות אם חד הורית, כי חשבתי שזה לא הוגן כלפי הילד". כיום, חשוב לה להעביר מסר לנשים שמתקשות ללדת. "אסור לוותר על החלום. כל אישה שרוצה ומאמינה שתהיה אמא, תצליח לבסוף. רק שלא תרים ידיים".
שרגא אינה היחידה שבחרה ללדת בגיל שבו כמה מחברותיה כבר הפכו לסבתות.
בשנים האחרונות הרפואה התקדמה, תוחלת החיים עלתה, ולא מעט נשים בגילאי 40 ומעלה מחליטות לראשונה ללדת. בעולם, היו אלו קרלה ברוני, אשת נשיא צרפת לשעבר, או הזמרת מריה קארי, שהפכו למובילות הטרנד. בישראל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2010, כ-6,000 מהיולדות עברו את גיל 40 והמספרים רק הולכים וגדלים. הסכנות אומנם רבות והסיבוכים לא פשוטים, אך הנשים שרוצות ילד פשוט לא מוכנות לוותר.
גם לידתו של אורי, בנה של שרגא, התרחשה לאחר קשיים רבים וטיפולי פוריות מפרכים. "הזרקתי הורמונים מדי יום, והגוף שלי השתגע", היא נזכרת. "את הולכת ומתנפחת, אף בגד לא עולה עלייך, את מפסיקה לישון והצחוק והבכי מתערבבים כל הזמן. בשלוש השנים של הטיפולים הייתי בקופת חולים יותר מאשר בכל ימי חיי. יחד עם זאת ידעתי שעומדת בפניי משימה חשובה ושאני חייבת להצליח בה. לא איבדתי תקווה לרגע, תמיד חשבתי קדימה".
היא נכנסה להיריון בהפריה השישית. "זו הייתה תקופה מאוד מאושרת. ההורים שלי והאנשים הקרובים אליי מאוד שמחו בשבילי ועטפו אותי בחום ובאהבה. הגעתי לתהליך במצב של איתנות כלכלית, בשלות והרבה יותר סבלנות לילד. יכולתי לתת לו דברים שנשים בגיל צעיר בדרך כלל לא יכולות לתת".
אחרי שנים של עצמאות, מצאת עצמך קמה בלילה ומשועבדת לתינוק. זה לא היה קשה?
"היה קשה כמו לכל אחת אחרת. כששוחחתי עם האימהות של החברים של אורי, הן קיטרו יותר ממני. יכול להיות שהיה מתאים לי להיות אם 15 שנה אחורה, אבל זה לא תמיד תלוי רק בך".
בינך לבין אורי יש פער של 49 שנה. זה מורגש בחיי היומיום?
"אנחנו מאוד מודעים לכך שהוא בן יחיד להורים מבוגרים ועושים הכול כדי שלא יגדל בחוויה הזאת. יש לנו בית פתוח, לא רק לחברים שלו אלא גם להורים שלהם. מאז שאמי, שהיינו מאוד קשורים אליה, נפטרה, אנחנו עורכים סעודות שבת גדולות עם החברים של אורי והוריהם. הבית תמיד מלא אנשים. אנחנו משתדלים לעשות עם אורי את כל הפעילויות שעושים במשפחות צעירות. הולכים לסרטים והצגות, יוצאים לטיולי שטח ולנים באוהלים. לעיתים כשיש מסלולים רגליים קשים, רק בעלי עושה זאת עם הילד. אורי היה גם לא מעט פעמים בחו"ל".
ובכל זאת?
"אני לא אגיד שאין ימים קשים בהם אני מסתכלת על החברות שלי שיש להן כבר נכדים ואני צריכה ללכת עם הבן ל'קיפצובה'. אבל יחד עם זאת, אני מרגישה מלאת אנרגיות ושמחה ומודה על כך שהתאפשר לי להביא לעולם ילד".
יש מחשבות לפעמים מה יהיה בעתיד? כשאורי יהיה בן 20 את תהיי בת כמעט 70.
"קודם כול אני מתכוונת לחיות לנצח", היא מחייכת. "מעבר לכך, אני עושה הכול כדי שההווה שלו יהיה טוב. משתדלת לדאוג לעתיד הכלכלי שלו. אורי גם בקשר טוב עם ששת הילדים של אחי הבכור. אני תמיד אומרת לאחיינים שלי שאורי הוא אחיהם הקטן, וכך הם גם מרגישים. הוא לא יישאר לבד".
גם שרית גושן, 51, ממושב בת חפר, הפכה לאם בגיל יחסית מאוחר. גושן, בעלת 'סידורים - עושים סדר בחיים', המסייע לעשיית סדר בבית ובעסק, נשואה בפעם השנייה. את בעלה השני פגשה באמצע שנות ה-30 שלה ובגיל 37 הפכה בפעם הראשונה לאם. מאז הספיקה ללדת ארבע בנות, האחרונות תאומות. כל ההריונות היו בדרך הטבע ונחשבו מבחינתה לקלים מאוד. כשהחליטה בגיל 45 להביא ילד נוסף, לא שיערה שהלידה תסתיים בזוג התאומות. "עשיתי את כל הבדיקות המקדימות, ולאחר שהכול התברר כתקין הריתי באופן עצמאי. הרופא האישי, המלווה אותי לאורך כל הלידות, לא אהב את הרעיון של היריון בגיל כל כך מאוחר, אבל הסכים לסייע 'בלי להשתגע', כהגדרתו".
היום, כשאת בת 51 יש לך כוח לטפל ולגדל אותן?
"אני לא אומרת שמאוד קל לי, אבל חיכיתי ללידה, רציתי מאוד את הילדות. בנוסף, יש לי בעל שעוזר מאוד וגם שתי בנות נוספות בגילאי 14 ועשר שמסייעות, כך שאני לא לבד. אני גם לא מפונקת. מהרגע הראשון לקחתי אותן איתי לכל מקום, לקניות, לעבודה, לבישולים ולתליית כביסה. היו רגעים קשים, אבל אני חושבת שזה נבע מהעובדה שמדובר בתאומות".
במבט לאחור אין בך חרטה על כך שילדת בגיל מאוחר?
"אני לא חושבת שהייתי בשלה ללדת ילדים בגיל צעיר יותר. זה בכלל לא גירד לי בנשמה. עשיתי כל כך הרבה דברים כשהייתי צעירה שלא היה מקום בחיי לגידול ילדים".
יש מחשבות לגבי העתיד, כשהן תהיינה בגילאי העשרה ואת תהיי בת 60?
"אני לא חושבת כל כך רחוק. אף אחד מאיתנו לא יודע מה יילד יום. כשהייתי בהיריון בחודש התשיעי עם בתי השנייה, עברתי תאונת דרכים קשה, שבמזל לא פגעה בעובר. יצאתי בבוקר לעוד יום עבודה שגרתי ומצאתי עצמי לאחר שעה קלה במצב קשה בבית החולים. צריך לחיות וליהנות מהרגע ולא לבזבז זמן על דאגות. אני דואגת לעתיד שלהן במובן הכלכלי, מעבר לכך - קטונתי".
לדפנה בוזגלו, 46, מירושלים הגיעה בת הזקונים כהפתעה בלתי צפויה. בוזגלו מגדלת עם בעלה בדירה לא גדולה במיוחד בשכונת קריית משה, את ששת ילדיהם, הגדול ביניהם הוא תלמיד כיתה ח' והקטנה נולדה רק לפני מספר חודשים. היא נישאה בגיל 32 לאמן שהיה בתהליכי חזרה בתשובה. יחד איתו עשתה גם היא את דרכה לדת.
היא החלה ללמוד רפלקסולוגיה, חשבה לפתוח קליניקה, ובמקביל היו גם מחשבות לסיים את הלימודים לתואר בחינוך מיוחד שבהם החלה בשנות רווקותה. ילד נוסף כלל לא עלה במחשבתה. אבל יום אחד בהיותה בת 40, המחזור בושש לבוא. "בהתחלה חשבתי שהוא פשוט הפסיק, אבל לאחר מספר שבועות החלטתי לבצע בדיקה. אני זוכרת את היום ההוא. בדרך ללימודי הרפלקסולוגיה קניתי את הערכה לבדיקת היריון. נכנסתי לשירותים וביצעתי את הבדיקה. ההלם היה גדול משום שלא ציפיתי לכך. אני זוכרת שהתחלתי לבכות. פחדתי, לא התאים לי בשלב הזה בחיי ללדת שוב. לעומת זאת, כשבעלי שמע את הבשורה הוא שמח מאוד".
בוזגלו מצהירה שבהיריון האחרון היא לא ביצעה שום בדיקה למעט סקירת מערכות. "הרי ממילא גם אם משהו לא תקין לא ניתן לבצע הפלה. אמרתי לעצמי שהקב"ה רוצה את ההיריון הזה ובעזרת השם יהיה בסדר. השתדלתי להתמקד בהרגשה הזאת ודחקתי את כל הפחדים הצידה".
כשאת משווה את ההיריון האחרון לאלו שלפניו, הפעם היה קשה יותר?
"אין ספק שהפעם הייתי עייפה יותר, פחות סבלנית. הבחילות והצרבות היו גם הם הרבה יותר קשות. אבל, יחד עם זאת אני אוהבת להיות בהיריון. זאת התעלות מאוד גדולה".
כיצד הגיבו ההורים שלך?
"אמא שלי התנהגה כאילו חרב עליה עולמה. היא חשבה שהשתגעתי. אחרי הילד החמישי הם קיוו שלא אלד יותר. שלא אסכן את עצמי".
בסופו של דבר ההיריון עבר בשלום. את יעל, היום בת 10 חודשים, היא ילדה בשבוע ה-42. "הרופא רצה לעשות זירוז ואני סירבתי. הוא אמר לי 'גברת, את זקנה וגם השיליה שלך זקנה'. למרות זאת סחבתי את ההיריון עוד מספר ימים. יעל התבשלה ככל הנראה טוב בבטן. מבחינה התפתחותית היא זריזה מאוד. כבר בגיל חמישה חודשים נעמדה והלכה על הרגליים".
למרות השמחה הגדולה נראה שלא קל לך.
"הלידה מנעה ממני לצאת ולעבוד בצורה רצינית. היא קטעה לי את כל התוכניות של עיסוק ברפלקסולוגיה או חזרה ללימודי התואר. כדי לסייע בפרנסת המשפחה מצאתי עבודה שלא ממש משמחת אותי. אני מטופלת בילדים, רצה מהעבודה הביתה וחוזר חלילה. אבל אז מגיע הצד השני, כשאני מסתכלת על הילדה אני מתמלאת אושר, ואז אני אומרת לעצמי שעוד יגיעו הימים שבהם אוכל להגשים את כל החלומות שלי".
למרות כל סיפורי ההצלחה, הרופאים מזהירים כי הטבע נותר ללא שינוי, וזה אומר שעם הגיל חווה כל אישה ירידה משמעותית בפריון. בגיל40-31 הסיכוי להתעבר בכל חודש הוא רק כ-15 אחוז, לאחר גיל 40 הסיכוי פוחת לכדי חמישה אחוזים. במקביל, חלה עלייה תלולה בסיכון להפלה וללידת תינוק פגוע מבחינה גנטית. "רובם המכריע של העוברים הנוצרים מביציות של נשים שעברו את גיל 40 אינם תקינים מבחינה גנטית. נשים רבות שמעוניינות בהיריון בגיל מבוגר, נזקקות לתרומת ביציות. למרות ההליך הלא פשוט והסכנות הכרוכות בכך, הקליניקות הפרטיות מוצפות בנשים המבקשות להגשים את החלום להפוך לאימהות", אומר פרופ' דב פלדברג, סגן מנהל בית החולים לנשים על שם הלן שניידר, במרכז הרפואי רבין.
רבים מהרופאים חוששים מהיריון בגילאי 40 ומעלה, שכן הוא מגביר את הסיכון בקרב היולדת לפתח מחלות כמו יתר לחץ דם, סוכרת, או רעלת הריונית שעלולה להתפרץ בבת אחת. בנוסף, "בהריונות בגילאים מתקדמים יש שכיחות גבוהה לאי ספיקה שלייתית שעלולה לגרום לבעיות בעובר. לכן חשוב מאוד לבדוק את מצבה הבריאותי של האישה, לוודא שאין מחלות רקע ואם יש כאלה האישה צריכה להיות במעקב קפדני".
***
הכתבה התפרסמה במגזין 'נשים'. את המגזין ניתן לרכוש בחנויות ובמרכולים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם