לבן על לבן: מסע אל האלפים חלק ב'
כתבת 'את' ממשיכה לשוטט בנוף המופלא של האלפים הברניים. והפעם היא מלקטת אוכמניות, מבקרת 72 מפלים ומוצאת גם מסלולים לילדים
הסלסילות של חברי הקבוצה הולכות ומתמלאות ורק אצלי, שדחיית סיפוקים אף פעם לא הייתה צד חזק במיוחד, הסלסילה כמעט ריקה והפה מלא... דרך אגב, אם יש צורך בחיזוק כלשהו לתאוריה של ג'ון גריי* (*מחבר הספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה"), לפחות בחבורה שלנו הנשים אכן הוכיחו כישורי ליקוט העולים בהרבה על אלו של הגברים, שלהגנתם טענו שמרבית הזמן הם בקושי מבחינים בפירות הקטנטנים המבצבצים מבין השיחים. זאטוטים בוודאי יתלהבו מהחוויה, אולם גם אנו, שלא מכבר חצינו את גיל הילדות, סיימנו את המסלול כשעל פנינו מרוחה תערובת של הסגול המתוק הזה מהול בחיוך של ילדים.
המסלול המעגלי מתחיל ומסתיים בסמוך למלון Handeck. מספר צעדים מכאן אנו חוצים גשר תלוי יפיפה הנמתח לאורך 70 מ' בגובה של 70 מטרים מעל הקניון, הנהר והמפל הנשפך אליו, המוביל אותנו לתחנתנו הבאה: ה Gelmer Funicular, קרונית ההרים המטפסת במסלול התלול ביותר באירופה - בזוית של 48 מעלות ושיפוע של 106%(!) - לגובה של 1860 מ' מעל פני הים. הקרונית הפתוחה מתחילה בטיפוס לאחור, כשפנינו לתהום ההולכת ונפערת. מה שנראה כחוויה חביבה בדקות הראשונות של העלייה לובש פנים אחרות בהמשך כשמגיעים לגבהים אדירים, תלויים בין שמיים וארץ שבמקרה זה נופיה שמימיים לא פחות. כשאני מצליחה לשכנע את עצמי שטכניקות של בת יענה ממילא לא יועילו במאום ומעזה לפקוח את עיני, נפרש למרגלותיי נוף עוצר נשימה מזווית מאוד לא שגרתית. מומלץ בחום.
למעלה מצפה לכם אגם הרים מרהיב, לצידו תוכלו להסדיר את הדופק המואץ מחוויית העלייה בטרם תעשו שנית את הדרך התלולה הזו – הפעם בירידה. מסביב לאגם, במדרונות ובמעלה ההרים באזור משתרגים שבילי הליכה יפיפיים במגוון דרגות קושי, חלקם יעמידו את סבולת הלב-ריאה שלכם במבחן רציני. עמוק מתחת לכל אלו במעבה האדמה חבוי עולם תת קרקעי מרתק לא פחות, בו תוכלו לסייר במבוך מנהרות של אחת מתחנות הכוח ההידרואלקטריות הגדולות ביותר באזור האלפים ובמערת קריסטלים יפיפייה בת מיליוני שנים שהתגלתה כאן בעת החפירות באזור.
אתר אינטרנט: http://www.grimselwelt.ch/home-en/
באזור המספק לא מעט אטרקציות טבע שילהיבו גם את הילדים, ישנם גם כמה מסלולי הליכה חווייתיים שנועדו במיוחד עבורם. המוצלחים שבהם:
* "שביל פליקס הארנב" (Felix Weg) – מסלול הליכה בהרים בעקבות הארנב האהוב חובב הטיולים, במהלכו מטפסים ילדים על ה"אייגר", משתעשעים במתקנים שונים, מתצפתים על מרמיטות, תוקעים בקרן אלפינית, גולשים באומגה ביער ועוד ותוך כדי כך גם לומדים לא מעט עובדות חדשות. מתאים לילדים מגיל 6. תחנת המוצא למסלול: Männlichen, אליה מגיעים ברכבל העולה מ Grindelwald או Wengen. אתר: http://www.felixweg.ch/
* מסלולי הגמדים ב Hasliberg – המסלול הארוך (5 ק"מ) מתחיל מ RUETI (ניתן להגיע גם ברכבל ממירנגן) והקצר (3 ק"מ) מהעיירה Twing. בני 4-10 ייהנו כאן מאוד. אתר: http://www.meiringen-hasliberg.ch/de/page.cfm/Muggestutz
* אתר מומלץ נוסף לביקור עם ילדים באזור הוא המוזיאון הפתוח בבאלנברג (Open Air Museum Ballenberg) הממחיש את אורח החיים באזורים שונים בשווייץ בתקופות שונות, ובכלל זה מבנים ומלאכות מסורתיות כגון אריגה, גילוף בעץ, קליעת סלים, טווייה ייצור גבינות ועוד. מעניין גם למבוגרים שבחבורה. אתר: http://ballenberg.ch/en/Welcome
עמק לאוטרברונן, אחד האזורים המרהיבים ביותר בשווייץ, מהווה דוגמה קלאסית לעמק שעוצב בתבנית u אופיינית ע"י קרחונים קדומים שכיסו את האזור, והוא העמוק מסוגו בעולם. עמק קסום של קרחון שהיה ואיננו, המוקף בהרים ובמצוקים תלולים הטובלים באחו בשלל גוונים של ירוק ומתנשאים לגובה של 1000 מ' מהם גולשים לאורך המדרונות המיוערים 72 מפלים, שאחד המרשימים שבהם הוא מפל שטאובך (Staubbachfall), הצונח מגובה עצום של כ 300 מטרים ובולט למרחוק. המורדות הירוקים משובצים בעיירות ציוריות, שתיים מהיפות שבהן הן מיורן ווונגן מן העבר השני.
גולת הכותרת של האזור היא ללא ספק תופעת הטבע המופלאה של מפלי טרומלבאך (Trummelbach) בצידו המזרחי של העמק, אליהם מתנקזים מי הפשרת הקרחונים והשלגים המכסים את הפסגות האדירות של היונגפראו, המונך והאיגר לסדרה של עשרה מפלים ספיראליים השוצפים בזרם פראי בין נקיקי הסלע במעבה ההר, מתפתלים ומגלפים בהם תצורות מרהיבות.
למעלה מ 140 מיליון שנים, עוד מימי תור היורה, מזדקרים כאן קירות הנקיק האדירים, עדים דוממים לעידנים קדומים בהם הים עדיין כיסה את יבשת אירופה כולה ונושאים על גביהם עד עצם היום הזה סימנים המספרים את סיפור היווצרותו של הקימוט האלפיני. המפלים החותרים בתוכם את דרכם בעוצמה אדירה מאז עידן הקרח, היו נסתרים מעין אדם במשך אלפי שנים ורק שאון זרימתם הגועשת נשמע כרעם תופים מבטן ההר, ומכאן מקור שמם. בין החודשים יוני עד ספטמבר, עת מופשרים מי השלגים והקרחונים, זרימתם בשיאה ומגיעה עד ל 20000 ליטרים בשנייה. לו יכולנו לתעלם אלינו, מפלים אלו לבדם היו עשויים לפתור את כל בעיות משק המים של מדינת ישראל.
כיום המפלים נגישים באמצעות מעלית שנחצבה בבטן ההר (ניתן גם לטפס רגלית), ממנה ממשיכים בטיול רגלי לאורך 600 מ' של מנהרות חצובות, גרמי מדרגות, גשרים ומרפסות שנפערו בין נקרות הסלע, המלווים את נתיב המים הגועשים, חלקם מוארים ע"י קרני השמש הבוקעות מפתחו העליון של הנקיק וחלקם חולף בתוך נקרות אפלוליות. מן המרפסות החיצוניות נשקף למולנו העמק במלוא תפארתו ואנו משוטטים בין כל אלו, אורחים ארעיים לרגע בתוך הוד הקדומים הזה, ונאלמים דום נוכח העוצמה והיופי. ואז מגיע תור התקתוק האין סופי במצלמות בניסיון לשמר את המראה רב הרושם בזיכרון לעד. במקום שכזה אין צורך במיומנויות צילום מיוחדות. כל תמונה, גם של אחרון החובבנים, נראית כאן כמו מיליון פרנק שוויצרי.
***
הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של שווייץ
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם