שומרת מסורת: מוריה לפיד-קור מגיעה לערוץ 1
מוריה לפיד-קור, מנהלת מחלקת המסורת בערוץ הראשון. היא לא רק אשת קריירה צעירה ומצליחה אלא בעיקר אמא שמגדלת לבד ארבעה ילדים, בת-של ואשתו-של, שחזרה בתשובה בנעוריה ובנתה את עצמה בעשר אצבעות. מה היא מתכננת בערוץ הראשון? מהפכה, אלא מה
נדמה כי העצמאות הזו מאפיינת אותה כבר לא מעט שנים. היא רק בת 30, מוכשרת ומרשימה, ובשנים האחרונות היא מפתחת את הקריירה ומגדלת במקביל את ארבעת ילדיה לבדה.
מוריה לפיד-קור היא ללא ספק אחת הדמויות המיוחדות והמעניינות ביותר על המסך שלכם ומאחוריו. חבל שאתם לא עוברים לערוץ הראשון. היא גדלה בתל-אביב, בת שנייה במשפחה בת שישה ילדים. נישאה בגיל 18, מיד אחרי סיום הלימודים בתיכון הדתי 'צייטלין'. אך כיום, כאמור, היא ממש לא ממליצה. "אני אומנם לא אדם שמצטער", היא מסבירה. "אני יודעת שזה היה המקום שהייתי בו אז מבחינה נפשית. אבל האם אני חושבת שזה טוב להתחתן בגיל 18? בשום פנים ואופן. אל תנסו את זה בבית. אתה עוד לא לגמרי מעוצב. אין לך יכולת הבחנה".
את בעלה מאיר לפיד, בן לאחת ממשפחות ראשוני המתיישבים ביו"ש, שאביו מרדכי ואחיו שלום נרצחו בפיגוע ירי לפני כ-20 שנה, הכירה כשהייתה כמעט ילדה. "כשהייתי בת 13, אבא שלי לקח אותנו לאזכרה לנרצחי תרפ"ט בחברון. מאיר היה בן 22. שם נפגשנו לראשונה, ולמחרת הוא פשוט הופיע אצלנו בבית בתל-אביב. מאז שהייתי בת 16, היינו חברים".
לאחר נישואיהם התגוררו בני הזוג ברמת-גן ולמדו באוניברסיטת בר-אילן. שנתיים לאחר מכן, כשהיא כבר אם לשני תינוקות, הם עברו לקריית ארבע. "בתוך ארבע שנים וחצי נולדו לנו ארבעה ילדים. עבדתי אז בשתי עבודות כדי לפרנס". במקביל, היא למדה גם לתפקיד טוענת רבנית.
מתי החלטת ללכת לכיוון התקשורת?
"האמת היא שמבחינתי התקשורת תמיד נתפסה כדבר רע. אבא שלי דיבר כל השנים על החשיבות שיש לעבודה בתקשורת. אני זוכרת את עצמי כילדה נוסעת איתו לכנסים שבהם הוא ניסה לשכנע צעירים דתיים להתגייס לגלי צה"ל. ביסודי למדתי בבית הספר לאמנויות בתל-אביב והחיים היו כל כך רוויים בתקשורת, כך שלי וגם לאחים שלי הייתה כבר רתיעה מכל התחום הזה".
ובכל זאת, בסופו של דבר היא הגיעה אל הבלתי נמנע. בהתחלה השתתפה בתוכנית הריאליטי 'דרוש מנהיג'. בהמשך, "לפני כארבע שנים, אחרי שסיימתי את לימודי הטוענות הרבניות, נרשמתי לקורס כתבים. כשסיימתי, ידעתי שמתפנה תקן בחדשות המקומיות של ירושלים וניסיתי להתקבל. באתי לתקופה קצרה, ונשארתי שם שנה וחצי".
לפיד-קור קיבלה אז הצעה מאתגרת להחליף את בני ליס ולהיות כתבת ההתיישבות של הערוץ הראשון. למרות הקידום, התפקיד לא היה לה פשוט. "הייתי כתבת כשנה וחצי והיה נורא קשה. כשקוראים לך למשל בארבע לפנות בוקר למגרון ואת הורה יחיד, זו התארגנות לא פשוטה. היה לי אז צי של בייביסיטריות שהייתי מקפיצה בעת הצורך. היום מהבחינה הזאת המצב הרבה יותר טוב. בכל יום בשלוש אני סוגרת את המשרד ונוסעת אל הילדים שלי. העבודה מאפשרת לי להמשיך ולעבוד מהבית".
בנוסף לשעות העבודה המטורפות הנדרשות מכתבת חדשות, גם רגשית, מדובר היה בתפקיד לא קל. "אני חושבת שהחוויה הכי קשה שהייתה לי, הייתה פיגוע הירי שבו נרצחו ארבעה מתושבי בית חג"י לפני כשנתיים וחצי. בני הזוג יצחק וטליה איימס, כוכבה אבן חיים ואבישי שינדלר זכרם לברכה. הייתי במכונית הראשונה שהגיעה למחסום אחרי הפיגוע. זה היה בערב שלפני אחד בספטמבר, ואני עוד הייתי אמורה באותו לילה לעטוף ספרים ולעבור בסופר כדי לקנות מצרכים לכריכים המושקעים של היום הראשון ללימודים. הערוץ הראשון עלה אז ראשון לשידור הפיגוע, והמשכתי לשדר משם עד מאוחר בלילה".
באחד הימים, בשנה שעברה, היא ראתה מודעה תלויה על לוח המודעות ברשות השידור, ובה מכרז פנימי לניהול מחלקת 'דת ומסורת' ("שם שלא השתנה מאז שהמחלקה קמה ב-1968, משל תפקידה הוא לדאוג להסעות למקווה לעובדים", היא מחייכת). "אמרתי לעצמי, שאם אחזיק מעמד ברשות השידור עוד עשר שנים, אוכל לגשת למכרז".
אבל לאחר חודשיים המודעה פורסמה שוב, כיוון שהתפקיד טרם אויש. "הפעם אמרתי לעצמי, יאללה, מה אכפת לי. מקסימום יצחקו עליי שקפצתי גבוה מדי. בכל מקרה, היו לי כל מיני רעיונות כיצד לקדם את המחלקה, כי תוכניות המסורת הקיימות היו פשוט מביכות עבורי כצופה. אז ניגשתי, ולהפתעתי הכול הלך מצוין".
עכשיו היא סוגרת כמעט שנה בתפקיד מנהלת המחלקה למורשת ישראל, ומצליחה לסלול לעצמה בנעימות חכמה דרך בתוך הערוץ הראשון.
את מאמינה שתוכלי לשנות דברים בגוף המסובך הזה?
"לגמרי. אין ספק שבהתחלה צריך להיכנס בענווה. יש לך עובדים שכבר רגילים לעבוד 40 שנה באותה מתכונת, ואי אפשר ביום אחד לשנות את הכול. רק אחרי תקופה התחלתי לעשות חילופי גברי, והיום יש לי צוות מצוין, שילוב של ותיקים וחדשים".
כשלפיד-קור מדברת על הרענון שלה את תחום המורשת ברשות השידור, העיניים שלה נוצצות ממש. "עכשיו, בימי ספירת העומר, בכל יום בסוף מהדורת החדשות, הקריין מפנה לפינה שיצרנו ואומר: 'עכשיו לספירת העומר'. צילמנו 49 קליפים משעשעים בכיכובו של נעם יעקובסון המוכשר, לכל אחד מימי ספירת העומר, וזה פשוט כיף.
"אחרי הערב הראשון שבו הפינה שודרה, זכינו לטור ארוך של השמצות ב'הארץ'. זה רק גרם לאברי גלעד לפרגן לנו בתוכנית הבוקר שלו, ולעוד אנשים רבים לצפות ולראות על מה המהומה", היא מרוצה. "כשהתחלתי עם זה, אמרו לי שאין סיכוי, כי כבר 60 שנה שבספירת העומר משודרת אותה שקופית קבועה עם שיבולת".
במסגרת השלב הבא בתוכנית הרענון, בעוד כחודש וחצי תגיע לסיומה התוכנית 'שאלת רב' ביום שישי, ובמקומה תעלה תוכנית בהנחייתה של אמילי עמרוסי.
עם זאת, למרות ההצלחות, קשיי רשות השידור לא פוסחים גם על המחלקה שלה. "אני מאוד אופטימית, אבל זה לא קל. יש לי המון פרויקטים תקועים בגלל תקציב שלא משוחרר".
לדעתך יש עתיד לערוץ הראשון?
"בהחלט. היינו כאן הרבה לפני, וכנראה נהיה גם אחרי שחלק מהטייקונים לצערנו יקרסו. המצב שלנו יציב, ואנחנו צריכים לראות בזה מדחף להצלחה ולא לתרדמת".
אבא שלך הוא אבשלום קור. אייקון תקשורתי. את מתייעצת איתו?
"אני שואלת אותו כמובן איך אומרים את זה ואיך אומרים את זה. כל מה שינקתי בבית, אני היום מוציאה לפועל".
***
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם